חיסכון לכל ילד: גפני אישר תוכנית ליצמן

בשורה חברתית חשובה: לאחר דיונים רבים, אישרה היום (ג') ועדת הכספים את תכנית 'חיסכון לכל ילד' מגיל לידה ועד גיל 18. מדובר בחיסכון ארוך טווח לכל ילד, שיתבצע באמצעות תשלום על סך 50 ₪ בחודש, שיעביר המוסד לביטוח לאומי לתכנית החיסכון של כל ילד.

מדובר בתכנית חיסכון אטרקטיבית, שכן היא תאפשר הטבות כגון דחיית תשלומי מס, דמי הניהול ימומנו ע"י המדינה, והורים שירצו בכך יוכלו להפקיד 50 ₪ נוספים מתוך קצבת הילדים המשולמת להם. הכסף יופקד בקופות גמל או בחשבונות בנק על שם הילדים. הקופות והבנקים ייבחרו בהליך מכרזי שינהל משרד האוצר. לעת עתה, מסרב משרד האוצר להיענות לדרישתו של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני לאפשר להורים שירצו בכך להוסיף 100 ₪ לחיסכון מתוך הקצבאות ולא רק 50 ₪.

בתחילת הישיבה היום, הביע גפני תרעומת על-כך שהאוצר מיהר לפרסם הבוקר, לפני מועד הדיון בוועדה, צו הקובע תקרה של 50 ₪ תוספת להפקדות של המדינה לחיסכון של כל ילד. "אני לא מבין למי זה מפריע? למה האוצר מתנגד לתוספת של ההורים מתוך הכספים שלהם? אם כנים דבריו של שר האוצר שהוא מעוניין להבטיח את עתידם הכלכלי של ילדי ישראל ואם נכונות הצהרות האוצר על חשיבות החיסכון ארוך הטווח, אזי לא ברור מדוע הם מתנגדים ליוזמה להגדיל את התוספת מצד ההורים?". גפני קבל על מועד פרסום הצו ע"י האוצר והדגיש, ש"ניתן היה לפחות להמתין לדיון כאן בוועדה. אני לא מקבל את הצו הזה. יחד עם זאת, אני לא מתכוון לעכב את אישור התקנות אך דורש מהאוצר להיעתר לבקשה ולתקן את הצו".

גפני הדגיש שנושא תכנית החיסכון ארוך הטווח לכל ילד נולדה כתוצאה מההסכם הקואליציוני עם סיעת יהדות התורה וזאת נוכח התנגדותו הנחרצת של האוצר להגדיל את קצבאות הילדים.

על פי התקנות, הכסף יופקד עבור הילדים בקופות גמל להשקעה או בחשבונות בנקים על שמם. הקופות והבנקים המנהלים ייבחרו בתהליך מכרזי שייקדם האוצר. הורים יידרשו לבחור במשך חצי שנה מעת הפעלת התכנית או מרגע לידת הילד מכאן ואילך, באיזה אפיק הם מעוניינים להפקיד את כספי החיסכון ובכל אפיק הם יידרשו לבחור באיזו קופה או באיזה בנק הכספים יופקדו, מתוך רשימת הגופים שהאוצר יפרסם. אם לא יעשו זאת, המדינה תפנה את הכספים לתכנית ברירת מחדל בקופת גמל שתיבחר לכך. הגוף שיפקיד את הכספים בפועל יהיה המוסד לביטוח לאומי.

כמו-כן, מי שיבחר בכך, יוכל לדחות את משיכת הכספים מהחיסכון עד לגיל פרישה ואז ייהנה מצבירה גדולה משמעותית של כספים וייהנה מפטור מלא ממס על רווחי הון.

עוד נקבע בתקנות שאושרו, כי תהיה אפשרות של ניוד הכספים בין קופות הגמל ע"י ההורים. בגיל 21 יוכל הילד ולא ההורה להורות על העברת הכספים בין קופות הגמל או מסלולי החיסכון. סכום החיסכון יעודכן מדי שנה ב-1 בינואר בהתאם לעליית המדד.

נושא נוסף שהיה נתון במחלוקת בין יו"ר הוועדה גפני לאוצר היה הכללת הבנקים באופציה של ברירת המחדל במקרה שבו הורים לא בוחרים בעצמם באפיק החיסכון בתקופה של חצי שנה וכן התנגדות האוצר לאפשר ניוד של הכספים בין בנקים כפי שהדבר ניתן בין קופות גמל. בעקבות דברי נציגת בנק ישראל, אופק גרנויט, שטענה שיש רגולציה הדוקה על הבנקים גם בנושא ניוד כספים, אמר גפני: "למה הורה לא יכול לנייד את הכספים בין בנקים, בייחוד שבנק ישראל תומך בכך? הגעתם להסכמה שהחיסכון יהיה גם בבנקים אך אמרתם שרק בקופות הגמל ניתן לעשות ניוד, למה? מה אתם מסתירים מאיתנו?"

נציגת אגף שוק ההון באוצר, מיכל היימן: "הרגולציה של אגף שוק ההון על הניוד מאוד מקיפה והדבר לא קיים באותה מידה על הבנקים. בנוסף, מנגנון התשואה שונה מקופות גמל ומתבסס על ריבית ידועה מראש וברגע שלא תיתן ודאות היכולת של הבנקים לתת ריבית טובה לחוסך לא קיימת למעשה".

בסיכום הדיון, חזר גפני על דרישתו לאפשר תוספת מצד ההורים עד 100 ₪: "אם מתנגדים נחרצות להגדלת התוספת ללא כל הסבר, אזי כל האמירה של האוצר שלנגד עיניו טובת הילדים ועתידם ריקה מתוכן. אם כך, אזי אני נשאר עם חשדותיי שכל הכוונה שלכם היתה לדחות בהסכם הקואליציוני את ההפקדות ל-2017 ושלא יצטרכו לשלם כסף בפועל, בין השאר בהגדלת קצבאות הילדים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!