אל תסתכל על הקנקן אלא מה שבתוכו

דברים פרק כב פסוק (י) כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ: (יא) וְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה: (טו) כִּֽי־תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־ל֣וֹ בָנִ֔ים הָאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכֹ֖ר לַשְּׂנִיאָֽה: (יח) כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם:

א} עלינו להבין מה הקשר בין שלושת הפרשיות של יפת תואר, והאשה השנואה, ובן סורר ומורה?
ב} עוד צריך להבין כי פרשת בן סורר ומורה כתבו חז"ל שלא שייך במציאות כמבואר במסכת סנהדרין דף עא ע"א דתניא: בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב דרוש וקבל שכר, וא"כ למה נכתבה?

הנה כאשר נתבונן ברוח הנושבת ברחוב זורמת ומתנהלת לפי המראה החיצוני והאדם מושפע ממראה עיניו כאשר אנחנו רואים כי אחד מעיקרי ואמצעי השיווק הוא בנוי ומושתת על חולשת האדם בתכונה זו שנמשך אחרי מראה עיניו ולכן מאוד משפיע המראה על האדם כאשר יש אריזה יפה או שפע ומבחר של סחורה, וכך הדבר בכל תחומי החיים האדם נמשך אחרי מראה עיניו בדירה וברכב והריהוט והביגוד, כך האדם בבחירת האשה נמשך אחרי מראה עיניו וכאשר המראה נוצץ למראה עיניו נמשך ובוחר את בחירת ליבו ומרגיש בזה שהגיע אל האושר בחיים. אולם התורה מלמדת אותנו שלעולם אל תסכל על הקנקן אלא במה שבתוכו, בהיות וכל הברק החיצוני הוא רגעי וזמני ואין טמון בחובו האושר, ואדרבא פעמים רבות שאותו יופי שנמשך אחריו הוא בעוכרו שאותה אשה עיניה באחרים ואחרים בה וכל אותה תשוקה חולפת עוברת ומה שנשאר זה המידות והתכונות אשר מלוים את האדם לאורך כל החיים ובזה תלוי כל קסם ואושר החיים, כמו כן במאכלו לא כל הנוצץ בריא וכיום בדרך כלל ישנם מחקרים רבים על כל תעשיית המזון עד כמה הדבר מזיק לבריאות ודווקא אותו מזון שאינו כל כך נוצץ הוא המביא את הבריאות לאדם.

ובזה נבא לביאור סמיכות הפרשיות של יפת תואר, ואשה השנואה, ובן סורר ומורה, ופרש"י ולקחת לך לאשה' לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו: וכן כתבו דעת זקנים מבעלי התוספות דברים פרשת כי תצא פרק כא פסוק טו (טו) כי תהיין לאיש. לכך נסמכו פרשיות הללו לכאן לו' לך עבירה גוררת עבירה, דלפי שיקח יפת תאר תהיין לו שתי נשים ומריבה בתוך ביתו, ולא עוד אלא שתשנא האחת, ומה כתיב אחריו כי יהיה לאיש בן סורר ומורה, שכן מצינו בדוד שלפי שלקח בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה יצא ממנו אבשלום שבקש להרגו ושכב עם נשיו ועל ידו נהרגו כמה רבבות מישראל. וכו': ואכן כך מבואר במסכת סנהדרין דף קז ע"א שדוד המלך ביקש לעבוד ע"ז בגלל שבנו אבשלום רדף אחריו להורגו ואמר הרי יהיה חילול השם מדוע השם עשה כך לדוד ולכן העדיף לחטוא בע"ז להצדיק את הדין, אולם חושי הארכי מנע בעדו והוכיחו מה הפלא שיצא ממך בן כאבשלום אשר לקח את נשי אביו ורדף אחרי אביו להורגו היות ולקחת את בת תלמי מלך גשור כאשת יפת תואר, וממילא הרי התורה הסמיכה את הפרשיות ללמדנו שסופו ששונה אותה ויוצא לו ממנה בן סורר ומורה. ויסוד זה התורה רוצה ללמדנו כאשר יתבונן האדם אשר הולך אחר מראה עיניו לאן הוא מגיע, מחשבתו להשיג בזה את האושר והסיפוק מהחיים, אולם התורה מלמדת אותנו שכאשר האדם נמשך רק אחר היופי והברק החיצוני מבלי להתבונן בתוכן הפנימי התוצאה הרת אסון מאחר ואותו ברק חיצוני חולף הולך ועובר עם שגרת החיים וההיפך מתגלים לאחר מכן התכונות והמידות שאינם תואמות לאותו יופי ואינו טומן בחובו את האושר אלא מתחיל להיות ויכוחים על כל דבר ואין כבוד והערכה הדדית אלא כל אחד מחפש להשיג רק את הסיפוקים שלו ואין במחשבתם כלל חובת הדאגה לזולת, אם כי חיים ביחד אך כל אחד לחוד מנסה לדאוג כיצד יכול למלא את סיפוקיו, ובהכרח שהדבר מביא להתנגשות עם השותף לחיים כי כשם שפרצופיהם שונות כך דעותיהם שונות והרבה פעמים ואולי אף בדרך כלל הסיפוקים של כל אחד שונה מהזולת וממילא הדבר גורם למחלוקת ושנאה עד שהופכת אותה אשה היפה שנמשך אחר יופיה לשנואה וכל הזמן שורה מחלוקת בניהם ואין שלום בית ורחוק מלהיות מאושר בחיים כאלה, זאת ועוד מלמדת אותנו התורה שהתוצאה שנעשית מאליה ממצב כזה שהכל מושתת על מילוי התאוות והסיפוקים והאוירה העכורה שנוצרת בעכבותיה בבית, גם הילדים סובלים כי מה שסופגים בבית הזה רק אנוכיות ומילוי הסיפוקים וכך גודל הילד לחיות בלי גבולות עדי היותו בן סורר ומורה, ולכן הגם שהתורה הציבה תנאים קשים בכדי להגיע לעונש בן סורר ומורה עד אשר לא שייך במציאות, רצון התורה ללמדנו שההולך אחר מראה עיניו שהתוצאה לשנאה ומחלוקת בביתו ויהיה בנו בן סורר ומורה שראויים למיתתם העדיף מחייהם כי אין להם עתיד. וזה סיבת הכישלון בזמננו, אשר לצערנו לפי הסטטיסטיקה כמעט אותו מספר שמתחתנים כך מתגרשים, היות והבית התחיל ונבנה לא על ערכים ותכונות ומידות אלא על המשיכה החיצונית בלבד וממילא כיון שעם השיגרה הכל חולף ונשארים רק עם התכונות המידות והעקרונות שמלוים את בני הזוג ומוצאים עצמן במצב שקשה מאוד להסתדר גם יחד כי השאלה מי יוותר למי וכל אחד רוצה לממש את כל תשוקותיו והנאותיו ולכן יש מחלוקת תמיד בבית ובכדי לפטור את הבעיה במקום להתמודד עם המידות בורחים מהמציאות ומתגרשים, אך לא יודעים שהולכים מהפח אל הפחת וזו טעות מוחלטת, אלא אדרבא על שני בני הזוג להתמודד ולחפש מי הוא זה שיזכה להשכין את השלום בבית ויוותר לצד השני כי סוד ההצלחה והאושר תלויים במידת הויתור.

ובזה נבין ששואלים הדרשנים סתירה בדברי שלמה המלך שבמשלי נאמר בפרק יח (כב) מָצָ֣א אִ֭שָּׁה מָ֣צָא ט֑וֹב וַיָּ֥פֶק רָ֝צ֗וֹן מֵיְקֹוָֽק: ואילו בקהלת אמר בפרק ז (כו) וּמוֹצֶ֨א אֲנִ֜י מַ֣ר מִמָּ֗וֶת אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁר־הִ֨יא מְצוֹדִ֧ים וַחֲרָמִ֛ים לִבָּ֖הּ אֲסוּרִ֣ים יָדֶ֑יהָ ט֞וֹב לִפְנֵ֤י הָאֱלֹהִים֙ יִמָּלֵ֣ט מִמֶּ֔נָּה וְחוֹטֵ֖א יִלָּ֥כֶד בָּֽהּ: והשאלה האם טוב או רע? מעין אשר מצינו בחז"ל שהיו שואלים את החתן במסכת ברכות דף ח ע"א במערבא, כי נסיב אינש אתתא, אמרי ליה הכי: מצא או מוצא? מצא - דכתיב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה', מוצא דכתיב: ומוצא אני מר ממות את האשה וגו'?

ותירצו כי תלוי אם הוא המוצא או מצא מאת השם ההבדל האם הוא נהג כמו ביפת תואר שמוצא אני את האשה מתוך שנמשך אחר יופיה מבלי לראות ולבדוק המידות והתוכן, ההמשך לבחירה זו מבואר שיהיה מר ממות כי הופכים החיים לגיהנום ואש המחלוקת בבית, אבל אם מצא מאת השם ולא תולה בחכמתו ובחירתו בלבד אלא על ידי תפילות לקב"ה לזכות לזיווג הגון הרי אותו אחד זוכה שמוצא טוב ואושר שלום שמחה וששון בביתו.

והן הם דברי התנא במסכת אבות פרק ד משנה כ: רבי אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, יש קנקן חדש מלא ישן וישן שאפילו חדש אין בו: ופרש"י על אבות פרק ד משנה כ רבי אומר וכו' נ"א אל תביט לקומת האדם ולמראהו לחלוק לו כבוד משום צורתו. אלא במה שיש בו תן עיניך ביין שבתוכו אם משובח הוא אם לאו, כמו פוק תהי ליה אקנקניה אם יש בו ריח תורה אם לאו, לפי שיש חדש אדם בחור מלא ישן שהוא מובחר למד תורה הרבה: וישן שאפילו חדש אין בו. שריקן הכלי, כך אדם זקן ובעל צורה שאפילו יין חדש אין בו ואף על גב דיין חדש גרוע מן הישן מכל מקום חשוב הוא מן המים להכי מדמי ליה תורה מועטת:

מסופר על האבן עזרא שפעם הלך בגולה הגיע לעירו של ר' שלמה יצחקי רש"י ז"ל והיה עשיר בא אצל אשתו של רש"י אמר לה היכן הוא הרב, ובשביל שראתה אותו בבגדים קרועים וכביר העזים על בשרו וגופו לא נקי כעסה עליו חשבה שהוא אדם פשוט, אמרה לו מה אתה רוצה ממנו לא נמצא פה, אמר לה לא צריך, הלך עד הצהרים ובא שאל לאשתו איפה הרב, אמרה לו מה אתה צריך ממנו הן הוא כבר שוכב וישן, אמר לה לא צריך, הלך והמתין שתי שעות ובא ושאל לאשתו אמר לה איפה הרב, אמרה לו מה אתה צריך ממנו הוא הלך לטיול, אמר לה לא צריך ולא כלום, ישב מעט על הפתח והנה באו הכלבים שהיו עם הצאן במרעה נבחו עליו והתנפלו עליו וקרעו שלמותיו, אמר חביבין יסורין דבתר עניא אזלא עניותא, עמד וכתב על הפתח של רש"י. אשכים לבית השר, אומרים כבר רכב: אבא לעת ערב, אומרים כבר שכב: או יעלה מרכב או יעלה ישכב: אויה לאיש עני נולד בלי כוכב: שלמה שלמה שלמה: אמר אם חכם הוא יבין והלך לו. בבוא רש"י ז"ל בערב וראה את הכתב הבין ואמר מי בא היום, אמרה לו איש אחד קרוע בגדים וכביר עזים על בשרו וגופו אינו נקי לא יצלח לבוא במקומות נקיים, אמר לה האי ארונא דמרגניתא טבא בגויה אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, את רואה מבחוץ ואני רואה מבפנים, אמר למשרתיו עתה מהרו והביאו אותו אלי כי לא אוכל לטעום דבר עד בואו אלי, הלכו וחפשו בכל המדינה והביאוהו אליו והוא עומד וממתין לו על הפתח, כיון שבא אמר לו ברוך הבא נתן לו מים לרחוץ לא רצה, נתן לו בגדים להחליף לא רצה, אמר לו למחר אני עני ויהיה שינוי וסת הנח אותי במה שאני רגיל, אמר לו כבודו רצונו. קרא לאשתו לבוא לבקש ממנו מחילה על שכעסה עליו וכן היה, נכנס עמו ואכלו ושתו ונתענגו בדברי תורה ובכל מאכל אשר יאכל, ישב עמו ח' ימים לאחר כך לא רצה עוד לישב, נתן לו בגדים ולא רצה לקבל זולתי שמלה תחת אשר נקרעה, בקש ליתן לו כסף רב ולא רצה זולתי מעט אמר די לי ברוך ה' יום יום וישלחו וילך לדרכו לשלום.

על קורות שידוכו של רבי משולם איגרא סיפר רבי אהרן קוטלר את המעשה הבא במקום ההוא היה מנהג להזמין את החתן לסעודה בבית הכלה וכך עשה גם אבי הכלה שהיה פרנס העיר, באותה תקופה התחילו להשתמש בקפה אבל מכיון שהיה זה מוצר חדש הוא היה יקר ורק גבירים השתמשו בו ואילו עניים בכלל לא ידעו עליו, והנה בא רבי משולם לבית הכלה וכיבדו אותו בקפה, הביאו לשלחן כוס עם קפה שחור וליד זה קנקן חלב וצלחת עם סוכר כדי שיוכל ליטול מזה ומזה כמה שיחפוץ וימהל בהם את הקפה, אבל בהיותו ילד עני שלא ראה קפה מימיו לא ידע מה אוכלים ומה שותים וכיצד נוהגים בכלל בכל מה שהוגש לו, חיכך הנער בדעתו והחליט הלא בגמרא כתוב שאכילה קודמת לשתיה אם כך לקח את הסוכר ואכלו, עתה צריך היה להחליט מה לשתות קודם את הקפה או את החלב, ושוב משתמש בגמרא הלא כתוב שהלילה קודם ליום מכאן איפוא שצריך להקדים את השחור ללבן הלך ושתה את הקפה השחור ואחר כך שתה את החלב, כשסיים לשתות את הקפה ראה כי נותר בכוס המשקע של הקפה מה עושים בו, ומיד מצא את התשובה לכך הלוא נתנו לו כפית אם כן העלה בכפית את המשקע מן הכוס ואכל אותו, הכלה ישבה כל העת והתבוננה במעשיו ולאחר שראתה איך הוא אוכל את משקע הקפה קמה ונמלטה למטבח ופרצה בבכי, כשהיא מספרת לאמה שהחתן אוכל סוכר שותה קפה שחור ושותה את החלב בנפרד, לבכי של הבת הצטרפה גם האם, וכאשר שמע האבא את קול הבכי מיהר לבדוק מה קרה ואז שמע שהכלה אינה רוצה את החתן, גער בה האב הלא הוא ספר תורה קטן, והבת השיבה לעומתו ספר תורה שמים בארון הקודש אבל לא מתחתנים אתו, לא הייתה לו ברירה לאב והשידוך התבטל, רבי משולם מצא לו שידוך אחר ואף בתו של הפרנס התחתנה עם חתן אחר, כעבור שבע עשרה שנים נזדמן לאותו פרנס לבקר בברעסלויא ובמהלך הביקור נכנס לרב העיר רבי ישעיה פיק בהיכנסו ראה כיצד הרב מתהלך בחדרו אנה ואנה בידו מכתב והוא נראה מודאג מאד, חשב הפרנס בודאי התרחשה איזו צרה שצריך למצוא עצה כנגדה או שמא זקוק הוא לכסף עבור מישהו, מיד פנה אל הרב ושאל האם יוכל לעזור במשהו, רבי ישעיה נענע בידו כאומר מה כבר תוכל לעזור לי, התיישב הפרנס והמתין והרב ממשיך להסתובב עם המכתב בידו כולו דאגה, ושוב פנה הפרנס אליו בשאלה אם יוכל לעזור במשהו, כשראה הרב שהפרנס מתעקש לדעת מה אירע כאן נענה ואמר ראה קיבלתי מכתב מאברך אחד בדברי תורה והוא כותב דברים עמוקים עד למאוד וכדי להבין מה כתוב כאן מוכרח אני להיות לגמרי שקוע בזה, ועל המכתב חתום אחד בשם משולם איגרא אולי אתה יודע מי זה, כששמע הפרנס את השם משולם איגרא וראה כיצד הרב מתפעל ממנו צנח מיד והתעלף, ר' ישעיה פיק נבהל ולא הבין מה קרה מיד רצו והביאו מים והעירו את הפרנס, וכאשר שאל אותו ר' ישעיה לסיבת התעלפותו התחיל הפרנס לבכות וסיפר לו את כל אותו מעשה עם השידוך, אם כך אמר לו רבי ישעיה תתעלף עוד פעם. הראת לדעת עד כמה טועה האדם שמתסכל ומתפעל רק מהחיצוניות ולא בודק את הפנימיות.

לדוגמה בזמננו אחד הנושאים שכל כלי התקשורת עוסקים הוא הבחירות בארה"ב מי יהיה נשיא ארה"ב הבא האם טרמפ או קלינטון אנחנו מאמינים בני מאמינים כי כבר אמר דוד המלך בדברי הימים א פרק כט (יא) לְךָ֣ יְ֠קֹוָק הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֙רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְקֹוָק֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל׀ לְרֹֽאשׁ: (יב) וְהָעֹ֤שֶׁר וְהַכָּבוֹד֙ מִלְּפָנֶ֔יךָ וְאַתָּה֙ מוֹשֵׁ֣ל בַּכֹּ֔ל וּבְיָדְךָ֖ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֑ה וּבְיָ֣דְךָ֔ לְגַדֵּ֥ל וּלְחַזֵּ֖ק לַכֹּֽל: ואמרו חז"ל אפילו ריש גרגותא מן שמיא. אמנם מכל מקום הקב"ה נתן בחירה לאדם והעולם כאשר נתבונן איך הסקרים עולים ויורדים ומשתנים מיום ליום נראה שהכל מושפע ממראה העיניים של אותו יום מה אמר ומה אמרו בתקשורת וכך יש נדנדה בהחלטת דעת הקהל, אולם אין ספק שאם היו מתבוננים לתוכן הדברים ולמשמעות של בחירת הנשיא מה טובת העולם, ומי יכול לפי השכל האנושי לתת מענה, ומי יכול להיות יותר יציב להתמודד עם כל מערכות העולם, ובפרט עם הבעיות של ישראל, הרי אין ספק שטרמפ הוא איש חזק ולא אשה שתנהיג העולם עם כל מה שהיא תהיה חכמה, הרי באופי האשה יש לה חולשות וכיצד יעלה על הדעת להציב אשה שתנהיג את העולם, אולם זה מה שעושה התקשורת והברק לבני אדם, ובדרך כלל הדבר נגמר בצורה לא טובה כאשר אותו ברק חצוני הוא שהשפיע על בחירת הנשיא וכמו שראינו אצל הנשיא אובמה כיצד הצליח בתקשורת לסחרר את העולם אך בפועל כל בחירתו היית כישלון גדול למרות שכעת העניק את הסיוע הגדול ביותר היות ועושה את הדבר בכדי לנסות לתקן את שמו, אבל האמת הוא כמאמר חז"ל אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.

לזאת התורה מלמדת אותנו שחובת האדם לנצל את כוח הבינה שניתנה בקרבו ולא להיגרר ולהיות מושפע רק ממראה עיניו כי התוצאות הרות אסון וחובה על כל אדם ואדם להתבונן באורח חייו לנהלם בשום שכל וטוב טעם ודעת ולא להיות כבהמה הנקנית במשיכה אלא תמיד יתן כנגד עיניו לבחון הדבר בפנימיותו הטוב אם רע הוא הן בענייני גופו וממונו וביתו וכדומא וכך ינהל את אורח חייו וביתו ובניו ובזה ישכון לבטח באהבה ואחוה שלום ורעות תמיד בביתו אמן ואמן.

בידידות ואהבה
הצב"י מרדכי מלכא ס"ט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!