"סוחר הנשק החרדי" אלי כהן יוסגר לארה"ב
בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אלי כהן, "סוחר הנשק החרדי" החשוד בסחר חלקי חילוף צבאיים עם איראן, ואישר את הסגרתו לארה"ב, שם הוא מואשם בסחר צבאי עם איראן
- אלי שלזינגר
- כ"ד אב התשע"ו
- 22 תגובות
סוחר הנשק אלי כהן
בית המשפט העליון דחה היום (ראשון) את עיקר ערעורו של אלי כהן (66), "סוחר הנשק החרדי", על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להכריזו כבר-הסגרה לארה"ב, לצורך העמדתו לדין בגין ביצוע שורה של עבירות פדראליות, ובהן סחר בחלקי חילוף צבאיים עם איראן.
כזכור, ביולי 2014 הגישה ממשלת ארה"ב למדינת ישראל בקשה להסגיר לידיה את כהן בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו ונגד שלוש חברות הקשורות אליו וכן נאשמים אחרים, לבית המשפט הפדראלי במחוז קונטיקט שבארה"ב.
על פי כתב האישום העומד בבסיס בקשת ההסגרה, במהלך השנים 2004-2000 ייצא כהן חלקי חילוף צבאיים מארה"ב למקום מושבו בישראל, במסגרת קשר שקשר עם שלושה תושבי ארה"ב ששימשו כסוכניו, וזאת ללא רישיון מתאים מהרשויות האמריקאיות. במסגרת הקשר, כהן הפעיל והנחה את סוכניו לרכוש חלקים וכיצד להסתיר את העברתם לישראל באמצעות מסירת הצהרות כוזבות בנוגע ליעד הסופי של הסחורה וטיבה. מדובר בחלקי חילוף צבאיים מתוצרת ארה"ב לטיל מסוג Raytheon Hawk Missile System לנגמ"ש ולמטוסי קרב מסוג F-4, F-5, F-14. כדי לממן את רכישת הפריטים הצבאיים כהן נאשם כי קשר קשר להעביר הון ממקומות מחוץ לארה"ב (ישראל, שוויץ, לוקסמבורג וסינגפור) לארה"ב.
על פי האישומים המתייחסים לתקופה המאוחרת, במהלך השנים 2013-2012 כהן ייצא מחדש בשני מקרים מישראל לאיראן, דרך יוון, חלקי חילוף צבאיים תוצרת ארה"ב. מדובר בשני פריטים - תיבת תמסורת (CSD) וחיישן לחץ אבסולוטי, המשמשים מטוסי קרב, וזאת מבלי שהיה בידיו הרישיון הנדרש, ואף מבלי שקיבל היתר ממשרד האוצר האמריקאי, כך שהוא נמצא מפר גם את ההוראות המגבילות את הסחר עם איראן.
לצד עבירות אלה, כהן נאשם שביצע לכאורה עבירות של הלבנת הון, בעת ששלח כספים לסוכניו בארה"ב כדי לממן את רכישת חילוקי החילוף הצבאיים.
השאלה העיקרית שעמדה להכרעה בערעור נגעה לדרישת "הפליליות הכפולה" שבחוק ההסגרה. סעיף 2(א) לחוק ההסגרה קובע כי "עבירת הסגרה" הינה "עבירה שאילו נעברה בישראל דינה מאסר שנה או עונש חמור מזה". בכך מעגן חוק ההסגרה את הדרישה המכונה "פליליות כפולה", שמשמעה כי המעשה שבגינו מתבקשת ההסגרה יהווה עבירה פלילית הן לפי דיני המדינה המבקשת והן לפי דיני המדינה המתבקשת.
דרישה זו מהווה ערובה לכך שמעשה ההסגרה לא יעמוד בסתירה להשקפותיה העקרוניות ולערכיה הבסיסיים של המדינה המתבקשת לעניין נקיטת הליכים פליליים נגד הפרט, ובה בעת, מבקשת דרישה זו להגן על זכויותיו של הפרט, בכך שמבטיחה כי יינקט נגדו הליך רק בשל מעשה שבתנאים מקבילים היה עניש גם במדינה המתבקשת. בנוסף, ממלאת דרישת הפליליות הכפולה תפקיד בהבטחת ההדדיות שביחסי ההסגרה.
בית המשפט העליון קבע כי הפליליות הכפולה מתקיימת, למעט ביחס לעבירת הייצוא הכללית שבתקופה המאוחרת, שמכוחה מבקשת ארה"ב להטיל אחריות פלילית על נתין זר המייצא פריטים ביטחוניים מתוצרת ארה"ב למדינה שלישית כלשהי בלא ההיתר הנדרש לפי הדין האמריקאי. זאת, משום שאין עבירה מקבילה בדין הישראלי, מקום בו אין מדובר בייצוא למדינת אויב.
כזכור, ביולי 2014 הגישה ממשלת ארה"ב למדינת ישראל בקשה להסגיר לידיה את כהן בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו ונגד שלוש חברות הקשורות אליו וכן נאשמים אחרים, לבית המשפט הפדראלי במחוז קונטיקט שבארה"ב.
על פי כתב האישום העומד בבסיס בקשת ההסגרה, במהלך השנים 2004-2000 ייצא כהן חלקי חילוף צבאיים מארה"ב למקום מושבו בישראל, במסגרת קשר שקשר עם שלושה תושבי ארה"ב ששימשו כסוכניו, וזאת ללא רישיון מתאים מהרשויות האמריקאיות. במסגרת הקשר, כהן הפעיל והנחה את סוכניו לרכוש חלקים וכיצד להסתיר את העברתם לישראל באמצעות מסירת הצהרות כוזבות בנוגע ליעד הסופי של הסחורה וטיבה. מדובר בחלקי חילוף צבאיים מתוצרת ארה"ב לטיל מסוג Raytheon Hawk Missile System לנגמ"ש ולמטוסי קרב מסוג F-4, F-5, F-14. כדי לממן את רכישת הפריטים הצבאיים כהן נאשם כי קשר קשר להעביר הון ממקומות מחוץ לארה"ב (ישראל, שוויץ, לוקסמבורג וסינגפור) לארה"ב.
על פי האישומים המתייחסים לתקופה המאוחרת, במהלך השנים 2013-2012 כהן ייצא מחדש בשני מקרים מישראל לאיראן, דרך יוון, חלקי חילוף צבאיים תוצרת ארה"ב. מדובר בשני פריטים - תיבת תמסורת (CSD) וחיישן לחץ אבסולוטי, המשמשים מטוסי קרב, וזאת מבלי שהיה בידיו הרישיון הנדרש, ואף מבלי שקיבל היתר ממשרד האוצר האמריקאי, כך שהוא נמצא מפר גם את ההוראות המגבילות את הסחר עם איראן.
לצד עבירות אלה, כהן נאשם שביצע לכאורה עבירות של הלבנת הון, בעת ששלח כספים לסוכניו בארה"ב כדי לממן את רכישת חילוקי החילוף הצבאיים.
השאלה העיקרית שעמדה להכרעה בערעור נגעה לדרישת "הפליליות הכפולה" שבחוק ההסגרה. סעיף 2(א) לחוק ההסגרה קובע כי "עבירת הסגרה" הינה "עבירה שאילו נעברה בישראל דינה מאסר שנה או עונש חמור מזה". בכך מעגן חוק ההסגרה את הדרישה המכונה "פליליות כפולה", שמשמעה כי המעשה שבגינו מתבקשת ההסגרה יהווה עבירה פלילית הן לפי דיני המדינה המבקשת והן לפי דיני המדינה המתבקשת.
דרישה זו מהווה ערובה לכך שמעשה ההסגרה לא יעמוד בסתירה להשקפותיה העקרוניות ולערכיה הבסיסיים של המדינה המתבקשת לעניין נקיטת הליכים פליליים נגד הפרט, ובה בעת, מבקשת דרישה זו להגן על זכויותיו של הפרט, בכך שמבטיחה כי יינקט נגדו הליך רק בשל מעשה שבתנאים מקבילים היה עניש גם במדינה המתבקשת. בנוסף, ממלאת דרישת הפליליות הכפולה תפקיד בהבטחת ההדדיות שביחסי ההסגרה.
בית המשפט העליון קבע כי הפליליות הכפולה מתקיימת, למעט ביחס לעבירת הייצוא הכללית שבתקופה המאוחרת, שמכוחה מבקשת ארה"ב להטיל אחריות פלילית על נתין זר המייצא פריטים ביטחוניים מתוצרת ארה"ב למדינה שלישית כלשהי בלא ההיתר הנדרש לפי הדין האמריקאי. זאת, משום שאין עבירה מקבילה בדין הישראלי, מקום בו אין מדובר בייצוא למדינת אויב.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 22 תגובות