כוח הפסיקה: התורה ניתנה לחכמי הדור

"ואל השופט אשר יהיה בימים ההם" (יז, ט) ואפילו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו, אתה צריך לשמוע לו, אין לך אלא שופט שבימיך (רש"י).

התורה ניתנה לחכמים שבאותו הדור, וכאותו מעשה ברבן גמליאל שקבע את יום הכיפורים ליום מסוים, ורבי יהושע חלק עליו, רבן גמליאל גזר עליו שיבוא אצלו באותו היום במקלו ובתרמילו – וכך אכן עשה רבי יהושע (ר"ה כד ע"ב).

מעשה שהיה בוילנא בזמנו של הגר"א, בבית החייט שהיה שכנו של הגר"א התעוררה שאלה על כשרותו של העוף בערב שבת, שלח החייט את אחד מילדיו שילך לשאול את הגר"א, והגר"א הטריף את העוף, אשת החייט שלא ידעה על כך שבעלה שלח את אחד הילדים לשאול את הגר"א, שלחה אף היא ילד אחר שילך לשאול את רבה של וילנא רבי שמואל ב"ר אביגדור זצ"ל, חזר הילד ואמר שהרב פסק שהעוף כשר – והמבוכה הייתה גדולה.

חזרו לרב ואמרו לו שהגר"א פסק שהתרנגולת טריפה, הלך הרב לגאון, ואמר לו, "אמנם אתה גדול ממני בתורה עשרת מונים, אך אם נפסוק כמוך – תתערער סמכותי כרב העיר, עלינו לבוא לבית החייט בליל שבת זה ולאכול שם מהעוף, התורה אינה תלויה בגאוניותו של הגר"א, אלא ברב הפוסק של העיר, אני הרב ולא אתה"! והגר"א הסכים איתו, אך כשהגיעו לבית החייט והתיישבו כדי לאכול את העוף, באותו הרגע ניתק החבל שקשר את המנורה לתיקרה, והנר שהיה עשוי מחלב נפל לתוך התבשיל, וממילא לא יכלו לאכול את העוף, שכן חלב אסור באכילה.

תפקידו של הרב אינו קל, כיוון שצריך להיות לו לב טהור ונקי מכל נגיעות, ישנן הרבה נגיעות בלתי טהורות באדם, אך אם הרב הוא אדם ישר, אם הוא מחפש רק את האמת, והוא לומד כמיטב יכולתו – התורה שלו היא תמיד "תורת אמת", ותהיה אשר תהיה המסקנא אליה יגיע, המושג "טעות" כלל אינו קיים לגביו.

ולכאורה היה ניתן להבין מדברי רש"י דלעיל, "אין לך אלא השופט שבימיך", שזה כביכול גדר של בדיעבד, שכשאין אחר טוב יותר ואין ברירה אחרת, תסתפק במה שיש בימיך.

אמנם מצאנו דרשה מעין זו גם בפרשת כי תבוא, על הפסוק, "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם", וגם שם דרשו, "אין לך אלא כהן שבימיך", והמשגיח ר' ירוחם ממיר זצ"ל דייק שם מה שנאמר, "הגדתי היום לה' אלוקיך", והרי לשון זה, "ה' אלוקיך", מצינו שאומרים ליחידי עולם, כמו שאמר יעקב ליצחק, "כי הקרה ה' אלוקיך לפניי", וכן לשמואל אמרו, "ה' אלוקיך", שהם היו נביאי השם ושם שמים מתייחד עליהם, ואם צריך לומר כן בלשון זו לכהן, מתבאר שמה שהולכים לכהן של אותו הדור, אין זה רק משום שאין כהן אחר וממילא אין ברירה אחרת, אלא שלכהן של כל דור אפשר לומר "ה' אלוקיך", כי שם שמיים מתייחד עליו ושורה עליו – בכל דור ודור.

אם כן, גם ההלכה של "אין לך אלא שופט שבימיך", אינה מפני שאין ברירה אחרת, אלא באמת הוא שליח ה', ודבר ה' אמת בפיו, ועליו נאמר, "כל המקבל מפי רבו כמקבל מפני השכינה" (עי' ירושלמי פ"ה הל' א).

בברכת שבת שלום ומבורך
צוריאל

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!