דבר המאייר: "פרס - אדם עם פנים אציליות"
גיל ג'יבלי, המאייר של עיתון 'גלובס' שחזר בתשובה, מספר על שמעון פרס שלו ועל תווי פניו: "פנים אציליות, מלכותיות, אנושיות, עם הרבה חום אנושי וטוב לב" • מיוחד ל"בחדרי חרדים"
גיל ג'יבלי
גיל ג'יבלי, המאייר המפורסם של עיתון גלובס, צייר הבוקר את פניו של הנשיא המנוח, שמעון פרס, והוסיף ואמר לבחדרי חרדים: "מעבר לזה שהיה אוהב תורה ובעד עולם ישיבות כל חייו, הוא היה אדם נחמד מאד. אנושי, והדבר ניכר בתווי פניו.
ג'יבלי מאייר מזה שנים ארוכות ואף שמש צייר קלסתרונים במשטרת ישראל, לסיוע בלכידת מבוקשים.
איוריו של ג'יבלי מלאים הומור והרבה מאד אמונה. שכן, האיש חזר בתשובה לפני כמה עשורים ומאז, באש ובמים, יהודי עד הסוף. ירא שמיים. מתגורר בבני ברק, ואב לילדים תלמידי חכמים.
"את שמעון פרס יצא לי לפגוש אותו פעמים בחיי, פעם בהיותי בן ארבע עשרה, הצטרפתי למסיבה כלשהי. אבי לא היה. עמדתי בצד, נבוך ומבויש. מר פרס, שהיה אז צעיר יותר, מראשי מפלגת העבודה, התקרב אלי ובחמימות רבה התעניין בי, שאל אותי מה שמי ואיפה אני לומד. העניק לי תחושה טובה.
פעם שניה שפגשתיו, הייתה כשהוא כיהן כשר חוץ. הוזמנתי לארוחה חגיגית לכבוד אורחים מאפריקה, באותם ימים כבר חזרתי בתשובה. פרס, שראה אותי, שאל, "היכן אביך"?
"בחוץ, שותה קפה", עניתי
הוא ביקש שאקרא לו, ואז שוחח עימנו ארוכות, כשהוא נזכר בהתרגשות בימים בהם היה אבי בשבי הירדני, והוא ובן גוריו הפכו עולמות כדי לחלצו.
אביו של גיל, יצחק ג'יבלי ז"ל , הי מלוחמי יחידת הקומנדו 101 , שהוקמה בשנת 56.
מאושיות המדינה ומיתוסיה.
"מה שעוד רואים בפניו של פרס זה... הפוליטקה, שהייתה טבועה בדמו. האיש היה ממלכתי ונולד ממש להיות פוליטיקאי" אומר ג'יבלי.
בימים בהם ענף המדיה הכתובה מוטל בספק עד מדמם, גם עיתון הכלכלה גלובס מצוי בקשיים כלכליים: לא מזמן פוטרו שלושים עובדים, ובאחרונה מדובר רבות על מכירת העיתון והעברתו לזוכים המאושרים (ידיעות? ג'רוזלם פוסט?).
אבל לגיל ג'יבלי, המאייר והקריקטוריסט של גלובס, ממשיך לאייר, לחייך ולעשות את עבודתו מזה שנים, כסדרה."פרס הוא אחד הדיוקנאות שנהניתי מאד לאייר", הוא אומר.
ג'יבלי מאייר מזה שנים ארוכות ואף שמש צייר קלסתרונים במשטרת ישראל, לסיוע בלכידת מבוקשים.
איוריו של ג'יבלי מלאים הומור והרבה מאד אמונה. שכן, האיש חזר בתשובה לפני כמה עשורים ומאז, באש ובמים, יהודי עד הסוף. ירא שמיים. מתגורר בבני ברק, ואב לילדים תלמידי חכמים.
"את שמעון פרס יצא לי לפגוש אותו פעמים בחיי, פעם בהיותי בן ארבע עשרה, הצטרפתי למסיבה כלשהי. אבי לא היה. עמדתי בצד, נבוך ומבויש. מר פרס, שהיה אז צעיר יותר, מראשי מפלגת העבודה, התקרב אלי ובחמימות רבה התעניין בי, שאל אותי מה שמי ואיפה אני לומד. העניק לי תחושה טובה.
פעם שניה שפגשתיו, הייתה כשהוא כיהן כשר חוץ. הוזמנתי לארוחה חגיגית לכבוד אורחים מאפריקה, באותם ימים כבר חזרתי בתשובה. פרס, שראה אותי, שאל, "היכן אביך"?
"בחוץ, שותה קפה", עניתי
הוא ביקש שאקרא לו, ואז שוחח עימנו ארוכות, כשהוא נזכר בהתרגשות בימים בהם היה אבי בשבי הירדני, והוא ובן גוריו הפכו עולמות כדי לחלצו.
אביו של גיל, יצחק ג'יבלי ז"ל , הי מלוחמי יחידת הקומנדו 101 , שהוקמה בשנת 56.
מאושיות המדינה ומיתוסיה.
"מה שעוד רואים בפניו של פרס זה... הפוליטקה, שהייתה טבועה בדמו. האיש היה ממלכתי ונולד ממש להיות פוליטיקאי" אומר ג'יבלי.
בימים בהם ענף המדיה הכתובה מוטל בספק עד מדמם, גם עיתון הכלכלה גלובס מצוי בקשיים כלכליים: לא מזמן פוטרו שלושים עובדים, ובאחרונה מדובר רבות על מכירת העיתון והעברתו לזוכים המאושרים (ידיעות? ג'רוזלם פוסט?).
אבל לגיל ג'יבלי, המאייר והקריקטוריסט של גלובס, ממשיך לאייר, לחייך ולעשות את עבודתו מזה שנים, כסדרה."פרס הוא אחד הדיוקנאות שנהניתי מאד לאייר", הוא אומר.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות