בואו נחזור בתשובה / דב אייכלר

קרב לא פשוט התחולל השבוע ברשת החברתית 'פייסבוק' בין הנשים החרדיות המודרניות לכתבת מאקו - הכתבת טענה (אם לסכם) שרוב החרדיות ברשת עם הפאות היקרות הן 'ליהיא גרינר' (כוכבת ריאליטי שהפכה לסמל הידוענים חסרי המקצוע שאינם קשורים בהכרח לעולם הבידור והתקשורת) והן -החרדיות- בדיוק כמוה, רק ממתינות לפרוץ אל התודעה.

למי שמכיר, (ואשרי מי שלא) זהו אחד המשפטים היותר מעליבים שנכתבו אי פעם על הנשים החרדיות המודרניות ברשת. אין ספק. (אגב) על ידי מי שאין בינה לבין המגזר החרדי השמרני - דבר. התגובה לא איחרה להגיע, כאמור, כשבמרכז הטענות של המודרניות עמדו - ה'שנאה ובורות' של הכתבת. זה גם מה שכל ראש ישיבה היה טוען. איחוד מרגש.

וכשאני שומע על שנאת חרדים, באינסטינקט לא בריא מופעלים אצלי כל הראדרים הרגישים ממילא כדי לזהות את מקור השנאה לאמוד ולהחליט על תגובה שתהלום את אופי ועומק העלבון. אז קראתי שוב ושוב את הטור של הכתבת הנכבדת ומצאתי עצמי מסכים עם כל אות. גם מחייך פה ושם אבל בעיקר מסכים. נכון, אפשר היה לכתוב את זה כמעט על כל ישראלי שלישי בפייסבוק, ואולי העובדה שהקדישה לנו את התוכחה מעידה שהיא באמת לא אוהדת חרדים בכל ליבה (עלינו לשקול היעלבות קודם שתקח מספר, התור מתחיל בשנות השבעים אי שם) אבל היי, אנחנו צריכים להגיד לה תודה.

היא היטיבה בכשרון רב לתאר את הניאו חרדים ברשת. נשים וגברים. אחוז לא מבוטל רואים בפייסבוק במקרה הטוב ערוץ 2 פרטי ובמקרה הפחות - מראה במקלחת. תמונות עד אינסוף, בים באוויר וביבשה וחוזר חלילה, הרדיקאליים יותר מקפידים שלא יחלפו שמונה עשרה דקות בין תמונה לתמונה.

שיהיה ברור; אני לא עומד לכרות את הענף שעליו אני יושב. (סתם. אני כן) גם אין שום בעיה עם מי שמנהל פרופיל מאוזן, מביע את דעתו פה ושם, מעלה תמונות של עצמו מדי פעם, כי לכך נבראה (הרשת החברתית) הבעיה היא באיזונים. יש משהו מאוד לא מאוזן בתפיסה של חלקנו (ואולי גם שלי) את הרשת. איך אמר פעם עיתונאי אחרי סיור בבני ברק, "את מי שלא פגשתי הציגו בפני כאושיית טוויטר/פייסבוק" יו ניים איט.

הרשתות החברתיות לא פותחו לכבודנו ממש בגלל ש'איזה נדיר אני' אלא בשביל כולם. (אם לדייק: בשביל בעלי המניות) ויש הבדל. זה לא שפתאום צוקרברג הבין שאנחנו משהו כל כך מיוחד עד שמן הראוי שנוכל להביא תיעוד ויזואלי תמידי ורצוף של עצמנו לעולם שטרם זכה להכיר אותנו ועוד בשידור חי. זאת לא הפלטפורמה. אם אני מבין נכון, מטרת הרשתות החברתיות היא חברה. כיכר עיר וירטואלית שבו כל אחד יכול להביע את דעתו לנהל דיונים עם חברים או עוברי אורח. מדי פעם גם להעלות תיעוד בשביל אתם יודעים, הצבעוניות. אבל מדי פעם! בין דעה לדעה. לא שידורים חיים רצופים של עצמך מוכיח לכולם שאכן, כפי שהשידור מעיד, יש לך נשימות ודופק. אתה חי! לא לתחזק פרופיל עם הפוגות של צ'ק אין בין תמונה לתמונה.

כולנו חוטאים בהגזמות בוודאי בדמיון, חלק לא מבוטל אף שרוי לעיתים בפנטזיית התהילה, ואם יודעים לשלוט בזה אין כל בעיה. לגיטימי גם לפעמים להגזים פה ושם עם תמונה וללמוד על הפלטפורמה הדי חדשה הזאת (קרוב לעשור) תוך כדי הליכה - בשביל זה יש את אלול כל שנה. לא כך?! בואו נחזור בתשובה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!