דור חדש של מנהיגות - טור אישי

אימת יום הדין שאנו נמצאים בפתחו קשה לכולנו, קל וחומר לקשישים שממרומי גילם המופלג, יודעים עד כמה כל יום שעובר הוא לא מובן מאליו.

במרכז היום לקשיש ברמת השרון, לא היה פשוט לקבל בכ"ד באלול את הבשורה על מותו של שמעון פרס. הם הגיעו באותו יום חגיגיים במיוחד למרכז היום לטכס הרמת הכוסית לשנה החדשה, מחכים בכיליון עיניים להזדמנות הראשונה שלהם להיפגש באופן אישי עם ראש עירית רמת השרון, מר אבירם גרובר, שהיה אורח הכבוד באירוע. והנה על הבוקר, מי שעוד לא הספיק לשמוע באמצעי התקשורת, שמע את הבשורה בהודעות הבוקר.

רובם, גילם נושק לזה של פרס, אנשים שבאו לבנות מדינה חדשה, זוכרים באופן אישי את פועלו מתחילתו ועד סופו. זיכרונות צפו ועלו ובמקביל שעון הזמן המתקתק נשמע צורם מתמיד לאוזניהן הרגישות.

לא בכדי נאמר שהחיים חייבים להימשך. כמה שעות בהמשך החלה המסיבה הגדולה ומפגש מאוד מרגש עם ראש העיר החדש של רמת השרון שנבחר לתפקידו לפני פחות משנה (לאחר הליך משפטי ארוך שבסופו פרש ראש העיר הקודם מתפקידו) וזו לו הפעם הראשונה להגיע לאירוע רשמי של מרכז היום.

בענווה שאינה אופיינית למעמדו ויתר על הזכות לנאום הראשון וביקש לשמוע את כל בעלי התפקידים האחרים שהוזמנו לאירוע. גם כשהגיע תורו הוא ביקש קודם כל להודות: בראש וראשונה קרא לכל אנשי הצוות של מרכז היום ולעובדות הסוציאליות של העירייה שהוזמנו אף הן לאירוע לעמוד לצידו, הוא הודה לכל הצוות על פועלו וביקש מהקשישים לומר אף הם תודה לעושים במלאכה. בהמשך פנה להודות לקשישים עצמם שבנו את העיר במו ידיהם והפכו אותה להיות העיר שהוא נבחר לעמוד בראשה.

לסיום הודה לסגנו מר יעקב קורצקי וחיבק אותו לפני כולם והודה לו על עזרתו הרבה מאז כניסתו לתפקיד. מי שבקיא בהשתלשלות הבחירות האחרונות יודע עד כמה החיבוק הזה לא מובן מאליו. קורצקי החרדי מטעם סיעת ג' התמודד אף הוא לראשות העיר. לשבחו של גרובר יאמר שבזירת בחירות סוערת במיוחד שעברה על העיר הוא נשאר נקי וענייני, גם בסיבוב השני ראש בראש מול קורצקי נשמר כבוד רב בין המועמדים.

לאחר ניצחון הבחירות בחר בשני סגנים לצידו, קורצקי החרדי ועידו למדן יו"ר סיעת מרצ כשתיק הדתות אצל גרובר. הוא ביקש לכבד את רצון התושבים וקבע את סיעתו בהתאם לאחוזי ההצבעה.
יהיו אולי שיצקצקו בלשונם, אבל מי שנכח באירוע ידע שהחיבוק שנתן לקורצקי היה חיבוק אמיתי מלא הערכה. אהבת ישראל אמיתית הורגשה ברגעים אלו, אהבה שמעבר לסממנים חיצוניים, תקווה שאפשר לגשר על כל הפערים כשבאמת רוצים.

לאחר שביקש במסיבה גם מקורצקי לשאת את דברו, בעממיות רבה ובגובה העיניים הסתובב בין כולם, לחץ ידיים, הקשיב והתעניין באמת לגלות אולי היה חבר ילדות של אחד מילדיהם של הקשישים. אלמלי הרלש"ית שלו שזירזה אותו לחזור לפגישות אחרות שהמתינו במשרדו ספק אם היו מתפנים לנגנית שהוזמנה לאירוע.

גם אחרי שהלך לדרכו נשאר החיוך על שפתי הקשישים. מנהיג ותיק הלך בטרם עלה השחר, אבל הרצון לחיים ולהמשכיות חזק מהכל. הם נשארו בסופו של יום עם טעם טוב ממנהיג חדש שאכפת לו מהם, עם הרבה תקוות לשנה חדשה שבפתח, שיהי רצון שניכתב בה כולנו לחיים, לבריאות ונחת ולבשורות טובות, לשנה של גישור, אחדות ואהבה בין כל חלקי העם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!