ימים נוראים • ראיון עם דוד שירו - חזן הקהילה הספרדית הגדולה בעולם

בית הכנסת המרכזי "שערי ציון" בברוקלין שבארה"ב הפך ברבות השנים לפסגת בתי הכנסת הספרדיים בעולם, הגדול ביותר מכל בחינה, הן בהיקף הפעילות, והן בהיקף כמות המתפללים המשתתפת בשלל המניינים המתקיימים בתוכו, אך הפסגה היא כמובן תקופת חגי תשרי בכלל וימי ראש השנה ויום כיפור בפרט.

אלפי אנשים שגודשים את המקום מכל העולם, מתפללים מכל גווני הקשת הקהילתית, תיירים ובני המקום לשעבר, מתפללים וותיקים לצד צעירים, וכולם מתחלקים לארבעה מניינים, כששיא ההשקעה מצד רבני המקום וראשי הקהילה מתרכזת בנוחיותם הגשמית והרוחנית של המתפללים בימים הקדושים הללו.

לקראת ימי ראש השנה הממשמשים ובאים, שיא השיאים של תפקיד החזן באשר הוא, ולאחר הצלחתו של האלבום המושקע "ברוכים אתם" בו הוקלטו הפיוטים העיקריים הסובבים את מעגל שמחות הבית היהודי כשבמרכזם פיוטי מוצאי שבת שמעט נשכחו מן השגרה, ישבנו לראיון עומק עם החזן הראשי בקהילת "שערי ציון" ר' דוד שירו, האיש ומפעל התרבות הגדוש והמפואר שנבנה בעמל ויזע רב יחד עם שותפו לדרך ומחותנו מר מנחם מוסטקי.

דוד שירו נולד בחודש אלול בשנת תשכ"ה (1965) בתל אביב. אביו רחמים שירו ז"ל היה 'משורר קטעי התפילה' בבית הכנסת 'מגן דוד' הממוקם בשכונת התקווה של החלבים, השכונה אליה הגיעו כולם בזמן העלייה הגדולה מסוריה.

עוד קודם לכן בסוריה היה מושג (שאגב היום הוא פחות שמיש, אך אקטואלי באותה מידה) של 'חזן' ושל 'בעל תפילה' שהיה בעצם 'המשורר', כשעל קטעי התפילה המנוגנים היה אחראי ה'בעל תפילה' המשורר, ועל קטעי התפילה החשובים בהם אמורים לצאת ידי חובה היה אחראי ה'חזן'. לא לחינם הייתה קיימת החלוקה הזו, זה הגיע מתוך מחשבה ורצון שהחזן יהיה עסוק בתפילה, לכוון בה, להתרכז ברצינות במילוי חובותיו ההלכתיות, כך שדיללו ממנו את כל העשייה האחרת שיכולה מעט להפריע. סביו שעל שמו הוא קרוי דוד שירו ז"ל מילא את התפקיד של המשורר עוד בחלב שבסוריה.

במשך השנים הוציא שירו למעלה מ-30 אלבומים (השיתוף פעולה בינו לבין מוסטקי החל בדיסק השביעי בערך). אני שואל אותו על הדיסק החדש שיצא כעת "ברוכים אתם", דיסק שהוקלטו בו 19 רצועות, והועלה לרשתות המדיה בחלקו כמחרוזות.

מה מיוחד בדיסק הזה בשונה מכל הקודמים לו?
"הדיסק הזה יצא לעולם אחרי מספר חודשים ארוכים של השקעה רבה, לקחו בו חלק הכנר רפי שוואט, הנגן והחזן חיים ג'רבי ואלעד הראל כשכל אחד מוסיף נופך משלו עם כלי נגינה רבים, כשעל הניהול המוסיקלי מופקד אריאל כהן בשיתוף פעולה צמוד איתי, עד כמה שהיה אפשר לגשר בין האולפן שלי לאולפן שלו, כשיבשה מפרידה ביניהם. חברי המקהלה היו מחותני היקר החזן מנחם מוסטקי ובנו משה, בניי רחמים ועזרא, החזן ישראל הלוי ודוד צפדייא.

"הרעיון העיקרי בו בשונה משאר הדיסקים בהם יצאו לרוב שירים עם טקסטים מקוריים על לחנים מהמוסיקה הערבית, כאן לקחנו את כל הפיוטים הנוסטלגיים של רגעים משמעותיים במעגל השנה, פיוטי ברית מילה, פיוטי הולדת הבת, פיוטי חתן וכלה, ופיוטי מוצאי שבת.

"אלו הם פיוטים שבעברם היו נכסי צאן ברזל של חוויית האירועים הנ"ל, הלחנים והמילים היו חלק מהפסקול המוסיקלי של חיינו, ובעיקר פיוטי מוצאי שבת, שאני זוכר איך מיד לאחר ערבית של מוצאי שבת כל המשפחה היו יושבים בצוותא ושרים ומפייטים את הפיוטים הללו, וכך מתחילים את השבוע בקדושה, מה שלצערי נמנע היום עקב המכשירים ה"חכמים" שממגנטים אליהם מיד עם צאת השבת את כולם, מי שלח הודעות, ומה קרה וכו'.

"אי לכך, ראיתי חובה להשקיע דווקא בדברים הללו, ואם זכיתי והוספתי אפילו אחוזים בודדים של כאלו שישירו את הפיוטים הללו, ויתחברו מחדש לתרבות המסורתית העתיקה והיפהפייה שלהם. אני מרגיש שעשיתי את שליחותי כי הלא אין הדבר נעשה לשם רווח כספי או ממוני, כולם בקהילה יודעים שהדיסקים מחולקים חינם לזיכוי הרבים, ולתושבי ארץ הקודש כמעט הכול מופיע ביוטיוב או בחנויות גל פז עם שמות השירים והמילים וכו' במחירים סמליים. אבל, דווקא בגלל התופעות הללו, אני רואה חובה לפעול, ועצם זה שיש סייעתא דשמייא והצלחה, והביקוש רק הולך וגובר, אני יודע שזהו רצון ה' ואני שמח על כך".



- ספר לנו על השתלשלותו נוסח התפילה הנהוג כיום בקהילת "שערי ציון" המורכבת בעיקר מאוכלוסיית העיר חלב שבסוריה.

"ברמה העקרונית הקהילה הזו בראשיתה הייתה קהילה חלבית על טהרת הנוסח החלבי, ששונה במהותו מהנוסח הירושלמי. בקטעים מסוימים הוא דומה, אך לרוב הוא אחר, נוסח המתמקד יותר בכוונת הטקסט ופחות בהגשתו המוסיקלית עמוסת הלחנים והמוואלים.

"במשך השנים לפני כ-50 שנה הגיע לפה החזן ר' רפאל אלנדב זצ"ל שהיה חזן למעלה מ-30 שנה, הוא העשיר מעט את נוסח התפילה, והכניס ניואנסים נוספים בתפילה מהמוסיקה הערבית הקלאסית והטורקית, מתוך מטרה להעשיר ולשבח את התפילה ולאתגר את האוזניים המקשיבות לה, ואחריו המשיך את גישתו במשך שנים מספר יבדל לחיים החזן יחיאל נהרי.

"בשנת 94 עם העלייה הגדולה מחלב שבסוריה עברה הקהילה שינוי משמעותי, אז גם התחלתי את תפקידי כחזן שם עד הלום, ובעצם המטרה הייתה להחזיר את נוסח התפילה למקומו הטבעי והמקורי, כמובן שהיו דברים שניטעו חזק במסורת הקהילה, ועדיין אני מקפיד עליהם עד היום לכבודם של זקני הקהילה, אבל באופן כללי היו כמה שבהתחלה הרימו גבה, כאשר עברתי לפני התיבה בנוסח החלבי האוטנטי, ולאחר תקופת מה הם באו והודו לי על כך, שבעצם שלב אחרי שלב הוחזרה עטרה ליושנה. וכך זה עד היום, וכפי שאמרתי עם שילובים מתאימים מדי פעם".

למרבה הפלא מרבית החזנים המובילים בקהילות בחו"ל, הובאו מהארץ, ולמרות זאת מעמדו של החזן בחו"ל הינו מעמד רציני ומחייב, עבודה לכל דבר ועניין. בעוד שפה חזנים בארץ מגרדים את הכנסותיהם משבת לשבת, ונאלצים להשקיע את חייהם בעיקר בתחומים אחרים, ואין התפקיד אלא משבת לשבת במקרה הטוב. יש לכך הסברים רבים, בעיקר בשל זהויותיהם הברורות של הקהילות המרכזיות בחו"ל בעוד שפה בארץ בתי הכנסת הם מקום רגיל ומצוי בכל פינת רחוב, כך שחיי השגרה והתפקידים "מובנים מאליהם" ואינם ייחודיים, הרבה יותר מהקהילות בחו"ל.

העוצמה של שערי ציון, הקהילה הספרדית הגדולה בעולם
קהילת "שערי ציון" היא קהילה ענפה ומפורסמת בכל רחבי העולם, הן בשל גודלה והן בשל פעילויותיה התורניות הרבות, כשעל כולם מנצחים רבה הראשי של הקהילה חכם שאול קצין, וחכם מאיר ידיד שהפך ברבות הזמן את המקום לקניון של תורה, במהלך ימות השבוע, בתפילות ובסדרי לימוד, שיעורים ועוד, ובעיקר האווירה האצילית והקדושה העוטפת ואופפת את המקום בימי "חגי תשרי".

דוד שירו - "אני יכול לומר לך שהאווירה המחשמלת פה בימים נוראים היא אחת ויחידה מסוגה, אלפי אנשים שמקומותיהם מפוזרים בין האולמות השונים. בין אולם התפילה המרכזי (בו מתקיים המניין העיקרי כל ימות השנה ר.נ.) המכיל כ 850 מקומות, לבין אולם השמחות שהופך לאולם תפילה נוסף המכיל כ-950 מקומות, המניין של בני שערי ציון, ומניין הצעירים, ועוד מניינים סך הכל שמונה, וכולם מאוכלסים בנוחיות רבה, והאבטחה כמובן נמצאת בשיא הכוננות של ימות השנה.

"אדם שמגיע, רק דורך על מפתן בית הכנסת וכבר גופו ונשמתו חשים ומרגישים את עוצמת הקדושה של הימים הללו. בשאר המניינים עוברים לפני התיבה חזנים נוספים מהארץ ומבני המקום. והמשימה הזו של לעבור לפני התיבה, מול קהל כל כך רחב, שעות ארוכות משעות הבוקר עד הצהריים, זו משימה שדורשת הכנה רבה, משימה לא פשוטה, והמתח מורגש בקרב החזנים, במיוחד בתקופה הזו.

"המשימה היא לא רק משימה מוסיקלית, לנגן נכון ולקרוא את טעמי המקרא בדקדוק, המשימה היא בעיקר להיות שליח ציבור נאמן, להצליח להעביר את המסר של התפילה, ולהעלות את התפילה למקום גבוה רוחנית ככל האפשר, בעיני אלוקים ואדם".

- אולי באמת אם אנחנו כבר מדברים על הנושא הזה, תוכל לתת טיפים לחזנים שמשמשים בתפקידם בקהילות השונות?

"ברמה העקרונית על כל העוברים לפני התיבה להבין, שאין רעיונות קסם, ואין טיפים רגע לפני, כל התפקיד הזה ומשימותיו דורשים הכנה רבה. הן מבחינה רוחנית, וכמובן מבחינה פיזית, שינה טובה, תזונה בריאה, כמה שפחות מאכלים שומניים וכדו', להפחית בדיבור לא לצורך ובטונים גבוהים, זהו דבר שמעייף במיוחד, ולהישמר מפני מפגשים ישירים עם מזגי האוויר של תחלופת העונות, בדיוק בתקופות הללו, דבר שאני אישית רגיש אליו במיוחד.

"מבחינתי הטיפ והעצה הטובה ביותר, שמועילה הן לחזן עצמו והן לאיכותה הרוחנית של התפילה, היא התבוננות במילים ובפירושם, וחיבור מקסימאלי למשמעותם, הרגש שהחזן יכול להגיע אליו בעקבות זאת, והתועלת שהוא יכול לגרום לשומעיו, עשויים לחזק את כולם, ואותו במיוחד. כשאתה מחובר למשמעות של הדברים שאתה אומר, הכוחות יוצאים ממקום אחר".

- איזה מסר חשוב לך להעביר דווקא לחזנים הצעירים, ולחובבי השירה והחזנות הפיוט והתרבות המסורתית?

"תתחברו למסורת שלכם, לפיוטים שנכתבו על ידי גאוני עולם, ועוסקים בנושאים העומדים ברומו של עולם. מעגל השנה הן מבחינת החגים, והן מבחינת השמחות והאירועים השונים, יהיה עשיר ואיכותי הרבה יותר, בשולחן השבת והחגים ובתפילות המגוונות.

"העוברים לפני התיבה באשר הם, ימקדו את משימתם במילוי תפקיד רוחני, בשליחות ציבור קדושה ומחייבת, בהשתפכות הנפש ובכוונה, הלבשת לחנים ומוואלים על פי המקאמים השונים מסגנונות המוסיקה הערבית זהו דבר מקובל בשבתות השנה וגם בגבול הטעם הטוב, בחגים תתמקדו במנגינות המסורתיות והמקובלות לנו מדור דור, חלבי או עירקי, פרסי או תוניסאי, כל אחד לפי מסורת אבותיו, זה המיוחדות והייחודיות של הימים הללו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!