ש"ס: יש חיים אחרי חיים אמסלם • טור פרשנות

פרשת אמסלם, שהכתה גלים והותירה אחריה צמא אדיר בציבור לדלות עוד ועוד בדלי מידע בנושא, הביאה את העיתונות, הכללית וגם החרדית, לעבוד שעות נוספות במאמץ ליצור סקופים, גם אם חלקם יש מאין.

כך עבדה תעשיית המכתבים המזויפים שעות נוספות. בינתיים, אין הוכחות לגבי זהותם של מי שעומדים מאחורי הזיופים, אבל חשדות כבר הצטברו בערימה במערכת 'בחדרי חרדים'.

אותה כמיהה ליצור ידיעות, מביאה עיתונאים לחפש, לעיתים מתחת לאדמה, מרואיינים שיוכלו לומר מילה או חצי מילה בנושא הבוער.

קובי נחשוני מ-YNET הוא עיתונאי מוערך, ובכל זאת נראה כי נפל הבוקר (ה') בידיעה, שמאחוריה עומדים מרואיינים אינטרסנטים מובהקים, מי שכונו בעבר "התנזים של דרעי".

איך אפשר לסמוך על דבריהם כשדרעי עצמו מתנער מהם מכל וכל? לעיתונות הפתרונים.

כך הופך כל מי שפעם זכה להכין למנהיג התנועה דאז, אריה דרעי, כוס קפה, או סייע במימון הפלקטים של 'שאגת אריה' - ל'מבין דבר', לאחד שיכול להגיש פרשנות על מהלכיו העתידיים.

אין זה סוד כי רבים מקרב מצביעי ש"ס העריצו בשעתו את דרעי, והיו מוכנים לעשות הכל כדי להיות בקרבתו ולו אף שעה אחת. כל אחד מהם רואה לעצמו זכות גדולה להציג את עצמו כ"חבר", כ"תנזים" (או איך שלא תקראו להם).

עם כל הכבוד לדעתם של אותם 'מקורבים' או 'מקורבים לשעבר', לא בטוח שיש להם זכות לדברר אדם, שכלל אינו מעוניין בדברורם. אין זה סוד כי דרעי, מזה תקופה ארוכה, עושה הכל כדי שלא ליצור קשר עם עיתונאים. מי שנכווה ברותחין, נזהר גם בצוננין. אבל את 'אוהדיו', הדבר אינו מעניין, והעובדות אינן מפריעות להם בבואם לפרשן את דעותיו: "העמדות שהביע אמסלם ושבגינן נזרק מש"ס, נראות 'מתאימות' לדרעי המתון", אומרים ה'מומחים'. כעת לך תכין את הבוהן ותתחיל להתווכח ולהתפלפל.

לעצם העניין, היינו מעדיפים לזרום עם העובדות בשטח, מבלי ללקט אוסף 'מרשים' של דוברים לשעבר, תתי-דוברים ומשמשים בקודש.

יהיו דעותיו של דרעי אשר יהיו, לעולם הוא לא יפעל בניגוד לדעתו של הגר"ע יוסף, ויהיה מה. גם אם ייגזר עליו להיוותר עד לסוף ימיו מחוץ לזירה הפוליטית - ובטח לא בדרך 'המוצלחת' בה עשה זאת אמסלם. מה גם שדעותיו אינן קרובות לדעותיו של אמסלם. דרעי הוא 'חברונע'ר', 'ישיבישע'ר', אדם שהגיע מרקע של תורה וכוללים. לא בכדי בחר בכל חתניו מרקע דומה. רק מי שלא מכיר את דרעי, מסוגל לומר כי דעותיו דומות לאלו של אמסלם.

אגב, מקורבי דרעי (אלה שקרובים באמת) שבים ומדגישים כי בשנתיים האחרונות לא היה לאריה דרעי כל קשר עם אמסלם. בהנחה שנענוע ראש לשלום כשנפגשים ברחובות הר נוף, אינו נחשב לקשר של ממש.

כך או כך, יכול בהחלט להיות שבסתר ליבו דרעי רוצה לראות עצמו עומד כיום בהנהגת ש"ס; יכול להיות שהוא מאוד לא אוהב את העובדה שאלי ישי הוא זה שמנהיג היום את התנועה; אבל מכאן ועד למעשים או אמירות שאינן לרוחו של הגר"ע - הדרך רחוקה כמרחק אמסלם מבית הגר"ע.

לתשומת לבו של קובי נחשוני.

מעדיפים את יאיר לפיד

ונעבור אל 'גיבור' הפרשה. ח"כ חיים אמסלם, עצמו.

למרות הרמזים הרבים המופרחים באוויר, איש לא שמע ממנו לאן פניו מועדות, שכן נראה כי עדיין לא החליט. הוא שב ומדבר על תמיכה ציבורית רבת-היקף לה הוא זוכה. זה נכון, אלא שהוא אינו מדגיש מספיק כי התמיכה הציבורית הזו מגיעה, בעיקר, מהציבור החילוני. טפיחות השכם להן הוא זוכה במסדרונות הכנסת, שוב ושוב, אינן מגיעות מידיהם של ח"כים חרדים. נקודה.

הוא חולם חלום ענק על שינוי מפליג בחברה החרדית. איך בדיוק הוא מתכוון לממש זאת? נניח שיקים מפלגה עצמאית. לכמה קולות היא תזכה? לאיזה קהל יעד היא תפנה? הרי הציבור החילוני לא ישלה עצמו שמפלגה שבהנהגתה עומד חרדי, גם אם 'חרדי שונה', כהגדרתם, תוכל לשנות את החברה החרדית. שינוי הוא לא משהו שמבצעים בכוח. שינוי אפשר לעשות מבפנים, כשאתה בתוך תנועה, בתוך החברה.

לא כשאתה מנודה ומושמץ.

חלום הביניים שלו, כך נראה, הוא חבירה למפלגה גדולה או קטנה. ומה אז? במקרה כזה יצליח לחולל שינוי כלשהו? אין היגיון בדבר.

חילוני המעוניין לחולל שינוי בחברה החרדית, יעדיף לעשות זאת דרך הפתק של יאיר לפיד בקלפי, גם אם את טפיחות השכם הוא ימשיך להעניק לאמסלם.

אבל מטפיחות שכם לא קונים קולות ולא מקבלים כסאות.

כמו עמלק?

ואל גיבורת הפרשה: ש"ס.

מה באמת עובר על תנועת ש"ס בימים אלה? הערב עומד אלי ישי להעניק ראיון ארוך לרדיו 'קול ברמה'. יהיה מעניין לשמוע את דבריו, אם כי לא בטוח שיש לו הרבה מה לחדש.

עם יד על הלב, ולמרות שאיש בש"ס לא יודה בכך, היו ראשיה מעדיפים לדלג על הפרשה האחרונה. היא לא מיטיבה איתם, גם לא עם תדמיתו של הציבור החרדי, שנתפס כפלגן וכמסוכסך בינו לבין עצמו. עצם העובדה שהגר"ע הזיל דמעות, היא סיבה טובה לומר שהפרשה הייתה מיותרת, וטוב היה לה אילולי באה לאוויר העולם.

אבל איש לא ביקש מאמסלם לדבר עם שלום ירושלמי מ'מעריב', כפי שירושלמי לא התייעץ עם איש בש"ס בטרם העלה את תקצירי השיחות עלי עיתון.

ואחרי שהדברים נכתבו, הם כבר יצאו מכלל שליטה. בבחינת: מה שלא תעשה, לא יהיה טוב. אילו לא הגיבו בש"ס על הדברים, היה נגרם חילול ה' נורא. משהגיבו, לא הצליחו למנוע את החילול ה'. בתחתית השורה, יצאו כולם מהסיפור עם כנפיים חבוטות, פצועים וחבולים.

כל שנותר הוא לאמוד נזקים ולרפא את הפצעים.

לא ברור עד כמה המוסף המיוחד אותו הקדיש העיתון 'יום ליום' לפרשת אמסלם נעשה בידיעת ראשי ש"ס. מה שברור הוא, שאם אמור היה לסתום את הגולל על הפרשה ולסכם אותה, התוצאה הייתה הפוכה.

הערב פנה עידן אבוהב, עו"ד חילוני מהמרכז, בתלונה למשטרה על איומים והסתה לאלימות. התלונה מתייחסת לעיתון 'יום ליום' ולעורכיו, שכתבו עליו כי הוא נוהג בשיטת עמלק, עליו נאמר כי יש למחותו בשיטת 'תמחה את זכר עמלק'. מבלי להיות עו"ד, אפשר להבין כי במדינת חוק וסדר משפט שכזה אינו יכול לעבור בשתיקה.בנוסף, פנה עו"ד אבוהב אל היועץ המשפטי לממשלה ואל פרקליט המדינה בבקשה לפתוח בחקירה. מה שאומר, שעוד תקופה לא קצרה תצטרך ש"ס לבלוע את ספיחי הפרשה.

אלא שגם לאמסלם הסיפור הזה ממש לא עושה טוב. יכולים מקורביו לשוב ולומר, כי "יום ליום זה עיתון שלא ראוי לעטוף בו אפילו קרפיון", אבל ברור שמצבם בפועל אינו טוב.

לא פשוט לגור בהר נוף, המקום בו גרים רבים ממעריציו הנלהבים של הגר"ע ולשמור על שלוות הנפש. בית הכנסת, הרחוב, המבטים, האנשים, היחס. בהחלט איננו מקנאים בו.

נכון, אמסלם מצידו, בשיחות אישיות, משדר קור-רוח ואופטימיות מלאה. השאלה היא כמה זמן זה יחזיק מעמד. הוא גם אינו מתכוון לשקוד על שמריו, ובהחלט מתכוון להשיב מלחמה שערה.

רק דוגמה אחת, עכשווית: בעקבות הידיעה על הראיון עם השר אלי ישי, הערב ב'קול ברמה', מיהר אמסלם לשגר מכתב אל הרשות השניה וכך כתב להם:

"היות והתחנה 'קול ברמה' אמורה בשעה 19:00 להקדיש היום שעת שידור ליו"ר ש"ס אלי ישי, תחנה זו הסיתה והדיחה נגדי ימים על ימים, לא ביקשה תגובה, והחרימה, כפשוטו, אותי כאיש ציבור. עקב כך ובהתאם לזאת אני דורש לתת לי היום שעה שלימה לתגובה ומענה.

"למיטב ידיעתי על פי חוק הרשות השניה מחוייב כל כלי תקשורת ממלכתי לאיזון. מניעת זכות התגובה ושבירת הכללים העיתונאים המקובלים בימים האחרונים בהם אני נתון לרדיפה, תוך הפרה של זכויותיה בסיסיות המעוגנות בחוקי הרשות השניה, מחייבת מתן של מענה מיידי באותו היקף".

מעניין יהיה לעקוב אחר ההתפתחויות. אמסלם הרי אינו ראשון. לפניו היו כמה וכמה שניסו למרוד בתנועה להשבת עטרה ליושנה. יוסי כדורי והרב יוסף עזרן הם רק שתי דוגמאות. ובל נשכח את תנועת 'מרביצי', שמי בכלל זוכר את שמה.

ש"ס היא תנועה חזקה, הרבה יותר מתוצאותיו של משבר כזה או אחר. מצביעיה נאמנים לחלוטין לגר"ע, ואת אשר יאמר להם - יעשו. באש ובמים. בשוליים, אולי יש כאלה שנוהים אחר רעיונותיו של אמסלם. אבל רוב רובם של מצביעי ש"ס לא יעלו בדעתם לבחור באיש, שהביא את רבם ומורם לידי הזלת דמעה.

אמונה תמימה הייתה מאז ומתמיד מנת חלקם של יהודי ארצות המזרח, בכל הארצות מהם הגיעו. מבחינתם, אסור לערער או אפילו להרהר אחר רבם. הדיבורים על "כן נותנים להכנס לבית של הרב" או "לא נותנים להכנס", כשאתה מדבר על מצביע ש"סי, אינם מקובלים. הם מעדיפים להאמין בתמימות. אז נכון, הם אינם אוהבים לחשוב על כך שמנהיגי ש"ס 'משתכנזים' להם מול העיניים, אבל ברגע שהגר"ע אומר שהכל בסדר ושצריך להצביע ש"ס, הם שוכחים את ה-כ-ל.

לתשומת לב כל מורדי ש"ס לדורותיהם, בעבר, בהווה ובעתיד.

• • •

דובר תחנת הרדיו החרדית 'קול ברמה', ישורון תורג'מן מסר בתגובה: "רדיו קול ברמה מעולם לא מנע את תגובתו של ח"כ חיים אמסלם, ולעולם לא ימנע זאת".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!