האם חרדיות משפיעות? פורבס בחר 50 נשים לשנת 2016
מתוך 50 הנשים המשפיעות לשנת 2016, בחר פורבס באישה חרדית במקום ה-47 • האם בחירתה מוכיחה כי המגזר החרדי הנשי עדיין אינו נמצא בעמדת השפעה בחלונות הגבוהים?
- שיפי חריטן
- י"ב אלול התשע"ו
- 1 תגובות
פורבס בחר את 50 הנשים המשפיעות לשנת 2016. במקום ה- 47 מופיעה פרופסור מלכה שפס, מתמטיקאית וסופרת. דמותה החרדית של שפס אינה מהמיינסטרים החרדי ואינה בוגרת 'בית יעקב'. אין בדברים אלו חלילה מן הזלזול בפרופסור שפס, אלא שהדבר מוכיח כי החברה החרדית עדיין אינה משפיעה בחלונות הגבוהים.
פרופסור שפס מופיעה במקום ה- 47 בין הספורטאית הפאראלימפית, מורן סמואל (מקום 46) לבין יעל פוליאקוב, שחקנית ותסריטאית. עוד בין הנבחרות, מנכ"ליות, יזמיות, חוקרות מדעיות, חברות כנסת ועוד. במקום הראשון נבחרה ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל.
פרופסור שפס, המתקרבת לעשור השביעי של חייה, תרמה ופעלה רבות למען התרבות בישראל.
מלכה אלישבע שפס נולדה באוהיו בשם מרי אליזבת קרמר. בהיותה בחורה צעירה היא התגיירה ונישאה לדוד שפס, יחד עלו לישראל ונולדו להם שני ילדים. סך הכל גידלו בביתם בבני ברק ארבעה ילדים, שניים מהם ילדי אומנה.
שפס, מתמטיקאית, דיקנית החרדית הראשונה שנבחרה בפקולטה למדעים באוניברסיטת בר אילן. בנוסף לכובעה המקצועי, התגלתה כסופרת איכותית והוציאה כמה ספרים, ביניהם עיוניים, סיפורי שואה, סיפורי אומנה ואחד הספרים האוטוביוגרפיים המוכרים ביותר במגזר החרדי, "את לקרוע ועת לתפור", תחת שם העט שלה יוכבד פומרנץ, המדבר על הקונפליקט של שילוב אישה יהודיה וקריירה אקדמית – למעשה סיפור חייה.
את ספריה בחרה לכתוב תחת שם עט, מאחר וחששה שהדבר יפגע לה בקידום תעסוקתה.
פרופסור שפס מופיעה במקום ה- 47 בין הספורטאית הפאראלימפית, מורן סמואל (מקום 46) לבין יעל פוליאקוב, שחקנית ותסריטאית. עוד בין הנבחרות, מנכ"ליות, יזמיות, חוקרות מדעיות, חברות כנסת ועוד. במקום הראשון נבחרה ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל.
פרופסור שפס, המתקרבת לעשור השביעי של חייה, תרמה ופעלה רבות למען התרבות בישראל.
מלכה אלישבע שפס נולדה באוהיו בשם מרי אליזבת קרמר. בהיותה בחורה צעירה היא התגיירה ונישאה לדוד שפס, יחד עלו לישראל ונולדו להם שני ילדים. סך הכל גידלו בביתם בבני ברק ארבעה ילדים, שניים מהם ילדי אומנה.
שפס, מתמטיקאית, דיקנית החרדית הראשונה שנבחרה בפקולטה למדעים באוניברסיטת בר אילן. בנוסף לכובעה המקצועי, התגלתה כסופרת איכותית והוציאה כמה ספרים, ביניהם עיוניים, סיפורי שואה, סיפורי אומנה ואחד הספרים האוטוביוגרפיים המוכרים ביותר במגזר החרדי, "את לקרוע ועת לתפור", תחת שם העט שלה יוכבד פומרנץ, המדבר על הקונפליקט של שילוב אישה יהודיה וקריירה אקדמית – למעשה סיפור חייה.
את ספריה בחרה לכתוב תחת שם עט, מאחר וחששה שהדבר יפגע לה בקידום תעסוקתה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות