השנה של ויסברג: קולפיק, ברכומט וזלאטשוב

אי אפשר באמת לסכם שנה בכתבה אחת, ובוודאי לא ניתן להסתפק בעשרה דברים כדי לתמצת מדור צבעוני ומופלא כמו חצרות הקודש. עם זאת, ניסיתי בשורות הבאות להגיש בקצרה את עשרת האירועים והאישים המרכזיים של השנה מנקודת מבטי.

היו דברים שהחלו כקוריוז ו'תפסו' דוגמת הקולפיקים והברכומט, היו גם נושאים שאת השפעתם המלאה טרם ניתן לאמוד כמו השלום האשכנזי, אם כך ואם כך, אלו עשרת הדברים שעשו את השנה.

חושבים אחרת? מוזמנים לטקבק.

1. בעל הייסורים מזלאטשוב זצ"ל
האירוע שייחרט בי השנה יותר מכל הוא פטירתו של האדמו"ר בעל הייסורים מזלאטשוב זצ"ל, הרבי הקדוש והצנוע שנחשף לציבור הרחב בשנים האחרונות ונפטר בפתע פתאום תוך שהוא מותיר אחריו ציבור גדול של חסידים ומעריצים, שסרבים להאמין כי האיש בעל החיוך, מי ששימח וקירב יהודים לאביהם שבשמים היה ואיננו.

זה התחיל לפני קצת יותר משנה, הטלפון שלי מצלצל והרבי מזלאטשוב על הקו מספר לי על פגישתו עם האדמו"ר מבעלזא ועל ההתרגשות שלו מספירת העומר בבית המדרש הגדול בעלזא. בין הדברים אמר לי הרבי זצ"ל שהאדמו"ר התעניין על אביו כ"ק האדמו"ר מזלאטשוב זצ"ל ורמז לו שעליו לקחת חלק בהמשכת דרכו ומורשתו, ואז הבנתי. האדמו"ר הצדיק רבי מרדכי מאיר מכלוביץ הוא בעצם ממשיך דרכו של אביו מזלאטשוב זצ"ל. אלא שחסידיו טרם לקחו את היוזמה להכתיר את הרבי לאדמו"ר.

השיחה עם הרבי שהיה גם תלמידו הקרוב של פוסק הדור השבט הלוי זצ"ל ואף הגיה את ספריו הבהירה לי כי הוא זקוק לי בכדי להמשיך את שושלת זלאטשוב כהוראת האדמו"ר מבעלזא. יותר ממה שרציתי לסייע - הרגשתי שהוטלה עלי שליחות קודש וחשתי דחף אדיר להתחיל לסייע ולפעול.

הרבי היה נסער מאוד מהרמזים שקיבל מגדולי ישראל לקחת עליו את המשך ההנהגה של אביו האדמו"ר זצוק"ל. ולפיכך החלטתי לצאת לפעולה. תחילה קבענו לרבי שיעור קטן כדי להכין את השטח להנהגתו, ולהכיר מקרוב את מה שנצרך כדי להקים את החצר. שתמשיך את מסורת החסידות בעיר בני ברק.

בתחילה הרבי חשש שפועלים למען כבודו וביטל את העניין בהינף יד, אבל התקדמות העניינים הפכה את הדבר לעובדה מוגמרת. הרבי שהיה בעל ייסורים גדול ולא נהנה לעצמו כלום בחייו הפך לדמות חובקת עולם שכולם חפצו במחיצתו ובקרבתו, החסידים נרתמו ותרמו, הפרסום עבר מפה לאוזן ורבים ביקשו לסייע בכל דבר כדי שהרבי יוכל להנהיג בשקט ובשלווה ללא דאגות.

הרבי יצא לביקורים אצל גדולי האדמו"רים והרבנים והוזמן לעשרות כנסים ואירועים - אך מסכת חייו נגדעה באחת בערב שבת קודש, בעת שחזר ממסע קניות אותם היה עורך בעצמו ללא גבאים ומשמשים, כאשר השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה.

2. השלום הליטאי- חסידי
אין ספק שלא יכל להיות סיום משמח יותר לשנת תשע"ו מחתונת בית גור - חתונה שהוכתרה כ'חתונת השלום' בציבור החסידי-ליטאי.

החתונה החלה לכאורה ככל חתונות גור, המתקיימות כן ירבו אחת למספר חודשים, והמשתתפים בהן ידועים מראש, אך בואו של הגראי"ל שטיינמן במיוחד לתוככי בית המדרש ברכבו היה ההיסטוריה בהתגלמותה. אף אחד לא חשב שיכול להיות כזה מאורע, כולם חשבו שהקרע והנתק יימשכו עוד שנים ארוכות, אבל זה קרה והציבור כולו מייחל שרק ימשיך כך בשאר חצרות הקודש והפלגים בעולם החרדי כולו.

3. שנת הקולפיקים
שנת תשע"ו התאפיינה כשנת המלבושים המיוחדים בחצרות האדמו"רים. היה זה בחנוכה האחרון, כאשר קודם חנוכה נודע לי שהאדמו"ר מסערט ויז'ניץ מחיפה עתיד ללבוש 'קולפיק' לראשונה על ראשו בהדלקת נרות החנוכה כמסורת אביו הרבי בעל ה'חכמת אליעזר' זצ"ל.

חיכיתי לפרסם זאת, אך עד מהרה הופתעתי משזרמו התמונות של הצלם שוקי לרר, לגלות שעוד אדמו"רים ורבנים חידשו את המנהג ללבישת ה'קולפיק' - מעין ספודיק אך צבוע בצבע חום. הדבר נהפך לטרנד ורבים התעניינו במקור לבישת ה'קולפיק' העשוי מפרווה ועולה הון תועפות.

4. הנצנצים החסידיים
לא רק 'קולפיקים' היו השנה, אלא גם 'נצנצים': בחג שביעי של פסח האחרון פוגש אותי בבני ברק חסיד ומספר לי שהרבי מצאנז דיבר בחריפות על ה"מודה" החדשה שפשטה בקרב הבקעטישעס עם הנצנצים - מלבוש חסידי שבתי שהוסיפו לו כמעין יהלומים נוצצים והדבר הפך לטרנד שפשט בקרב פרחי החסידים ולא רק בצאנז.

מיהרתי לפרסם לראשונה את הדברים שנאמרו בשבת הגדול, מה שגרר אחריו שורת כתבות נרחבת אף בתקשורת החילונית, כאשר רבים הרימו גבה על הדברים שנאמרו ותמהו 'וכי אלו הבעיות של הדור?' אך לדבריו הקדושים של כ"ק האדמו"ר, ישנה משמעות רבה על עולם החסידות הצעיר והמתבגר שהפך את המלבושים לעיקר ואת השאר לטפל, והאדמו"ר ברוב חכמתו הציב מראה בפני החסידים, וכפי שהיטיב להגדיר זאת הרבי מצאנז: "חוששני שביום מן הימים עוד ימכרו שטריימל משובץ ביהלומים"...

5. הברכומט שהנפיק ברכות
כשרפרפתי בזכרוני מה עוד היה השנה, נזכרתי במכשיר ה'ברכומט', אותו מכשיר כמעין כספומט שהוצב ליד ביתו של מרן הגר"ח קנייבסקי ברחוב רשב"ם בבני ברק ונעלם משם לאחר תקופה קצרה בפתע פתאום.

בעודי מקבל את התמונה הראשונה של המכשיר שהוצב, עלה לי בראש שם מתאים - 'ברכומט', שהפך לשיחת היום בכל כלי התקשורת בארץ. היו שביקרו את הדבר ומנגד בני הבית הסבירו כי מדובר בסך הכול בהזדמנות לקבל ברכה ללא צורך בתור ואף לזכות לתמוך בלומדי תורה המסולאים בפז. למרות הכל, היו מי שהתנכלו למכשיר ובסופו של דבר הוא הורחק מהמקום.

6. המאבק בפגעי הטכנולוגיה
אי אפשר שלא לזכור את המאבק בפגעי הטכנולוגיה שהולך ומחריף ברחוב החרדי מידי פעם בפעם. השנה בכל חצרות החסידים נערכו עשרות כינוסים סביב הנושא וחיזוק האיסור על מכשירים לא כשרים. במוסדות ובחצרות הקודש, הקשיחו נהלים לגבי מי שמחזיק מכשיר שלא מוגן טכנית ואושר על ידי הוועדה של החסידות, והורים רבים לא זכו שילדיהם או בנותיהם ייכנסו בשערי מוסדות החינוך של החסידות עד להחלפת המכשיר.

זכורני ימים מקדם, את המאבק בתקשורת המקוונת, עד שבסופו של דבר הבינו העסקנים כי יש למצוא פתרונות כפי שמצא אתר 'בחדרי חרדים' שבו הציבור החרדי גולש דבר יום ביומו. מן הסתם זה מה שיקרה בסוף גם במאבק הנוכחי.

7. השלום הספרדי
שוב שלום - אך הפעם ספרדי. יותר מידי פלגים יש בציבור הספרדי, זה מושך לכאן וזה מושך לכאן. אך לצערנו, עדיין השלום רחוק. נכון שהגלימות המוזהבות מצטלמות יפה, אם זה בחתונות, בכינוסי סליחות או ל"ע בלוויות וניחומי אבלים. אך בסופו של יום מתחת לפני השטח הכול בוער. לרגע נדמה כי האיבה העצומה השוררת בדרג העסקנים הבכירים והזוטרים היא חסרת תקנה. כמובן שהשאיפה לשלום היא חיובית, אך לעניות דעתי הבלתי קובעת בעליל נראה כי לקראת הבחירות הבאות, שמי יודע מתי התקיימו, הכול יצוף, ומי שזה לא יהיה יצטרך למשכן שוב את ביתו כבתחילה.

8. המסע להצלת ילדי צרפת
העלייה מצרפת לישראל היא בבחינת "מת מצווה". רבים הם העולים לארץ אבל אין מי שייתן את הדעת על כך שהילדים זקוקים ללמוד במוסדות חרדיים וההורים צריכים להימנות על קהילות קודש. הקרן להצלת ילדי צרפת הוקמה על ידי הרבי מקאלוב מארה"ב הזקוק לרחמי שמים מרובים ומי שנרתם בכל כוחו לקרן הוא האדמו"ר מסאטמאר ועמו ראש ישיבת לייקווד הגר"מ קוטלר והגר"ד פיינשטיין ראש ישיבת 'תפארת ירושלים'.

מבחינתי זו הדוגמא לגדולים בישראל שלא דואגים רק למוסדותיהם, מה שמוגדר בשפתינו הדלה 'אונזרע' או 'אנ"ש', אלא מקדישים חלק נכבד מחייהם לכתת את רגליהם בעולם ולהתרים את הנדיבים למען הקרן להצלתם הרוחנית של העולים מצרפת. האדמו"ר מסאטמאר העומד בנשיאות המוסדות של החסידות בכל העולם, מוקף בטרדות ומצוקות של אלפי חסידיו הרבים, עוזב הכל למען הענין הגורלי הזה, וטס בכל העולם למען עוד ילדים, ענין שגרר תגובות מאחיו המהר"א מסאטמאר. זו גדלות אמיתית ואצילה.

9. כשהעדה החרדית לקחו כסף מהמדינה
ולפני שמגיעים לעשירי קודש, מתברר שה'נוכלות' הגדולה של תשע"ו שייכת למוסד 'חכמת לב' בירושלים לבנות העדה החרדית בעיר. מוסד שלפני כעשרים שנה נפתח שוב לאחר שהתגלה כי מוסד שקדם לו והיה באותה המתכונת, לקח כסף מהמדינה. בעדה החרדית בחרו מנהל שיעמוד בראש המוסד הנוכחי, והנה לאחר מעשה גילו הורים כי מפקחות משרד החינוך פוקדות את המקום משל היה מוסד ליטאי רגיל הנהנה מתקציבים.

כאן הנוכלות היא כפולה - גם מקבל כסף מנגידי סאטמאר והעדה החרדית כי הוא 'על טהרת הקודש' וגם מקבל תקציבים מהמדינה. בעדה החרדית לא שקטו על השמרים, למרות טענותיו של המנהל כי אין זה הוא אלא אשתו, גיסו וכו', הלכו ופתחו מוסד חדש שבאמת יהיה על טהרת הקודש. לנו לא נותר אלא להמתין עוד עשרים שנה ולגלות האם גם שם יישברו ויקחו כסף מהמדינה.

10 אייכלר בפוליטיקה
אמנם אני לא כתב פוליטי ואני גם לא מתיימר להיות כזה, אך בהחלט אחת הדמויות שצדו את עיני במהלך הקדנציה הנוכחית בכנסת הוא חבר הכנסת הבעלזאי ישראל אייכלר, הוא וצוות לשכתו ראויים לכל שבח. אייכלר התעקש על כך שהוא רוצה את הוועדה לפניות הציבור וגרם למיני משבר קואליציוני. בציבור החרדי כולם הרימו גבה בתמיהה ואף לגלגלו, וכאן המקום להזכיר את חטאי ולבקש סליחה על שגם אני צייצתי בלגלוג על הדבר.

די לראות את המענה לכל פונה ופונה, עשרים וארבע שעות ביממה, ואף לאלו הפונים לחבר הכנסת על אוטובוס שברח או ניתוקי חשמל - זה מה שהציבור החרדי רואה בנציגיו, כתובת לכל מענה. ואל תשכחו שכל זה נעשה בנוסף לפעילותו הפרלמנטרית החוקתית והסברתית בכנסת ישראל למען לומדי התורה ועמליה.

רק בערב הפסח האחרון הייתי לשיחה שקיים הרבי מזלאטשוב זצ"ל עם חבר הכנסת אייכלר, הרבי התקשר אלי 'איך אני משיג את אייכלר?' הבאתי לו את המספר והרבי ביקש לדבר עם חבר הכנסת בנוגע לכשרות בפסח במוסד בו שוהה בנו. אייכלר לא ידע שמדובר באדמו"ר בתחילה, ופעל ועזר עד שהביא למרגוע נפשו של הרבי שיידע שבנו מקבל את הכשרות הטובה ביותר בחג הפסח. לטעמי הוא ראוי באמת להיות איש השנה של נציגי הציבור החרדי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!