כ"א אלול התשפ"ד
24.09.2024

'יתד' מפעיל 'נוהל ילד' נגד רבנים • חשיפה

עיתון 'משפחה' יצא לערי הדרום לבחון פתרונות למצוקת הדיור • ההמשך, בלתי ייאמן: יחיאל סבר, ה'ילד' של 'יתד נאמן' התקשר לבתי מרואיינים ואיים: נמחוק אתכם מ'יתד'

 'יתד' מפעיל 'נוהל ילד' נגד רבנים • חשיפה



'יתד נאמן' הפעיל 'נוהל הילד' באופקים

יותר מאשר טיל הגראד שנורה השבוע לראשונה מאז מבצע עופרת יצוקה, לעבר אופקים, הפר את השלווה בקהילה החרדית המתפתחת במקום ולא הרחק משם, בנתיבות, איום בנוסח ארגוני הפשע, שנחת עליהם ביום רביעי האחרון.

אהרן גרנביץ'-גרנות מ'משפחה' בחר להקדיש את מדורו 'גרנות בדרכים' המתפרסם היום ב'חדשות משפחה', ליוזמות החדשות והמעשיות העשויות לתרום לצמצום מצוקות הדיור, ההולכות ומתהוות בנתיבות ובאופקים.

יחד עם הצלם משה שטרן הוא יצא ביום שלישי לדרום, חרש את דרכיו, ראה כיצד חורשים את השטחים שלצדן בשני היישובים האלה, ושוחח עם כל העוסקים במלאכת הקודש של הדאגה לפתרון הבעייה שהפכה למטרידה ביותר את החרדים בישראל .

ביום שבו עמדה הכתבה לרדת לדפוס, נשלח כתב 'יתד נאמן' יחיאל סבר, המשמש ולא בפעם הראשונה כ'נוהל הילד' של מעבידיו, לאיים על הרבנים והעסקנים שהשתתפו בכתבה, מתוך כוונה לעודד את הגעת הציבור החרדי לישובי הדרום. על פי עדותם, נאמר להם כי אם תתפרסם הכתבה ב'משפחה' ישימו עליהם 'איקס', בלשון ה'מקצועית', ואם ייזכר אי-פעם שמם ב'יתד נאמן', זה לא יהיה בהיבט החיובי.

הקהילה החרדית באופקים סוערת כפי שלא היתה מעולם. שם, לא רגילים שיאיימו על רבנים חשובים ואפילו על עסקנים שמספר השנים שבהם הוכיחו את חיוניותם עולים על מספר שנותיו של אותו יחיאל סבר ועל תרומתם של מפעיליו לעולם התורה ולעניין החרדי.

המאויימים עוד ניסו אתמול לנסות ולמנוע את הוצאת האיום של 'יתד נאמן' באמצעות סבר אל הפועל, ולהשתחרר מהחשש לחיסול ממוקד, אך מכבש הדפוס שבו מודפס עיתון 'משפחה' היה מהיר יותר ממכבש הלחצים שהופעל על עורכיו. הכתבה מתפרסמת היום כמתוכנן, בעיתון.

ב'יתד נאמן' בוודאי נושכים שפתיים על שאיומיו של סבר לא עשו רושם אפילו על פועלי הדפוס. עד שיחליטו שם כיצד לנקום, כדאי שיכינו תשובה לשאלה: למה לאותו יחיאל סבר, בכובעו האחר כדובר עירית מודיעין עילית, מותר להתחנן לפני עורכי 'משפחה' והעיתונים האחרים לפרסם ידיעות מיוחצנות על ראש העיר שמשלם לו כסף, ולתועלתו האישית כמובן, ואילו להרב אבהם דייטש מאופקים, למשל, שאינו משלם לסבר, אסור להשתתף בכתבה שבה מידע לתועלת הציבור?...

ישיבת סיעה של יהדות התורה. צילום: יעקב נחומיצילום: ישיבת סיעה של יהדות התורה. צילום: יעקב נחומי
ישיבת סיעה של יהדות התורה. צילום: יעקב נחומי


ביום השלישי בהיותם כואבים

יומיים אחרי שקבלנו כאן על שהעתונים החרדים לא מצאו לנכון להבהיר לקוראיהם את המניעים לפיצול ההצבעה בין חברי סיעת 'אגודת ישראל' ביהדות התורה, לבין סיעת 'דגל התורה' בנושא 'משאל העם', ושלושה ימים אחרי ההצבעה עצמה, עושים זאת היום 'המודיע' ו'יתד נאמן', במאמרי מערכת, כאילו נערכה ההצבעה הזו רק אתמול ולא ביום שני. הם נוהגים כאילו הנושא, שכבר מת, עדיין מונח לפניהם, ובאים לנחם, ובתוך שאר אבלי הגולן וירושלים, ביום השלישי.

מרתק לקרוא כיצד כל אחד מהעיתונים מגייס לצדו את הטיעונים שהוצגו על ידינו, ואפילו את אלה שנכתבו בציניות, כדי להבליט את האבסורד של הצבעה בשני ראשים, בעוד כל מצביעי 'יהדות התורה' הטילו לקלפי בבחירות בחירות האחרונות רק מעטפה עם ג' אחת.

'יתד נאמן' לא נזקק ליותר מדי הסברים להתנגדות חברי הכנסת של דגל התורה ל'משאל עם': "חברי הכנסת של דגל התורה, הרב משה גפני והרב אורי מקלב, הצביעו נגד חוק משאל העם, וזאת על פי הוראת מרנן רבנן גדולי ישראל שליט"א, להתנגד עקרונית לעם היוזמה של משאל העם" - נכתב במאמר, וזה חוסך כל צורך בהרחבה נוספת.

אבל היא באה בכל זאת. הנימוק להתנגדות הוא בדיוק זה שאותו הזכרנו כבר לפני יומיים..."מבחינת הציבור החרדי הרעיון של 'משאל עם' מהווה כשלעצמו פתח מסוכן ומדאיג מפני הנהגת מנגנון החלטות על ידי ההמון, שמודרך משיקולים פופוליסטיים, ועלול לקבל החלטות הרות גורל על בסיס התלהמות רגעית ומתוך השפעה על שטיפת מח תקשורתית".

"נתאר לעצמנו" - ממשיך וכותב מאמר המערכה ב'יתד' - "מה היה קורה למשל אילו בחודשים האחרונים היו מתקיימים משאלי עם שונים ומשונים בנושאים של מעמד לומדי התורה והישיבות הקדושות, הבטחת הכנסה לאברכים, ותחת ההשפעה השלילית של מסע השיסוי המתנהל ללא הרף בכלי התקשורת. וכי תשובת העם לא היתה צפויה?"

הנימוק הזה בהחלט היה יכול לשכנע אם היה מתפרסם מיד ולא היה מעוכב שלושה ימים אחרי ההצבעה, שבהם עוד התחזקו הספקות בציבור באשר לשיקולים האמיתיים שעמדו מאחורי ההצבעה ופיצול הקולות בין חברי הכנסת של 'יהדות התורה'. משכמעט עבר זמנו ונס ליחו, הוא נאלץ היום להתמודד גם עם ה'איפכא מסתברא' שמופיע במאמר המערכת של 'המודיע' שאם לא היינו קוראים אותו שם יכלנו לחשוב שראינו אותו באחד מעיתוני הימין.

'המודיע' מתעלם לחלוטין מהחשש ש'משאל העם' יופעל כבומרנג' גם בשאלות שבין דת ומדינה, כמו גיוס בני ישיבות, תחבורה ציבורית בשבת, תשלום הבטחת הכנסה לאברכים, וכל נושא יהודי אחר. כותב מאמר המערכת קובע קטגורית ובלא להשאיר שום פתח להסברים של 'יתד' כי אין דבר יותר דמוקרטי ממשאל עם. "רק כאשר העם נשאל ספציפית על נושא מסוים ניתן לבצע את שהעם רוצה"...

התמיהה הגדולה ביותר היא כלפי התייחסות העיתון לשאלה שהצבנו כאן שלשום לחברי הכנסת של אגו"י שהצביעו בעד 'משאל העם', והיא: אם יש מקום לצדד במשאל העם, מדוע לא הצטרפו ליוזמה דומה שהועלתה טרם ההתנתקות מגוש קטיף, מה שהיה יכול להכשיל את פינוי הקשה והמדמם עד היום?

ה'מודיע' מעדיף לרתום את הטענה הזו לטובתו, וכותב המאמר סומך על זכרונו הקצר של הקורא, שבוודאי כבר שכח אם אגו"י התנגדה להתנתקות או איפשרה לו להתקבל.

המודיע: "עקירת גוש קטיף על ידי ממשלת שרון היא ההוכחה הניצחת שאין כמו בחירות דמוקרטיות לעקירת הדמוקרטיה. אילו נשאל העם, אותו עם שבחר במפלגתו של שרון, האם הוא מסכים לעקירת גוש קטיף, הלא אין ספק, וגם השמאל משוכנע בכך, שהרוב האמיתי היה מתנגד לעקירה. הלא מה שעשה שרון אינו אלא שוד 'דמוקרטי' במלוא מובן המילה, בחסות הבחירות הדמוקרטיות, כביכול, בהגיעו לשלטון מעשים מנוגדים בתכלית לרצונם של אלה שבחרו בו. הלוא ברור כי אילו הציג אריאל שרון את תוכניתו לעקירת גוש קטיף, הוא לא היה מגיע לשלטון".

הדברים נכונים כלפי המצביעים, בזמנו, למען שרון, אבל גם כשמדובר ב'יהדות התורה'. היא מילאה במשחק המסוכן לעתיד האומה של עקירת גוש קטיף את תפקיד האו"ם. כשהוצע לקיים 'משאל עם', היא לא התנגדה לו, ונימקה זאת בדיוק באותם נימוקים לגיטימיים שהביאו את ח"כי דגל התורה להצביע נגד גם בהצבעה השבוע.

אנחנו כבר יכולים לראות בעיני רוחנו את מאמר המערכת שיתפרסם שלושה ימים אחרי שהכנסת תאשר קיומו משאל עם בענין גיוס בני ישיבות. על דרך המאמר על 'גוש קטיף' היום, ייכתב בו, בודאי, כי עתה ניתן להיווכח כמה נכונה היתה התנגדותם של הח"כים מ'יהדות התורה' למשאל העם... לאור הפיצול בהצבעת הח"כים זה לפחות לא יהיה שקר, כמו בענין גוש קטיף', אלא חצי אמת.

בפוליטיקה גם זה הרבה.

ברית מילהצילום: ברית מילה
ברית מילה


שתי הערות

1. מה יש ל'מעריב' נגד יועץ שר האוצר ד"ר אבי אוחיון? מדוע החליט הכתב אלכס דורון לקלקל לו היום את המצב רוח, כאילו היה מועמד למפכ"לות המשטרה?

שבועיים לאחר שאותו אוחיון חיווה דעתו על הצורך בצמצום הילודה בעם ישראל, מצאו לנכון ב'מעריב' להתגרות בו ולעשות לו 'נא' עם לשון בחוץ, ופירסמו כי השנה חל גידול של 80 אלף יהודים בעולם. מי צריך עוד 80 אלף פיות שבשלב זה או אחר יתברר שרובם חרדים והם עומדים לעלות למדינת ישראל?

בסין, זה לא היה קורה...

2. למרות ש-97% מתושבי מדינת ישראל הצהירו בכל הסקרים שנערכו עד היום, כי הם תומכים בברית מילה, ואין קונצנזוס חזק מזה, ולמרות שגם בית המשפט גילה דעתו השבוע בעניין זה כשחייב אב שהתנגד לערוך ברית מילה לבנו להכניסו בברית כדרישת האם, מוצא לנכון העיתון 'גלובס' לתת היום במה לאחת בשם עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, המטיפה להתנגדות לקיום ברית. העיתון גם נותן לה אפשרות לשכנע את הגולשים באתר שלו בצדקת דעותיה.

מה זה אומר עליה? - זה באמת לא רלוונטי. אבל על 'גלובס' זה בוודאי מלמד שהוא מוציא עצמו מהקונצנזוס היהודי, ובלשונם של בעלי הברית זה נקרא "הוציא עצמו מכלל ישראל".

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 56 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}