הסודנים מבני-ברק עלו על שולחן הממשלה

בישיבתה השבועית דנה היום (א') הממשלה בהקמת מתקן מעצר פתוח למסתננים מאפריקה. הישיבה הסתיימה בהחלטה להקים ועדה שתקבע את הקריטריונים על-פיהם ייבנה מתקן הכליאה, במטרה להקים את המתקן בהקדם האפשרי.

יוזם ההצעה, שר הפנים אלי ישי, ידע לספר, כי הודות למתקן הכליאה, יזכו המסתננים לקורת גג, אוכל, שתייה וטיפול רפואי – חינם אין כסף, על חשבון המדינה, ובלבד שלא יעבדו בתחומה. "בכל העולם אנשים שנכנסים למדינה מסוימת באופן בלתי חוקי נעצרים", אמר. "אצלנו, זה לא יהיה מתקן כליאה אלא מתקן שהייה לאנשים שנכנסו ארצה שלא כחוק".

לדבריו, מספרם של השוהים הבלתי חוקיים, עומד על עשרות אלפים. "בדרך הזו נגיע למיליון ונאבד את הרוב היהודי במדינה. יש כאלו שמרימים ידיים כי הם אומרים שהם דואגים לזכויות אדם. אין מדינה שדואגת לזכויות אדם יותר מישראל", הודיע ישי.

הוא הוסיף: "אם כל המתיפייפים ימשיכו להתיפייף, בעוד 10 שנים תהיה ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק איך איבדנו את הרוב היהודי בישראל".

מזכירים את השואה

בפתח ישיבת הממשלה, אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי חייבים לעצור את גל ההסתננויות לישראל. "איננו מתכוונים לעצור פליטי חרב, אך עלינו לעצור את הכניסה ההמונית של מסתננים, בגלל השלכות קשות מאוד לחברה הישראלית. הממשלה הזו בניגוד לממשלות קודמות עושה זאת".

עוד אמר נתניהו כי "התחלנו להקים את המכשול בדרום אנחנו הולכים להטיל קנסות על המעסיקים ואנו חייבים לתת לבעיה מענה הומאני עד הוצאתם מהארץ במתקני השהייה. במקביל יש פעולה במישור הבינלאומי במטרה לאפשר את החזרתם לארצות מוצאם או למדינות ביניים. זו תוכנית לאומית משולבת שאמורה לשנות את הכיוון של כניסה המונית לתחומי ישראל".

בשלב זה מדובר בהקמת מרכז שיוגדר כמרכז פתוח, ואם תאושר בנייתו היא תחל בתוך שישה חודשים.

בין התומכים בהקמת המתקן היה שר האוצר, יובל שטייניץ, שאמר במהלך ישיבת הממשלה כי "מדובר בהכרח בל יגונה. אם ישראל רוצה לשמור על עצמה, עליה לבלום את ההגירה שיכולה להתפתח למיליוני מסתננים". הוא הסכים כי אפשר לעשות זאת באמצעות המכשול בגבול, אך בהחלט צריך לשלב גם את הקמת המתקן. "גם להקשות את המעבר וגם להגיד שאין פרסם בצד השני, ומי שעובר יהיה במתקן שהייה", כפי שהיטיב להגדיר זאת.

מאידך, יש לו למתקן המדובר גם מתנגדים רבים: בכירים בשב"ס וארגוני זכויות אדם.

החשש שלהם הוא מפני ביקורת בינלאומית שתאשים אותנו בהקמת מחנות 'ריכוז' ובמה שיקרה בתוך המחנות פנימה. "מספיקה שביתת רעב מאורגנת אחת בתוך כתלי המחנה, שתעורר את דעת הקהל והביקורת הבינלאומית לרעתנו", הזהיר שלמה טוויזר, מנהל כלא באר-שבע לשעבר.

"משמעות ההחלטה בפועל, היא הקמת מחנה פליטים, שאינו אלא גטו, להחזקה כפויה ובלתי מוגבלת בזמן של מבקשי מקלט ושל ילדים. כבר עכשיו מוחזקים מבקשי מקלט וילדים במעצר בכלא 'סהרונים' בתנאים בלתי הולמים, מבלי שהתקשורת מורשית להיכנס ולתעד את תנאי המעצר שלהם. מדינה שנושאת את זכר השואה אינה יכולה לנהוג כך במבקשי מקלט", אמר עו"ד פלר, מהאגודה לזכויות האזרח.

בין השרים המתנגדים להחלטה: בני בגין, אבישי ברוורמן ויצחק אהרונוביץ'.

34 אלף מסתננים

בבסיס הדיון, עמדו נתונים קשים על חדירה של למעלה מ-12 אלף מסתננים לישראל, מאז תחילת השנה, כאשר ההערכות הן כי מספרם הכולל עומד כיום על 34 אלף.

בימים אלו הולכת ונשלמת הקמתה של גדר ההפרדה בגבול בין ישראל למצרים, והתקווה היא כי עם סיום הקמתה, יוקטן בהרבה מספר המסתננים. בשלב הראשון החלו כלים הנדסיים כבדים להקים במקום מכשול עפר באורך של כ-200 ק"מ.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!