עצוב: זהו מחירה החברתי הכבד של ההסתה

ליברמן תקף את המועצות הדתיות, חלקים ניכרים בעם תקפו את בנט שרצה להכניס קצת יהדות במערכת החינוך של מדינת היהודים, חילולי השבת של הרכבת עדיין מעסיקים אותנו, ואיך אפשר להעביר שבוע בלי לתקוף את ביבי.

גם השבוע נצפתה ריצה לסקרים - כדי שנוכל לנסות לצפות את עתיד הבחירות, ופרשנים פוליטיים מכל הקצוות היו עסוקים כרגיל בניתוחים.

עם כל הכבוד לסקרים ולניסיונות לצפות את עתיד הבחירות, בינתיים האזרחים הקטנים ממשיכים לשלם מחיר חברתי כבד על ההסתה כנגד המגזר החרדי. ההערות של הפוליטיקאים ותקשורת השמאל לא משפיעות רק על הסקרים. הן משפיעות על הציבור ברחוב הישראלי: אלו שיושבים לראיין עובדים לעבודה, אלו שמחליטים למי להשכיר את הדירה, נותני השירותים למיניהם וכו'.

התורה הקדושה מלמדת אותנו עד כמה הסתה ורוע יכולים לחלחל. "וישאו אותו בניו ארצה כנען ויקברו אותו במערת שדה המכפלה".

דרשו חז"ל במסכת סוטה (יג.) : "כיוון שהגיעו למערת המכפלה, הגיע עשו והחל מעכב. אמר להם: שלי הוא. אמרו לו: והרי מכרת את חלקך? אמר להם: את בכורתי מכרתי, אך האם את חלקי מכרתי? אמרו לו: כן, שהרי כתוב "בקברי אשר כריתי לי". אמר להם: הביאו לי את האיגרת. אמרו לו: האיגרת במצרים היא. ומי ילך? ילך נפתלי שקל הוא כאיילה.

היה שם חושים בן דן, שכבדו אזניו משמוע, אמר להם: מאי האי? אמרו לו: אנו מתעכבים עד שישוב נפתלי מארץ מצרים. אמר להם: ועד שיבוא נפתלי ממצרים יהא אבי אבא מוטל בבזיון?! מיד נטל מקל וכרת את ראשו של עשו".

הקשה ע"כ הגאון ר' חיים שמואלביץ זצ"ל, ראש ישיבת מיר: מדוע מכל בניו של יעקב, דווקא חושים בן דן הוא שנתעורר לכבודו של יעקב? וכי כל שבטי קה לא הרגישו בבזיון אביהם המוטל ללא קבורה?

ממדרש זה, מסביר ר' חיים שמואלביץ", למדים אנו על כוחו של ההרגל, המכניס אותנו אל מצב של אדישות. פעמים רבות, נגרר אדם, מכורח הנסיבות, אל מציאות הסותרת ומנוגדת לתפיסת עולמו ולרצונותיו החופשיים. כתוצאה משהייה ארוכה במצב זה, מתקהים חושי הביקורת שלו, והוא בנקל מסתגל לסיטואציות אשר בימים כתיקונם היה נחרד מהם.

בני יעקב עמדו והתווכחו עם עשו. בכל משפט שאמרו לו, חשבו שבעוד רגע הם ינצחו אותו וכבר יוכלו לקבור את יעקב, אך בכל רגע התחדש הוויכוח על נקודה אחרת. המשא ומתן עם עשו התארך, והאחים אפילו לא שמו לבם לכך. בינתיים היה מוטל יעקב בבזיון, אך האחים לא חשו בכך, כי גישתם נשחקה והם כבר התרגלו למצב האיום הזה.

חושים בן דן, היה היחיד שלא קהו חושיו. דוקא בגלל כובד שמיעתו, לא נסחף הוא אל תוך המשא ומתן שהתנהל, וממילא, כאשר ראה את ישראל סבא מונח בבזיון, מיד נזדעזע וקם על רגליו. לא היה מוכן הוא להשלים עם מצב זה ולו לרגע, ומיד בא ועשה מעשה.

אם בניו קדושי עליון של יעקב אבינו, אבי האומה טושטשו בשל הרוע של עשיו, מה נאמר אנו?
נראה שכבר התרגלנו ששונאים אותנו, אז עוד פוליטיקאי התנגח בנו, עוד כתבת במעוז השמאל (עיתון הארץ) השמיצה את הציבור הדתי/חרדי – אריאנה מלמד המתייחסת בטורה סחורה רוחנית פגומה ליוזמה של בנט קוראת לנו אפילה לגויים, ונראה ששום דבר לא משנה - כי מי מהמגזר שלנו טורח לקרוא את העיתון הזה?

אז זהו, שזה כן משנה. מישהו שקורא את ההסתה, מישהו שרואה את השנאה הנשפכת מהכנסת וממגוון אמצעי התקשורת, מתרגם אותה ברחוב הישראלי הלכה למעשה. כולנו קראנו פה ב'בחדרי חרדים', עם מה התמודדו החרדים שרצו ליהנות בשפיים במהלך חופשת הקיץ.

סיפרה לי בכאב רב השבוע, אישה יקרה בעלת תשובה, על הרגע בו הורידה את כיסוי הראש שלה לצורך פרנסה. מדובר באם חד הורית שבעלה ניתק כל קשר איתה ועם התינוקת. לאחר פיטוריה מעבודתה הקודמת, חיפשה עבודה במשך שבעה חודשים - בהם זומנה לראיונות עבודה, וזכתה למבטי פתיעה וחשדנות למראה התלבושת החרדית. שיחה קצרה ומנפנפת ושוב חזרה למעגל מחפשי העבודה.

היא ניגשה לרב שיתיר לה כגרושה להוריד את הפאה. אחר כך הוחלפה החצאית במכנסיים. "שלא תחשבי שהיה לי קל", סיפרה בכאב. "נקרעתי מבפנים, לא רציתי לחזור אחורה, אבל הייתי חייבת להביא אוכל לתינוקת שלי. בשבוע הראשון לשינוי פתאום קיבלתי בבת אחת כמה תשובות חיוביות מהראיונות החדשים".

השבוע, מספר שנים אחרי, כשקולה סדוק מכאב ועיניה מוצפות בדמעות, היא עדיין כואבת את המחיר החברתי/רוחני שנאלצה לשלם כדי להביא פרנסה לביתה.

היא הזכירה לי את בן דודי מצד אמי שעלה ארצה מאיטליה - לפני הרבה שנים לאחר שחזר בתשובה. הוא שרד פה שנה וחזר לאיטליה: "אני מעדיף שישנאו אותי הגויים בגלל שאני יהודי, מאשר לראות איך במדינת היהודים שונאים אותי בגלל שאני דתי חובש כיפה", הוא אמר.

בסופו של דבר הוא חזר אלינו אחרי עוד כמה שנים טובות בגלות - והוא עדיין כואב את השנאה.

עצוב שבמדינת היהודים אליה הגענו אחרי 2000 שנות גלות, בהן סבלנו בכל מקום בו היינו: אינקוויזיציה, פרעות, טבח, שואה, יהודים שרוצים להיות יהודים - משלמים על כך מחיר חברתי חדשות לבקרים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!