הרב משה גרילק, אינך מכיר את ההלכה הסודית?

פרשת קצבאות האברכים היא לכאורה פרשה פוליטית וכלכלית גרידא. אך משום מה השתרבבו בה דיונים הלכתיים בשאלה: מה נכון ומה לא נכון לעשות על פי ההלכה? האם על אדם לעסוק במלאכה כדי פרנסתו או שמא עליו לעסוק אך בתורה וליהנות מקופת הציבור?

יש המצטטים מדברי הרמב"ם, יש המצטטים דברי מדרש ודברי אגדה ויש מסיפורי צדיקים.

אך מוזר הדבר מאוד:

האם כאשר אנו דנים בשאלה של כף חלבית שנפלה לתבשיל בשרי אנו נזקקים לדברי המדרש? האם כאשר אנו עומדים מול שאלת של 'בורר' בשבת, אנו רצים לעיין ברמב"ם?

הלא שאלה מעשית לפנינו ובשאלות כאלו יודע כל יהודי שפלפולים ועיונים לחוד והלכה למעשה לחוד.

באשר להלכה החתוכה יש לפתוח שולחן ערוך ולראות מה פסק.

"ואחר כך ילך לעסקיו"

כבר רואה אני כי מתפלאים אתם ושואלים את עצמכם: יהודי זה מה הוא שח. על איזה הלכה בשולחן ערוך מדבר הכותב.

כי אכן מדובר בהלכה נידחת שנתעלמה מהעין, המונחת בקרן זווית זנוחה ובושה, משום שאיש מן הסתם לא השמיע אותה זה עידנים מעל שום במה ציבורית.

אבל, הנה לנו פסקו של השולחן ערוך (אורח חיים קנ"ו, א) בה הוא קובע כיצד על אדם מישראל לנהוג לאחר שהתפלל בבוקר ולמד מעט (כלשונו של השולחן ערוך): "ואחר כך ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון כי העוני יעבירנו על דעת קונו"

הרי לנו כאן הלכה מפורשת הקובעת שחובה על האדם לעסוק במלאכה, וכי העוני הוא דבר רע, משום שהוא גורם לאדם לחטוא לחלל את השם וללסטם את הבריות (כפי שמסבירים שם נושאי הכלים).

כלומר, לא שמותר לא ללמוד תורה כדי להתפרנס, אלא שחובה לעשות כן, ומי שלא נוהג כך חזקה עליו שהוא חוטא.

לדברי ההלכה, אלה החיים בעוני כדי ללמוד תורה ואינם עוסקים במלאכה, סכנה שיהיו גונבים ומלסטמים את הבריות בדרכים שונות ומשונות.

חיטטנו בנושאי כלים, חיפשנו במפרשים לא ראינו מי שחלק על כך. רק זולת זאת שכפי שמסביר הביאור הלכה במקרים חריגים ולאנשים יחידי סגולה מותר לא לעסוק במלאכה ולעסוק בתורה מתוך עוני. לכן דבריו של השו"ע כאן מתייחסים לרובינו אך לא ליחידי סגולה. ואנו כאן בציבור עסקינן של רבבות איש.

אך הלכה זו נתעלמה מן העין, רבים ודאי שמעו עליה כאן לראשונה ורצים לדפדף בקדחתנות בשולחן ערוך לראות בתדהמה האם אמנם כן הדבר. אבל אכן דברים אלה דברי הלכה הם.

בצוק העיתים

בולט הדבר במאמרו של הרב משה גרילק, איש אשכולות ותלמיד-חכם אשר הקדיש השבוע מאמר שלם לרמב"ם בנושא, שעה שהשולחן ערוך מייתר את כל דבריו, מהחל עד כלה.

הההלכה אינה משתמעת לשני פנים ואם למרות זאת גדולי ישראל עודדו את תופעת הכוללים הברוכה הרי זה רק מסיבות של עת לעשות לה' הפרו תורתך. לאחר חורבן השואה האיומה עמד בראש מעייניהם שיקום העולם התורה במהרה ובלית ברירה ובצוק העיתים עודדו את תופעת הכוללים ההמוניים, כדי לשמור על גחלת היהדות שלא תכבה.

וודאי תפילה התפללו שחס ושלום לא יתקיימו הדברים לפיהם רבים מאלה שפרשו ממלאכה אף שעוסקים בתורה, סופם שילסטמו את הבריות.

הלוואי וכך יהיה הדבר ולא ניווכח שוב ושוב מכותרות העיתונים שלא תמיד הדבר כך.

לעצם העניין, עדיף בנושאים פוליטיים שלא לשרבב אליה את דעת ההלכה שכן אזי יש לחשוש לעוות ההלכה רק משום שאינה נוחה ואינה עולה בקנה אחד עם המקובל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!