האזהרה של חוקרת המשטרה החרדית

אינני רוצה ואינני יכולה להיחשף בשמי הפרטי.

אציין שאני חוקרת משטרה חרדית, אחת מאלו שגויסו על ידי המשטרה לאחר שהבינה, מהעומק של הדברים, שאין לה מצב להבין את עולמו של נחקר חרדי טיפוסי ממוצע. ושאנחנו מדברים בשפות שונות למדיי.

בדרך כלל אני לא נוהגת להתראיין לעיתונות ולרדיו, על אף שמבקשים ממני רבות, זאת, מכיוון שהייתי בלב ליבן של הסערות האחרונות והאיומות שעבר בציבור החרדי לאחרונה בתחום הפלילי של מעשי סדום.

אבל יש לי מסר חשוב שהייתי רוצה להעביר. ובגללו אני פה.

בשולחן, בחדרי, מול נחקרים רמי דרג שידם במעל. כמעט מידי יום - פרשיה חדשה ועגומה ובה תופסים מטפל או 'רב' שמנצל את סמכותו ומעמדו הרם, ומתעלל באנשים שלכאורה חוסים בצילו. עצוב מאד. פלילי מאד.

אני אישה צעירה למדיי, והדברים שחוויתי וראיתי לאחרונה, היו עלולים לטלטל גם אנשים בוגרים ומנוסים ממני. לא נעים לי בכלל לדוש בזה, אבל שוב. המטרה, המטרה שלי היא לגמרי להבהיר נקודה אחת. כשירות לציבור:

בבקשה מכם. תפסיקו ללכת למטפלים שאין להם תעודה ברורה וניסיון, והמלצות!

זה לא שאני אומרת וגם לא חושבת, שאנשים צריכים להפסיק ללכת למטפלים. הפוך, יש מקרים שבהם חייבים לטפל אצל יועץ /פסיכולוג/רב. אבל צריך להבין כמה דברים חשובים.

ראשית, לא כל אחד שהוא עסקן או אפילו חכם לב ואפילו עבר איזה קורס, יכול להיות מטפל! צריך מידה רבה של יראת שמיים וכן חכמה מצד המטופלים, להבין ולראות מה הגבול ואיפה הוא נחצה.

שנית, כשאדם מגיע לטיפול, הוא בדרך כלל במצוקה נפשית/ רגשית נוראית, והמטפל הוא סוג של מושיע עבורו. השיפוט נדחק הצידה, וכל מה שיש בין המטפל למטופל זה תחושה של אימון והדדיות והכרת הטוב שפשוט מעוורים.

נוצרת תלות מוחלטת של המטופל/ת במטפל/ת. המטופל/ת נושא/ת את עיניו/יה פשוטו כמשמעו למטפל/ת שיגאל אותו מיסוריו.

הוא שוטח בפניו את כל צרותיו וזה שיש מישהו שמגלה אוזן קשבת- ובנוסף לכך שהוא איש מקצוע ובר אוריין: אדם שמגיע מרקע תורני.... התחושה היא שיש מקום לערב את כל הרוחניות וההלכתיות. הרבניות והפסק ..

כך שאנשים אפילו חכמים, או נשים אפילו מוכשרות במיוחד, עלולים לאבד את חוש השיפוט.
בדרך כלל, נוצר בין המטופל למטופל חיבור בלתי ניתן לערעור. ולכן חייבים. חייבים לבדוק לפני כן טוב טוב. לשאול ולברר אצל רבנים אמיתיים. לא להתבייש לשאול!

נקודה נוספת- רוב האנשים שמגיעים לטיפול הם אנשים שמגיעים בפעם ראשונה ולא יודעים איך זה הולך. איך מתרחש התהליך? האם הרב/מטפל אמור לדבר איתי על הנושא הזה והזה? ועד איפה והיכן?

אני מדגישה, (ופה אני עוברת ללשון נקבה אבסולוטית, כי בינינו, בדרך כלל זה מה שקורה). מדובר על נשים חזקות וחכמות ומורות, שביום יום אף אחד לא יכול 'לערבב' אותן. אבל בטיפול הן עלולות להפוך לכלי ביד היוצר.

אולי זה נשמע לכם הזוי, אבל אני מדברת מניסיון ארוך. ואני לא אומרת שכולם כאלו. אבל, עובדה היא, שיש תמימות והחיבור הרגשי הזה פשוט מסמא את העיניים.

**

לעיתים באים זוגות במטרה להשכין בעזרת המטפל שלום בית. ובאמת, התהליך מצליח בהתחלה. הוא מצליח ליצור הבנות שלא הושגו לפני כן! מתחיל תהליך מדהים של משהו בריא!

אבל במקביל, מתפתח משהו לא בריא, שהאישה לא מצפה לו. ובחולשתה בעקבות המצב בו היא נתונה , היא לא יודעת לעשות את ההפרדה.

בתום ליבה וברצונה לעשות שלום בקן, התמקדה בהצלחה של הטיפול ונסחפת. מאבדת שיפוט!!
והמטפל... אוהו. הוא תלמיד חכם! הוא מוציא לה ספרים. פותח ומצביע על הלכות! שימוש בשנינות ובידע התורני לשם זה. הוא היה אומר לה שכתוב! וצריך!

בכתב אישום של פרשיה מפורסמת נכתב סעיף כזה: "הנאשם השתמש במצגי מרמה, בכזבים ובמניפולציות". זה מצווה! הוא אמר לה. מרפא למחלתה! בריאותו תלויה בכך! תיקון נשמות!

יתרה מכך, פעמים רבות נוצרים יחסי תודה והערכה. אותם המטפל מעצים בכוונה : תשלמו לי רק שהטיפול יצליח. הנתינה מתעצמת בצורה שהמטופל מרגיש חסר אונים מרוב הכרת טובה.

**

במקרים רבים ניתן לראות, שהמטפל מתחיל טיפול, לכאורה מקצועי יסודי ומבוסס, ובאיזה שהוא שלב הוא נותן למטופל תחושה שהוא איש סוד שלו.

המטופלים, שמגיעים פעמים רבות ממקום נחות, בעייתי. רגשי אפסיות, וכאשר המטופל משתף בסודות מהחיים שלו זה יוצר אופוריה – יו. הוא רואה בי אישה חכמה! עם ערך!
מקצועית, זה לא נכון.

מטפל יכול להגיד 'גם אצלי', או 'גם בבית שלי'..- כדי ליצור הבנה, הזדהות, אמפטיה וחמלה לסבל. אבל בשום אופן לא איש סוד ולהפוך את היוצרות! כי זה משבש את המערכות ועובר את כל הגבולות.

גם בטיפול יש מקומות שיש עליהם וטו ! תלוי מה הטיפול כמובן . יש דברים אינטימיים שמטפל כן צריך להיכנס אליהם. אבל גם בתוך הפורמט הכללי הזה י שאלות ונושאים שברור שאין לשאול.
אתם שואלים את עצמיכם איך ידעו מה הגבולות?

פה נכנסת האינטואיציה והתחושה הפנימית. ברגע שאתה כמטופל/ת מרגיש/ה שלא בנוח, כנראה שיש לזה סיבה!!

לפעמים מטופלים אומרים לעצמם- בעצם הוא מטפל אז, מותר לו לשאול הכל... אז זהו, שלא!
בנושאים הללו, תבואו למטפל עם ביקורת פנימית ועם גיוס של בריאות נפשית. כבדהו וחשדהו.
לסיכומם של דברים:

בכל המגזרים- טיפול הוא שטח אפור. אין הוא טוב והוא לא טוב.כל אחד וסגנונו. יש הידרוטראפיה, שיחה, מוסיקה. להתייעץ. לא להתבייש! להקשיב לאינטואיציה. לא לזלזל ברגשות והחששות הפנימיים. ובעיקר! רק לבעל תעודה ממקום מוסמך ושיש פיקוח! איש שהומלץ על ידי רב.
(רבנים נזהרים מאד לא להמליץ על מטפלים שאינם מכירים.)

ועדיין להיות עם זהירות.
עד כאן, הנני ואחזור לי לשולחן החקירות...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!