תתחילו לזרום, תפסיקו להתרגז מכל שטות
מותר לכעוס לפעמים על הבאגים הקטנים בחיים, אבל אסור להוציא דברים מפרופורציה
תפסיקו להיכנס לזוטות, תתחילו לחיות. פשוט תתחילו לזרום עם החיים.
החיים הם דבש ולדבש נדבקות דבורים שעוקצות, זה נכון. אף אחד מאיתנו ככל הנראה לא יושב כל היום בחוף הים ומלקק גלידה. אף אחד לא חי את החיים כמו שהוא מדמיין. לכולנו יש דברים שאנחנו צריכים להתמודד איתם, אם זה כסף או חינוך ילדים, זוגיות, בריאות. כל אחד מתמודד עם דברים שונים וההתמודדויות עצמן משתנות מעת לעת במהלך החיים.
אם כולנו צריכים להתמודד - איך אנחנו יכולים להקל על עצמנו את ההתמודדות?
אם נתבונן היטב במהלך היום בתהליכים שאנחנו עוברים, נראה שבסופו של דבר רוב הדברים שאנחנו מתרגזים הם דברים קטנים ולא משמעותיים למהלך החיים השוטף. או דברים שיש להם פיתרון ואנחנו מתרגזים כי זה מרגיז רק שאנחנו לא יודעים לעצור. העובדה הזו הוכחה באופן מדעי במחקרים שנערכו בארה"ב. כשאנשים נשאלו מה הרגיז אותם ולאחר יום האם היתה לכך חשיבות התברר שכחמישים אחוז מהדברים שאנחנו מתרגזים בגללם נראים לנו כלל לא רלוונטים כיום לאחר המקרה.
מה זה בעצם אומר? נניח קמתי מאוחר, גיליתי שהילדים עוד ישנים ועכשיו צריך לארגן את כולם בריצה כדי שיגיעו בזמן למקומות הלימוד. זה מרגיז. מי אוהב לרוץ בבוקר? אף אחד. זה מרגיז כי אני לא יספיק לשתות קפה בנחת. כי אני כנראה גם אאחר קצת לעבודה. מותר להתרגז. אבל צריך לדעת היכן לעצור. להתרגז לא ישנה את העובדה שקמתי מאוחר. ואם אני אמשיך להתרגז כל היום שלי יהיה עצבני נורא. אז למה?
אם אני אעצור את העצבים לרגע. בסדר קמתי מאוחר הכל לחוץ עכשיו בוא נתקתק הכל מהר וימשיך את היום שלי רגוע יותר ושמח יותר, במקום להתעצבן ולהשתגע ולצעוק בדרך על הילדים לא עדיף?
אני שומע מאנשים כל מיני משפטים בסגנון: "כל פעם שהשכן שופך זבל בבניין נהרס לי היום" או "כל פעם שחמותי מתקשרת ומדברת עם אשתי שעה אני יוצא מאיזון" ואני שואל למה? בסופו של דבר אלה דברים שלא שווה להתעכב עליהם. הרי ממילא יש לנו דברים להתמודד איתם אז למה להתעכב גם על זה?
חלילה להתמודד עם בעיית בריאות או לגדל ילד מיוחד או להתמודד עם בעיה חינוכית מורכבת, אלה דברים שלוקחים מאיתנו אנרגיות, אז אם נצליח לחסוך אנרגיות על דברים שלא שווה להתרגז עליהם - יהיה לנו יותר קל להתמודד עם הדברים הכבדים יותר.
אל תניחו לזוטות להרוס לכם את החיים. לא כל דבר שרציתם ולא עמד ברף התקנון שלכם על החיים ישבור אותכם. לא. פשוט החלו לזרום. שוב, מעל 50% מההתמודדויות אלו הם זוטות. לא כל מינוס בבנק זה סוף העולם. לא כל הערה שקיבלת מהבוס שלך זה סוף העולם.
דבר שבגיל 80 לא תחשוב עליו - אין לך מה לחשוב על זה גם היום. בגיל 80 תחשוב על המינוס שהיה לך בגיל 22? לא. אז זה גם עכשיו לא אמור להפריע לך.
החיים קצרים מידי מכדי לבזבז את הכוחות שלנו על שטויות. אם נחליט שאנחנו שומרים אנרגיות כדי לטפח את הילדים, כדי להשקיע בכיבוד הורים ובזוגיות, במקום להוציא אנרגיות על דברים שעוד שבוע נשכח מהם נחיה חיים טובים ומספקים יותר.
תטעינו מצברים ותשתמשו בהם לטוב.
מרדכי רוט הינו מטפל רב תחומי ברפואה טבעית, מטפל בבעיות גב וצוואר, התעמלות רפואית, סכרת וירידה במשקל, מאמן אישי בגוף ונפש ומחבר הספר 10 דקות לבריאות שלך. 0527171294 [email protected]
החיים הם דבש ולדבש נדבקות דבורים שעוקצות, זה נכון. אף אחד מאיתנו ככל הנראה לא יושב כל היום בחוף הים ומלקק גלידה. אף אחד לא חי את החיים כמו שהוא מדמיין. לכולנו יש דברים שאנחנו צריכים להתמודד איתם, אם זה כסף או חינוך ילדים, זוגיות, בריאות. כל אחד מתמודד עם דברים שונים וההתמודדויות עצמן משתנות מעת לעת במהלך החיים.
אם כולנו צריכים להתמודד - איך אנחנו יכולים להקל על עצמנו את ההתמודדות?
אם נתבונן היטב במהלך היום בתהליכים שאנחנו עוברים, נראה שבסופו של דבר רוב הדברים שאנחנו מתרגזים הם דברים קטנים ולא משמעותיים למהלך החיים השוטף. או דברים שיש להם פיתרון ואנחנו מתרגזים כי זה מרגיז רק שאנחנו לא יודעים לעצור. העובדה הזו הוכחה באופן מדעי במחקרים שנערכו בארה"ב. כשאנשים נשאלו מה הרגיז אותם ולאחר יום האם היתה לכך חשיבות התברר שכחמישים אחוז מהדברים שאנחנו מתרגזים בגללם נראים לנו כלל לא רלוונטים כיום לאחר המקרה.
מה זה בעצם אומר? נניח קמתי מאוחר, גיליתי שהילדים עוד ישנים ועכשיו צריך לארגן את כולם בריצה כדי שיגיעו בזמן למקומות הלימוד. זה מרגיז. מי אוהב לרוץ בבוקר? אף אחד. זה מרגיז כי אני לא יספיק לשתות קפה בנחת. כי אני כנראה גם אאחר קצת לעבודה. מותר להתרגז. אבל צריך לדעת היכן לעצור. להתרגז לא ישנה את העובדה שקמתי מאוחר. ואם אני אמשיך להתרגז כל היום שלי יהיה עצבני נורא. אז למה?
אם אני אעצור את העצבים לרגע. בסדר קמתי מאוחר הכל לחוץ עכשיו בוא נתקתק הכל מהר וימשיך את היום שלי רגוע יותר ושמח יותר, במקום להתעצבן ולהשתגע ולצעוק בדרך על הילדים לא עדיף?
אני שומע מאנשים כל מיני משפטים בסגנון: "כל פעם שהשכן שופך זבל בבניין נהרס לי היום" או "כל פעם שחמותי מתקשרת ומדברת עם אשתי שעה אני יוצא מאיזון" ואני שואל למה? בסופו של דבר אלה דברים שלא שווה להתעכב עליהם. הרי ממילא יש לנו דברים להתמודד איתם אז למה להתעכב גם על זה?
חלילה להתמודד עם בעיית בריאות או לגדל ילד מיוחד או להתמודד עם בעיה חינוכית מורכבת, אלה דברים שלוקחים מאיתנו אנרגיות, אז אם נצליח לחסוך אנרגיות על דברים שלא שווה להתרגז עליהם - יהיה לנו יותר קל להתמודד עם הדברים הכבדים יותר.
אל תניחו לזוטות להרוס לכם את החיים. לא כל דבר שרציתם ולא עמד ברף התקנון שלכם על החיים ישבור אותכם. לא. פשוט החלו לזרום. שוב, מעל 50% מההתמודדויות אלו הם זוטות. לא כל מינוס בבנק זה סוף העולם. לא כל הערה שקיבלת מהבוס שלך זה סוף העולם.
דבר שבגיל 80 לא תחשוב עליו - אין לך מה לחשוב על זה גם היום. בגיל 80 תחשוב על המינוס שהיה לך בגיל 22? לא. אז זה גם עכשיו לא אמור להפריע לך.
החיים קצרים מידי מכדי לבזבז את הכוחות שלנו על שטויות. אם נחליט שאנחנו שומרים אנרגיות כדי לטפח את הילדים, כדי להשקיע בכיבוד הורים ובזוגיות, במקום להוציא אנרגיות על דברים שעוד שבוע נשכח מהם נחיה חיים טובים ומספקים יותר.
תטעינו מצברים ותשתמשו בהם לטוב.
מרדכי רוט הינו מטפל רב תחומי ברפואה טבעית, מטפל בבעיות גב וצוואר, התעמלות רפואית, סכרת וירידה במשקל, מאמן אישי בגוף ונפש ומחבר הספר 10 דקות לבריאות שלך. 0527171294 [email protected]
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות