ועדת הכספים דנה בקצבאות • ומי שתק?

בלהט הדיונים על חוק משאל העם וכשברקע בוערת פרשת אמסלם, מי בכלל יכול היה להתפנות לנושא קצבאות הילדים?

ובכן, מתברר כי למרות הסערות השונות, יש אנשים השקועים בעבודה סיזיפית קשה מול הררי ניירת תוך ישיבה ממושכת בין כותלי חדרה של וועדת הכספים. אחד מהם הוא יו"ר הוועדה, שכבר הפיק לקחים מפרשת חוק האברכים - והפעם מנווט את דרכו 'בין הטיפות' בלוליינות מרשימה.

אתמול (ב') במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים, דנה הוועדה בקצבאות הילדים - נושא שהיה עד לא מכבר חומר דלק מצוין לבערת ההסתה נגד הציבור החרדי. ברקע: בקשת האוצר לדחות את התוספות לקצבאות שהייתה אמורה להינתן בשנים 2011-2012 - לשנים 2012 ו-2013 בהתאמה. ותגידו לילדים הרעבים לחכות עוד שנה עד שיזכו בעוף לשבת.

עכשיו יכול היה גפני לעשות אחד משניים: או לפתוח את הפה, כמו שהוא בהחלט יודע לעשות, ולהצליף בחברי הוועדה שיעור בעוני ובלחם וחלב. סביר להניח שכמה ח"כים הגונים היו מסייעים בידו, שלי יחימוביץ' או חיים אורון. אלא מאי? שמיד בסיומו של הדיון, הוא היה מקבל אותה בהפוך על הפוך בתקשורת החילונית: הנה שוב החרדים מבקשים כסף מהמדינה. פרזיטים, לא עובדים, רק לומדים, הרבה מדי ילדים, ועוד רוצים מאיתנו הציבור העובד את העודף.

והיה אם ישתוק, איך ייראה הדבר? וכי הוא, יו"ר הוועדה, האיש שדואג בכל דיון לכ-ו-ל-ם - לפועלי המתפרות, לעובדי המפעלים, למפוטרי תדיראן וגם לסטודנטים - פתאום קולו נדם כשמדברים על ילדים רכים ועניים?!

ובכל זאת, בחר גפני בדרך השנייה ושתק, ואף זכה להערכה מפתיעה בתקשורת החילונית.

היה זה צביא לביא שסיכם באתר YNET את הדיון: "גפני יעבוד בשיטת צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים".

גם אם רצה ללעוג או לעקוץ, את הכינוי 'צדיק' לא נוכל לקחת מגפני...

מרצ והעבודה לימין החרדים

עם פתיחתו של הדיון, נתן סגן הממונה על התקציבים באוצר, משה בר-סימנטוב להבין כי מדובר בצעד הכרחי ודחיית התוספות יחסכו כחצי מיליארד ₪ ב-2011 וכ-160 מיליון ב-2012.

זה חשוב מאד לכיס של האוצר, אין ספק.

ואז פתחה ח"כ שלי יחימוביץ' מהעבודה את פיה, ועשתה לגפני את העבודה. "ישראל במקום אחד לפני האחרון בגובה קצבאות הילדים במדינות המפותחות", אמרה, והביעה את התנגדותה לדחייה. ולא, היא גם לא מסכימה להכניס סעיף ובו התנייה של מתן קצבאות בעד מתן חיסונים. "לא שוללים זכויות המגיעות בדין לאדם או לילד", אמרה. כמו תמיד, מדובר בח"כית הגונה וישרה, שטובת העניין נגד עיניה תמיד.

גם ח"כ חיים אורון ממר"צ התנגד להתניות ואמר שהן יוצרות בעיות חוקתיות, כיוון שהן מתנות זכויות ילדים בהתנהלות הוריהם. הוא הציע להעלות את תשלום המעסיקים לביטוח הלאומי במדרגה אחת בלבד, כמקובל במדינות החברות ב-OECD, ולפתור בכך את הגירעון התקציבי, מבלי לפגוע בילדים או באוכלוסיות חלשות.

ד"ר יצחק קדמן, יו"ר המועצה לשלום הילד, הגדיר את הדחייה "גזילת כבשת הרש". קדמן קרא להעלאת הקצבאות אף יותר ממה שתוכנן ובוודאי שלא לדחות את התוספות שנקבעו זה מכבר.

לאונייה שלום

למי שאינו בקי, מעניינת היא ההיסטוריה של קצבאות הילדים במדינת ישראל.

היה זה בסוף שנת 2000, לקראת סיום שלטונה של ממשלת ברק, כאשר עברה בכנסת הצעת חוק משפחות ברוכות ילדים שקרויה עד היום על שמו של ח"כ שמואל הלפרט מיהדות התורה (קודמו של מוזס). החוק החדש הגדיל באופן משמעותי את הקצבה לכל ילד במשפחה, החל מן הילד החמישי.

הסערה שהתחוללה בעקבות העברת החוק, זכורה לרבים עד עצם היום הזה. סערת האברכים רק מזכירה אותה במעט. "היתכן?", זעק אז טומי לפיד משינוי. "זוגות חילונים שלהם שני ילדים, ייאלצו לממן ילד שמיני במשפחה חרדית?!".

כך או כך, הכסף 'לא החזיק מעמד' אפילו שלוש שנים, וכבר ביוני 2003, שללה הממשלה בראשות אריאל שרון את ההטבות תחת שרביטו של בנימין נתניהו כשר האוצר.

עם כניסתה של ש"ס לממשלה, לפני כשנתיים, הובטח לה כי קצבאות הילד השני עד הרביעי יעלו בהדרגה, עד לקצבה של 259 שקלים לילד.

בנוסף, סוכם כי הקצבה לא תינתן למי שאינו לומד באופן סדיר במוסד חינוך ו/או אינו מקבל את החיסונים כנדרש.

כעת, לקראת אישור התקציב וחוק ההסדרים הלווה לו, נפתח הדיון מחדש. הפעם, בשל ההתנהגות המושכלת של יו"ר הועדה בפרט, ושל הנציגים החרדיים בפרט, עברה הסערה כשלאונייה שלום.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!