ממצא מדהים: עם זה הכהנים שקלו את הקטורת
תגלית מדהימה מימי בית המקדש השני: משקולת של משפחת הכוהנים "בית קתרוס" בה שקלו ככל הנראה את הסממנים לקטורת - התגלתה בחפירות הארכיאולוגיות מתחת לבית הכנסת 'תפארת ישראל' ברובע היהודי
- אלי שלזינגר
- ט"ו אלול התשע"ו
- 1 תגובות
תגלית מרגשת ומפעימה התגלתה בחפירות הארכיאולוגיות מתחת ליסודותיו של בית הכנסת המיתולוגי "תפארת ישראל", שמוכר יותר בשמו "בית הכנסת ניסן בק", ברובע היהודי בירושלים, ממצא שמעביר לנו ד"ש ישיר מעבודת בית המקדש: משקולת מימי בית שני, שהייתה שייכת, ככל הנראה, למשפחת הכוהנים בית קתרוס, ועליה חרוט שם המשפחה.
צילום: אסף פרץ ואורן גוטפלד, רשות העתיקות
כידוע, לפני כשנתיים הונחה אבן הפינה לשחזורו ושיפוצו של בית הכנסת, שנבנה ביוזמתו של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין, ונחשב למפואר ולגדול ברובע היהודי בירושלים, ובמהלך הדורות היווה מרכז לחסידי באיאן ובית רוז'ין בארץ ישראל, עד לחורבנו במלחמת השחרור, בשנת תש"ח.
מזה חודשים רבים נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות, מטעם האוניברסיטה העברית, רשות העתיקות ובמימון החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, במהלכן נתגלו ממצאים המוכיחים כי במקום התנהלו חיים מלאים בתקופות שונות, החל מהתקופה העות'מנית, הממלוכית, הביזנטית, ימי בית המקדש השני; והנה, לאחרונה, התגלה הממצא המרעיש שמחזיר אותנו לימי בית המקדש, ולעבודת הקטורת שהוכנה, על פי המשנה, על ידי משפחת בית קתרוס.
המשקולת נמצאה מפוחמת, זכר לחורבן בית שני ולשריפה הגדולה שהשתוללה במקום לפני 1946 שנים בדיוק. זו הפעם השנייה שמשקולת כזו נחשפת, אחרי שמשקולת דומה נמצאה בחפירות בבית השרוף שברובע היהודי. אך הפעם, לראשונה, נמצא כיתוב בן שתי שורות על המשקולת
ד"ר אורן גוטפלד, הארכיאולוג הראשי מספר על הממצאים במקום: "במהלך החפירות מתחת לבית הכנסת תפארת ישראל התגלו מקוואות חדשים שלא הכרנו ומערכת החימום שלהם. בפעם הראשונה אחרי שניקינו את מרתף בית הכנסת, הסרנו את רצפת המרתף והגענו לממצאים מהתקופה הממלוכית (במאות ה-13-14), מצאנו מבנה מפואר שהממלוכים השתמשו בו בשימוש משני מהתקופה ביזנטית.
"בהמשך התגלה מבנה ציבור מפואר מהתקופה הביזנטית, שהיה מעוטר בפסיפס וציורי קיר. חלקו השתמר ואף ישולב במהלך הבנייה של בית כנסת תפארת ישראל בתצוגה העתידית. כמטר מתחת לרצפת הפסיפס של המבנה, הסתתרו הממצאים המרגשים מימי בית המקדש השני, המתוארכים למאה הראשונה לספירה, וכוללים מקווה טהרה ומחסן מקורה בקמרון שלם (מבנה מקושת), שהכיל כלי חרס, כלי זכוכית, מטבעות, כלי אבן, נרות, כלי עצם מעובדים ועוד, שננטשו במחסן בזמן החורבן. מתחת לכל אלה, התגלו ממצאים מירושלים של בית המקדש הראשון: קירות מבנה וכן חדר עגול חצוב בסלע. במקום נמצאו חרסים אופייניים לתקופה, ובהם קערות חרס ממורקות".
צילום: אסף פרץ ואורן גוטפלד, רשות העתיקות
ממשיך גוטפלד ומספר על גולת הכותרת – המשקולת: "במהלך החפירה של שכבת החורבן מימי בית המקדש השני, חפרתי בעצמי עם פטישון - ומצאתי משקולת אבן מוכרת מימי הבית השני. המשקולת הייתה מפוחמת, ואמרתי לעצמי שבטח יש עליה איזו כתובת. הכנסתי את המשקולת לדלי מים, וכשהוצאתי אותה, ראיתי שאכן יש שתי שורות בארמית, ואחת מהן היא קתרוס. שכבת שריפה עבה, עדות לחורבן העיר עם חורבן הבית השני, כיסתה על הכל. משמעותה של השורה הראשונה עדיין לא ברורה לחלוטין, אך אין ספק בקריאת שם משפחת הכוהנים "קתרוס" בשורה התחתונה, בדומה למשקולת שנמצאה בחפירות אביגד בבית השרוף הסמוך".
"לא קורה הרבה שאני מתרגש כשאני מוצא ממצאים", מודה ד"ר גוטפלד, "אך כאן החוורתי ואף עברה בי צמרמורת קלה לראות את שמו של הכהן הגדול מימי בית שני, על המשקולת שמצאתי". בשטח החפירה התגלה גם מקווה טהרה מטויח מימי בית שני. עם פירוקו, התגלתה בריכה נוספת הצמודה למקווה ממזרח.
צילום: אסף פרץ ואורן גוטפלד, רשות העתיקות
כידוע, לפני כשנתיים הונחה אבן הפינה לשחזורו ושיפוצו של בית הכנסת, שנבנה ביוזמתו של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין, ונחשב למפואר ולגדול ברובע היהודי בירושלים, ובמהלך הדורות היווה מרכז לחסידי באיאן ובית רוז'ין בארץ ישראל, עד לחורבנו במלחמת השחרור, בשנת תש"ח.
מזה חודשים רבים נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות, מטעם האוניברסיטה העברית, רשות העתיקות ובמימון החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, במהלכן נתגלו ממצאים המוכיחים כי במקום התנהלו חיים מלאים בתקופות שונות, החל מהתקופה העות'מנית, הממלוכית, הביזנטית, ימי בית המקדש השני; והנה, לאחרונה, התגלה הממצא המרעיש שמחזיר אותנו לימי בית המקדש, ולעבודת הקטורת שהוכנה, על פי המשנה, על ידי משפחת בית קתרוס.
המשקולת נמצאה מפוחמת, זכר לחורבן בית שני ולשריפה הגדולה שהשתוללה במקום לפני 1946 שנים בדיוק. זו הפעם השנייה שמשקולת כזו נחשפת, אחרי שמשקולת דומה נמצאה בחפירות בבית השרוף שברובע היהודי. אך הפעם, לראשונה, נמצא כיתוב בן שתי שורות על המשקולת
ד"ר אורן גוטפלד, הארכיאולוג הראשי מספר על הממצאים במקום: "במהלך החפירות מתחת לבית הכנסת תפארת ישראל התגלו מקוואות חדשים שלא הכרנו ומערכת החימום שלהם. בפעם הראשונה אחרי שניקינו את מרתף בית הכנסת, הסרנו את רצפת המרתף והגענו לממצאים מהתקופה הממלוכית (במאות ה-13-14), מצאנו מבנה מפואר שהממלוכים השתמשו בו בשימוש משני מהתקופה ביזנטית.
"בהמשך התגלה מבנה ציבור מפואר מהתקופה הביזנטית, שהיה מעוטר בפסיפס וציורי קיר. חלקו השתמר ואף ישולב במהלך הבנייה של בית כנסת תפארת ישראל בתצוגה העתידית. כמטר מתחת לרצפת הפסיפס של המבנה, הסתתרו הממצאים המרגשים מימי בית המקדש השני, המתוארכים למאה הראשונה לספירה, וכוללים מקווה טהרה ומחסן מקורה בקמרון שלם (מבנה מקושת), שהכיל כלי חרס, כלי זכוכית, מטבעות, כלי אבן, נרות, כלי עצם מעובדים ועוד, שננטשו במחסן בזמן החורבן. מתחת לכל אלה, התגלו ממצאים מירושלים של בית המקדש הראשון: קירות מבנה וכן חדר עגול חצוב בסלע. במקום נמצאו חרסים אופייניים לתקופה, ובהם קערות חרס ממורקות".
צילום: אסף פרץ ואורן גוטפלד, רשות העתיקות
ממשיך גוטפלד ומספר על גולת הכותרת – המשקולת: "במהלך החפירה של שכבת החורבן מימי בית המקדש השני, חפרתי בעצמי עם פטישון - ומצאתי משקולת אבן מוכרת מימי הבית השני. המשקולת הייתה מפוחמת, ואמרתי לעצמי שבטח יש עליה איזו כתובת. הכנסתי את המשקולת לדלי מים, וכשהוצאתי אותה, ראיתי שאכן יש שתי שורות בארמית, ואחת מהן היא קתרוס. שכבת שריפה עבה, עדות לחורבן העיר עם חורבן הבית השני, כיסתה על הכל. משמעותה של השורה הראשונה עדיין לא ברורה לחלוטין, אך אין ספק בקריאת שם משפחת הכוהנים "קתרוס" בשורה התחתונה, בדומה למשקולת שנמצאה בחפירות אביגד בבית השרוף הסמוך".
"לא קורה הרבה שאני מתרגש כשאני מוצא ממצאים", מודה ד"ר גוטפלד, "אך כאן החוורתי ואף עברה בי צמרמורת קלה לראות את שמו של הכהן הגדול מימי בית שני, על המשקולת שמצאתי". בשטח החפירה התגלה גם מקווה טהרה מטויח מימי בית שני. עם פירוקו, התגלתה בריכה נוספת הצמודה למקווה ממזרח.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות