מדינה בהפרעה: על הפרעות קשב וריכוז

מהיום שהפכנו הורים, סף הרגישות שלנו ירד. כל רחש מצד דור ההמשך גורם לנו להידרך, כל שיהוק לפתוח ספר רפואה וכל אדמומיות משגרת אותנו לבלות לילה בחדר המיון. אין מה לעשות, לא תמיד אנחנו מבינים מה הילד מנסה להגיד לנו ובניסיון להבין, לפרש ולתרגם את ''הרמזים" שהם מפזרים אנחנו מעדיפים להגיב ברגישות יתר לחריגות מסוימות מאשר לפספס.

אם כך, מה הפלא שמכתב מהמורה בבית הספר שמספר לנו כי הילד "מוסח בקלות", "חסר שקט", "אינו מצליח לקורא ולעמוד בקצב המשימות של בית הספר", "רב עם כולם" או "מרחף", מדליק אצלנו את כל נוריות האזהרה המהבהבות בראשינו באדום בוהק- "זהירות הפרעת קשב לפניך".

הסיקור התקשורתי הנרחב והתודעה הגוברת לה זוכה ליקוי הפרעת הקשב הפכו את הציבור למבין לא קטן בנושא. עם זאת, האם מדובר בתופעה המצדיקה את תשומת הלב הרבה שמוקדשת לה או שהצפת מידע, לפעמים לא בהכרח רלוונטית, הפכה אותנו למדינה בהפרעה- הפרעת קשב?

מהי הפרעת קשב וריכוז?

מדובר בליקוי שבסיסו מוחי המערב את תפקודי הקשב והריכוז וממוקם ברשת עצבית הכוללת מספר אזורים מוחיים הפועלים יחד. מקור הליקוי הוא גנטי ומספר הבנים הסובלים ממנו גדול פי 10 ממספר הבנות. חשוב לדעת כי רמת האינטליגנציה של הסובלים מהליקוי גבוה מהממוצע. בעתיד הקרוב יתמקד האבחון אבחון במציאת גנים נוספים האחראיים לליקוי והבנת התהליך - כיצד פגם גנטי מוביל לקיומו של ליקוי בקשב ובריכוז ומציאת מבחנים גנטיים אשר יעזרו לאבחן אוכלוסיות קשות לאבחון.

הפרעת קשב מתאפיינת בטווח קשב קצר, פזיזות, מוסחות ואי שקט מוטורי. הליקוי מנמיך מאד את יכולותיהם של הילדים, מפריע להם לתפקד וגורם להם ולסביבתם סבל רב. הקשיים בתפקוד בולטים ברוב תחומי חייו של הילד. הליקוי כה שכיח עד כי כל אחד מאיתנו מכיר ילד הסובל מהפרעת קשב, בין אם אנו מזהים את הליקוי בשמו או לא. חלק מהילדים סובלים מתופעות נלוות הכוללות - התנהגות אנטי חברתית (CD), עקשנות והתנגדות (ODD), הפרעות במצבי הרוח, חרדה ובעיקר מליקויי למידה. לכן – לא תמיד קל להורה להבין שמדובר בהפרעת קשב ולא ב"עצלנות, פינוק, חוסר מוטיבציה" וכד'.

לרוב הילד הסובל מהפרעת קשב מסתמן לרוב כבר מגיל צעיר כילד שאינו ממצה את יכולתו, רבים מהילדים מגיעים לאבחון באיחור כשהם סובלים כבר מדימוי עצמי נמוך, מהישגים לימודיים נמוכים, מקשיים חברתיים ומבעיות בהתנהגות. חשוב להדגיש כי בשנים האחרונות התקדם מאוד המחקר הרפואי בכל הקשור לזיהוי ובהבנת הבסיס הנוירוביולוגי של הליקוי. במקביל, מתפתחות שיטות אבחון וטיפול חדשניות ומדויקות המאפשרות טיפול מדויק יותר בליקוי.

מדוע יש צורך לאבחן?

חייו של ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז אשר לא הוכר ולא טופל רצופים בכישלונות ובתסכולים התפקוד ברמה נמוכה "גובה מחיר" בתחום הרגשי, החברתי וההתנהגותי.

האבחון כולל בדיקה נוירו התפתחותית, קבלת חוות דעת: הורים, מורים, הילד עצמו. לעיתים יש צורך באבחונים נוספים: מבחני קשב ממוחשבים, אבחון נוירו פסיכולוגי, אבחון דידקטי ולעיתים אף בבדיקות מעבדה. חלק מהכישלונות בטיפול התרופתי שייכים בעצם לילדים בהם האבחנה מוטעית, לכן לפני קביעת האבחנה אין להסתמך על גורם אחד בלבד ויש לאסוף נתונים מכמה שיותר גורמים.

הטיפול

כדי להשפיע על העתיד יש להתאים לכל אחד דרכי טיפול והתמודדות המתאימות לו ולמשפחתו, לזהות בזמן ולטפל תוך שימוש נבון במשאבים החברתיים-משפחתיים-קהילתיים. לכן הטיפול
ב ADHD כולל טיפול חינוכי-דידקטי, טיפול רגשי-התנהגותי-משפחתי וטיפול תרופתי.

מה לעשות?

פעמים רבות ההורים מרגישים מבולבלים, אינם יודעים להגדיר בדיוק מה הבעיה ולאן לפנות. נפוץ לראות הורים המתרוצצים בין סוגים שונים של יועצים (חלקם לא מקצועיים) ואנשי מקצוע מתחומים שונים, מבזבזים זמן וכסף אך לא מצליחים לסייע לילד. אם אתם חושדים בקיומה של הפרעת קשב אצל ילדיכם אל תתנו להם ל"שלם מחיר".

זו הסיבה שפתחנו באגף הילדים בהדסה את המרכז הנוירו-קוגניטיבי בו ניתן מענה רב תחומי ומקצועי, המלווה במחקר שנועד לשפר את יכולות האבחון והטיפול ושותף לאיגודים מקצועיים בינלאומיים כפי שמקובל במרכז רפואי אוניברסיטאי מוביל.

ניתן לפנות בטלפון: 02-5844903, בפקס: 02-5328963 או במייל

[email protected]

הכותב הוא מנהל המרכז הנוירו-קוגניטיבי ומנהל היחידה לנוירולוגיה של הילד במרכז הרפואי הדסה
לקביעת תור

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!