כל מה שרציתם לדעת על הבננה האחרונה של השנה

בשטחים החקלאיים של קיבוץ עין גב, למרגלות הר הסוסיתא, נשתלו 12 אלף שתילי בננות, מזן 'גראנד-נן', על ידי צוות ענף הבננות בקיבוץ. מיקי זעירא, מנהל ענף הבננות בקיבוץ עין גב אומר, כי "הבננות מניבות לאחר 14 חודשים בעונת הקיץ ובאביב לאחר 12 חודשים".

שטחי הבננות בעין גב משתרעים על פני 950 דונם (כולל המטע החדש שניטע). רוב המטעים מטופחים בבתי רשת וחממות המגנים על הבננות העדינות, הידועות כגידול הדגל של עמק הירדן, אזור בו פגיעת הקרה בחודשי החורף הינה נמוכה. השתילים טופחו במשתלה של הקיבוץ בקפידה וכעת נשתלו בשתילה ידנית עדינה באדמת הקיבוץ בסמוך לכנרת. השתילה החדשה תהווה את המטע החדש שישתרע על פני 35 דונם, שיכוסה ברשת להגנת הבננות העדינות.

הבננה (המכונה גם תְּאֵנַת חַוָּה) צמח טרופי חד פסיגי השייך למשפחת המוזיים, להם 200 זנים בעולם. בננה מוגדרת מבחינה בוטנית כ"עשב", מאחר ולצמח יש גבעול מעובה שכבות ולא גזע מעוצה, כמו לכלל העצים. הגבעול בנוי משכבות של גלדים. לבננה סוגים רבים הגדלים בעיקר באזורים חמים בעולם כמו מרכז ודרום אמריקה, מזרח אפריקה ועוד. לא כל עצי הבננה מניבים פרי מתוק, חלקם מניב פרי חמצמץ וכן פירות בטעמים ניטראליים יחסית המאפשרים להם לשמש באזורים רבים בעולם כמזון בסיסי וכמרכיב עיקרי בבישול.

אורך חיי מטע בננות באותו שטח, הינו לזמן מוגבל ותלוי בתנאי האקלים והקרקע. בדרום אמריקה ניתן לגדל מטע במשך כ-20 שנה. בישראל מטע בננות מתקיים 5–7 שנים. עד התקופה האחרונה נהגו להשתמש לנטיעה חדשה בחומר צמחי ממטע בוגר, נצרים צעירים או "עיקרים". כיום רוב המטעים המסחריים החדשים הנטועים מיוצרים בתנאים סטריליים ונקיים ממזיקים.

פרי הבננה ירוק אך עם ההבשלה הופך צבעו לצהוב ואחר כך משחיר. במטעים מסחריים נוהגים לקטוף את הפרי בעודו ירוק. הבננה הינה פרי המטופח מסחרית באזור עמק הירדן ושפלת החוף. בישראל מגדלים מעל 20 אלף דונם בננות שמניבים 60 אלף טון בננות בשנה. השיווק מתקיים באביב ובחורף, תלוי בזנים. רוב הבננות מיועדות לשוק המקומי.

ישראל הינה מחלוצות העולם בטיפוח וריבוי שתילי בננה ונחשבת ליצואנית גדולה של שתילי בננה למטעים ברחבי העולם, עם יתרון של ניקיון ממחלות המאפשר לישראל להיות אחת הספקיות החשובות של שתילי בננות לכל העולם.

מרבית גידולי הבננה בעולם אינם של הזנים הנאכלים כפרי טרי ומתוק, אלא משמשים כמזון בסיסי ומקור לפחמימות. בארצות מסוימות אוכלים גם את קליפת הפרי, פרח הפרי ואף מבשלים אוכל בעליו של העץ ואוכלים את לבת הגבעול. בארצות הטרופיות מסיבי צמח הבננה מפיקים סיבים חזקים ביותר המשמים חבלים "חבלי מנילה", שקים, סלים, מחצלות ועוד.

במדינות המזרח הרחוק וביניהן הודו, אוכלים גם את קליפת הבננה, המכילה ערכים גבוהים מאוד של ויטמיניםB6 ו- B12, מגנזיום ואשלגן, סיבים, פרוטאין ואנטי אוקסידנטים. הסיבים בקליפת הבננה גורמים לתחושת שובע, מעודדים חילוף חומרים ולכן דיאטניות ממליצות על צריכת קליפות בננה בדיאטה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!