המעצרים בישראל: מ-38 אלף בשנת 1998, ל-62,000 כיום

דו"ח הסנגוריה הציבורית שפורסם הבוקר (א') מלמד על עליה תלולה במספר המעצרים בישראל, ואיתם המעצרים עד תום ההליכים הפליליים. כמו כן, מלמד הדו"ח על אחוז נמוך של עצורים הזוכים ללמוד על זכותם לייצוג הולם מאת הסנגוריה, על ידי המשטרה.

הנתונים מלמדים שמספר המעצרים במדינת ישראל לא רק שלא פחת מאז חקיקת "חוק המעצרים", אלא הלך וגאה. מנתוני משטרת ישראל עולה כי בשנת 1998 היו בישראל כ-38,000 מעצרים. מספרם של אלה טיפס באופן הדרגתי והגיע לכמעט 62,000 בשנת 2015. מספרם של המעצרים עד תום ההליכים גדל באופן ניכר, ובעקביות: בשנת 1998 היו 6,080 מעצרים עד תום ההליכים, ואילו בשנת 2015 היו 20,187 מעצרים עד תום ההליכים.

מנתוני המשטרה עולה כי מספר המעצרים לצרכי חקירה ("מעצרי ימים") אף הוא גדל בצורה משמעותית בעשור האחרון. בהקשר זה חשוב להדגיש כי ברוב הגדול של מעצרי הימים (בין כמחצית לשני שלישים לפי ההערכות), כלל לא מוגש כתב אישום כנגד העצור, ותיק החקירה שנפתח בעניינו נסגר מאוחר יותר.

בשנים האחרונות, התעורר החשש שמגמת הגידול במעצרים במדינת ישראל קיבלה רוח גבית מיעדיה המוצהרים של משטרת ישראל, שמצאו ביטוים ב"תכנית המפנה" עליה הכריז מפכ"ל המשטרה הקודם, ואשר עיצבה והנחתה את עשייתה של משטרת ישראל בין השנים 2015-2011. בשלוש השנים האחרונות מאז נכנסה "תכנית המפנה" לתוקפה (2014-2012), חלה עלייה של 12,828 מעצרים עד תום ההליכים בהשוואה לשלוש השנים שקדמו להן (2011-2009).

ריבוי המעצרים הוא מהתופעות המטרידות ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי, ולדעת הסניגוריה יש לה השלכות מדאיגות על משטר זכויות האדם בישראל ועל היחס שבין הפרט לשלטון. יש לקוות כי מפכ"ל המשטרה הנוכחי יביא לשינוי במגמה קשה זו, ולהפחתה משמעותית בנקיטה בכלי המעצר בישראל.

המשטרה עדיין מונעת מעצירים את זכותם לייצוג הולם
לשם מילוי הוראות החוק והתקנות, מפעילה הסניגוריה הציבורית מערך של עורכי דין תורנים וכוננים בכל רחבי הארץ. עד לאוגוסט 2012 פעל המערך החל משעה 7:00 בבוקר ועד לחצות הלילה, לרבות בסופי השבוע. החל מאוגוסט 2012, הוחל בהרחבה הדרגתית של שעות הפעילות של המערך ל-24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. הרחבה זו הושלמה בפרישה ארצית מלאה בינואר 2015.

הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה כי מרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסניגור לפני חקירתם במשטרה. למרות השיפור שחל בעניין זה, עדיין ברוב המקרים מודיעה משטרת ישראל לסניגוריה הציבורית על דבר מעצרם של העצורים לאחר שכבר נחקרו, כך שמידת האפקטיביות של מימוש זכות ההיוועצות בשלב זה נפגעת באופן ממשי.

אמנם גם בשנת 2015, כפי שהיה בשנים קודמות, חל שיפור בהתנהלות המשטרה בהקשר זה, ואחוז ההודעות על בקשת עצורים לייצוג, שמעבירה המשטרה למשרדי הסניגוריה לפני תחילת החקירה, עלה מ-24.96% בשנת 2014 ל-36.83% בשנת 2015.

יחד עם זאת, שיעורן הכולל של הודעות מהמשטרה טרם חקירה מתוך כלל הפניות אל הסניגוריה הציבורית לייצוג עצורים נותר נמוך. בהיבט זה, ההבדל בין אופן תפקוד המשטרה כאשר מדובר בעצורים קטינים לעומת בגירים הוא משמעותי. בעוד ששיעור ההודעות לפני חקירה כשמדובר בבגירים עומד על 31.78% בלבד, כשמדובר בעצורים קטינים הוא עומד על 72.34%.

זוטי דברים: הגנה מפני כוחו של הצדק
במהלך השנה החולפת, נתקלה הסניגוריה הציבורית במספר לא מבוטל של כתבי אישום העוסקים במעשים פחותי ערך, הרחוקים לעמדתנו מן הרף הפלילי, ואינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתב אישום. הגשת כתב האישום במקרים כאלה מהווה גם בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור.

כך למשל, הועמד אדם לדין על כך שהשליך חצץ לעבר המתלונן. בפסק דינו, קבע בית משפט השלום כי עובדות המקרה לא הוכחו ברף הנדרש, וכי בכל מקרה, גם אם היה נקבע כי הנאשם השליך חצץ ופגע במתלונן, מדובר במקרה שהוא בגדר זוטי דברים, שלא היה מקום להעמיד לדין בגינו.

במקרה נוסף, הועמד לדין נער על כך שזרק ביצים ושפך חלב על הרצפה. בעקבות טיעוני הסניגוריה, המדינה חזרה בה מן האישום בתיק זה.

דוגמה נוספת לתופעה היא העמדתה לדין של אישה שהזמינה משטרה לביתה לאחר שספגה איומים, והמתינה לשוטרים מחוץ לביתה כאשר היא מלווה בשני כלביה. כשהגיעו השוטרים לגבות את עדותה, נשך כלב הפינצ'ר שלה ("בוני") את אחד השוטרים, והיא הואשמה בעבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה.

תגובת המשטרה
"משטרת ישראל טרם קיבלה את ממצאי הדו״ח של הסנגוריה הציבורית, ולכשיתקבל הדו״ח, ממצאיו ילמדו כמקובל, וככל שנדרש יופקו ממנו לקחים. יחד עם זאת נדגיש כי זיכויים, פסיקות וביקורת שיפוטית, ככל שמושמעת, כמו גם טענות המושמעות מגורמים שונים, נבחנים ונלמדים בהליך שגרתי ותדיר, מבלי להמתין לפרסומו של דו״ח זה או אחר.

"עוד נדגיש כי משטרת ישראל פועלת כדין, תוך הקפדה יתרה על זכויות נחקרים, מתלוננים וקורבנות עבירה ותוך איזונים ראויים בין טובת החקירה לזכויות אלה. המשטרה פועלת משיקולים מקצועיים ותוך שלנגד עיניה האינטרס הציבורי.

"באופן כללי נבהיר כי תכליתו של מעצר חשוד הינה חקירה. הניסיון החוזר ונשנה לקשור בין שחרור או אי הגשת כתב אישום להכרחיות המעצר בדיעבד, הוא חסר כל בסיס וחוטא למהות. כך גם הטענה הממוחזרת כי בכל מקרה בו אדם מובא לשחרור בבימ״ש בבוקר, ניתן היה לשחררו עוד בלילה בתחנת המשטרה, שכן לא אחת נדרשים תנאי שחרור המצויים בסמכות בית המשפט בלבד.

"נציין כי במשטרת ישראל נהוגים הליכי פיקוח ובקרה הננקטים באופן יזום על מנת לפקח, בין היתר, גם על תהליכי המעצר והשחרור".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!