כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

המלצה לטיול: חי-בר כרמל

על אף נזקי השריפה, החי-בר כרמל מציע לכם מסלול המשלב נופים מדהימים ומפגש עם חיות בר יחודיות לאיזור כגון היחמור הפרסי, אייל הכרמל, הרחם ועוד

המלצה לטיול: חי-בר כרמל



שמורת הטבע חי-בר כרמל היא חלק קטן משמורת טבע של חורש ים תיכוני, בה גדלים ומתרבים בעלי-חיים שיעדם הסופי הוא שחרור לטבע, או שהצאצאים שלהם ישוחררו לסביבה הטבעית. במקום מספר מצומצם של בעלי חיים יונקים, עופות דורסים ודו-חיים המצויים בסכנת הכחדה בארץ או שנכחדו ממנה לחלוטין במהלך ממאתיים השנים האחרונות. שמורות החי-בר הוקמו בארץ (בכרמל וביטבתה) כחלק מחזון השבת חיות התנ"ך לנופי ארצנו

שמורת טבע חי-בר כרמל ממוקמת בלב ליבה של "שוויצריה הקטנה" ומשתרעת על שטח של כ- 6,000 דונם. אילו יכולנו להשיב את מחוגי הזמן לאחור היינו מגלים בכרמל עולם חי שונה מזה של היום: נמרים, איילים, מושבות קינון של נשרים, רחמים, בזים ודורסי לילה רבים. כל אלה נכחדו מהכרמל עקב ציד, כריתת עצים והרעלות.

בשנות ה-60 יזמו אורי צאן והאלוף אברהם יפה ז"ל אגודה ציבורית בשם "חי-בר", שמטרתה להשיב לישראל את חיות הבר. זהו בסיס הרעיון בשמורת חי-בר כרמל, מתוך גישה ששמירת טבע אינה הגנה על הקיים בלבד, אלא השבת בעלי חיים שנכחדו לנופי הארץ. לתהליך ההשבה כמה שלבים: שלב הרבייה (עידוד רביית בעלי חיים), שלב האיקלום ושלב ההשבה לשטחים הפתוחים.

המבקרים בשמורה יוכלו ליהנות מסיפור הבאתן המרתק של חיות-הבר, לקבל מידע אודותן ולצפות בכבש הבר, בעז הבר, ביחמור המצוי, באייל הכרמל בנשרים ובדורסים נוספים.



החיות בשמורה

יחמור פרסי - מין של אייל נדיר ביותר בעולם. היחמור חי בארץ עד לפני מאתיים שנה ועצמותיו וקרניו נמצא בחפירות ארכיאולוגיות החל מתקופות פרהיסטוריות ועד תקופות היסטוריות קרובות מאוד. המין הובא לארץ בסוף שנו השבעים במבצע מיוחד שסיומו בלב ההפיכה החומיניסטית באירן. היחמור הפרסי שרד עד לאותה עת בשמורת צייד של השאה הפרסי ובמספר קטן של גני חיות בעולם. באותו מבצע הובאו לארץ 4 נקבות מאירן וזכר אחד מגרמניה. מאז ועד היום הומלטו מאות יחמורים בחי-בר הכרמל ועד כה שוחררו לטבע בנחל כזיב שבגליל המערבי כ- 160 פרטים. השנה הוחל בשחרור של יחמורים גם לנחל שורק שבהרי יהודה. ליחמורים חשיבות רבה במערכת האקולוגית הים תיכונית. כאוכלי עלים הם יכולים לסייע במיתון התפשטותן של שריפות חורש.

אייל כרמל - מין של אייל קטן מצוי מאוד באירופה. נכחד מארצנו בשנת 1912. הצייד מתואר בספרו של ישראל אהרוני "זיכרונות זואולוג עברי" וארע סמוך לעיירה הדרוזית עודפיה. מין סוליטרי, לזכרים קרניים קצרות וחדות. כושר ריבוי גבוה, הנקבה יכולה להמליט זוגות ואף שלישיות. איילי כרמל שוחררו עד כה באזור רמת הנדיב שבדרום הכרמל וכן בשמורת הטבע הר חורשן (מזרחית לזכרון יעקוב).

עז בר כרתית - מין שבצורתו דומה ליעל המוכר לנו מעין גדי והנגב. הובא כעז מתורבתת, בתקופות היסטוריות קדומות, לאיי יוון בכלל ולכרתים בפרט. התפרא וחזר במידה מסוימת לצורתו המקורית. לעז הבר יכולת מרשימה לחיות בחורש ים תיכוני גם ללא שתית מים. אינו מיועד לשחרור בשנים הקרובות. כיום מוחזק בחי-בר לתצוגה כחלק מהבנת מכלול האדם והנוף – ביות בעלי חיים ושימוש עתידי כגורם לדילול החורש. לעומת האיליים אין הזכרים מחליפים קרניים אלא נושאים על ראשם קרניים הגדלות ככל שגיל הזכר עולה.

כבש בר אירני - מין של כבש שהובא מאזור ההרים הגבוהים של אירן. אין מידע על מין זה בחפירות ארכיאולוגיות. יתכן והסיבה היא כי לא ניתן להפריד באותן תקופות בין מינים מבויתים למיני הבר. ככלל לא בויית באזור ארץ ישראל ויתכן שלא חי באזורנו. הכבשים אינן מיועדות לשחרור. כיום מוחזק בחי-בר לתצוגה כחלק מהבנת מכלול האדם והנוף – ביות בעלי חיים ושימוש עתידי כגורם לדילול החורש. בחי-בר נעשה שימוש מקומי בכבשים כחלק מהממשק למניעת שריפות בתחומי החי-בר. לעומת האיליים אין הזכרים מחליפים קרניים אלא נושאים על ראשם קרניים הגדלות ככל שגיל הזכר עולה.

נשר - עוף גדול הניזון על פגרי בעלי חיים. רבים מאיתנו מבלבלים עם עיט שהוא עוף דורס הניזון על בשר אותו הוא נוהג לצוד בטופריו. הנשרים מקימים אורח חיים חברתי. הם מקננים ולנים במושבות גדולות היכולות למנות מאות נשרים. הנשרים מוגדרים כעוף יציב בארץ (נמצאים כאן במשך כל השנה) אך ממחקרים שנעשו אנו יודעים כי הם מרחיקים לתקופות מסוימות עד לטורקיה, דרום אירופה, תימן ואפריקה. אוכלוסיית הנשרים בתחומי ארצישראל עוברת תנודות גדולות. לפני כמאה שנים חיו בתחומי ארץ מאות רבות של נשרים יתכן ואפילו אלפים. כיום נותרו מאות בודדות. אוכלוסיות הנשרים סובלות תופעה של הרעלת פגרי בקר (מיועד לפגוע בטורפים) וכן מהפרעות אחרות. הנשרים בחי-בר כרמל כמו בגני חיות אחרים בארץ הם חלק מגרעין רבייה בשבי שנועד ליצר גוזלים לטבע. מרבית הנשרים המוחזקים בשבי נכים או מוחתמים ואינם ברי שחרור. לכן הם מתרבים וצאצאיהם משוחררים לבר. ריבוי הנשרים ודורסים אחרים בחי-בר כרמל וברחבי הארץ הוא חלק מפרויקט גדול בו חברו יחד רשות הטבע והגנים חברת החשמל והחברה להגנת הטבע. במסגרת זו מושקעים משאבים רבים במטרה לאושש אוכלוסיות של עופות דורסים המצויות בסכנת הכחדה.

רחם - מין של נשר בצבע לבן שחור עם עטרה צהובה סביב הראש. לרחם מקור דק ומאונקל המאפשר לו הגעה לשרידי הבשר שנותרו לאחר המולת הנשרים ואוכלי הפגרים האחרים סביב הפגר. הרחמים מגיעים לארץ בפברואר, את תקופת החורף הם עוברים באפריקה. הקן נבנה בתוך כוך או מערה קטנה. לרחם גוזל יחיד. אוכלוסיית הרחמים בארצנו נמצאת בירידה מתמדת כבר מספר עשורים. אין ספק כי הפגיעה בבתי הגידול שלהם וגידול האוכלוסייה בישראל (באופן עקיף) מהווים גורם מכריע בשרידותם כאן. לרחם תכונה מיוחדת. הוא יודע לפצח ביצה באמצעות הטלת אבן. הרחם נוטל את האבן במקורו ומטילה פעם אחר פעם על הביצה עד להתבקעותה.




נזקי השריפה בחי-בר

עשרות פקחים של רשות הטבע והגנים, 2 כבאיות של הרשות ועוד ארבע כבאיות של שירותי כיבוי האש, ומספר מטוסים, טיפלו בשריפה שהגיעה לשטח שמורת טבע חיבר כרמל. שמורת טבע חי-בר כרמל ממוקמת בלב ליבה של "שוויצריה הקטנה" ומשתרעת על שטח של כ- 6,000 דונם. עבור אייל כהן, פקח ברשות הטבע, יערות הכרמל היו המשרד והמקום שעליו שמר מכל משמר. כעת נותרו קילומטרים של נסיעה, בין עצים חרוכים.

כבר ביום חמישי בערב פונו במבצע מסובך עשרות עופות דורסים, ושוכנו בפארק הטבע ברמת הנדיב. היונקים בשמורה הועברו לגדרה שהוקמה בלב שטח פתוח ולא מיוער, כלקח משריפות קודמות בכרמל. בנוסף הושארו לחיות פתחים בגדרה, על מנת שיוכלו להימלט במידה וירגישו צורך בכך. בעקבות השריפה שהתרחשה בכרמל בשנת 1998 הוקם גרעין רבייה ליחמורים גם בגן החיות התנ"כי בירושלים, וזאת על מנת להבטיח את המשכו של פרויקט השבת היחמורים לטבע גם במקרה של אסון.

כאמור, עשרות פקחים, שהגיעו לסייע מכל רחבי הארץ, וכבאים נאבקים בלהבות במטרה להרחיקן משמורת חיבר כרמל. פקחים רבים נוספים פרושים ברחבי הכרמל ומנצלים את הכרתם את השטח על מנת לכוון ולהכניס כוחות כיבוי מרחבי הארץ למוקדי השריפה השונים. סה"כ נשרפו עד כה בשריפה כ-30 אלף דונמים של חורש טבעי צפוף, רובם ככולם בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים המרכיבים יחדיו את פארק הכרמל, שהוא הריאה הירוקה הגדולה בישראל.

רשות הטבע והגנים נערכה לקלוט כ-30 אלף מטיילים במהלך סוף השבוע של חג החנוכה בטרם פרצה השריפה. הערכות ראשוניות הן שייקח עשרות שנים לשקם את הנזק האקולוגי הרב שנגרם, ועדיין נגרם, לבית הגידול ולחיות הבר בכרמל. אלי אמיתי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "אני משבח את עוז הרוח של הפקחים, הכבאים והטייסים, שפעלו כאן ממש בחירוף נפש, במקצועיות רבה ונלחמו על כל מטר בשמורה- והכול למען שמירה על הטבע היקר ועל חיות הבר בשמורה. אנחנו מקווים שנצליח להחזיק את המצב בחי-בר כמו שהוא כרגע ושומרים עדיין על כוננות שיא".

"רשות הטבע והגנים מחבקת את תושבי יישובי הצפון שפונו. כל עובדי וחברי הרשות נרתמים, מוכנים ומאורגנים להתמודד עם קבלת קהל גדול מהרגיל באתרים השונים, ומזמינים את מפוני היישובים ומשפחתם להגיע ולהנות מכניסה חופשית לאתרים ומפעילויות חינם במהלך סוף השבוע וחג החנוכה".
חי בר כרמל המלצה טיול

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}