הפגישה עם העיתונאים החרדים: ככה זה כשביבי מרגיש היימיש

נתניהו יהיר, זה ברור. היחס שלו לעיתונאים חרדים כרב מבוגר לתלמידיו הצעירים. בתחילה הוא היה נראה מאוד בוטה ומזלזל. בהמשך, כשהבנתי שזהו היחס שהוא מעניק גם לברק אובמה וזהו מאפיין אישיותי - נרגעתי.

ראש הממשלה שכנע אותי היום. השתכנעתי, שמאפייני האישיות האישיים שלו, ככל ויהיו בעייתיים, לא אמורים להדאיג או לעניין אותי. כי לנהל את המדינה, הוא מנהל לתחושתו לבד, אבל אי אפשר לומר שהוא עושה זאת שלא בתבונה או בחוסר אחריות.

גם אם לא אאמין לכל מה ששמעתי היום - ולצערי הדברים שנאמרו בשטף, ברצף, במופע מדהים של אמן אחד, במשך חמש שעות וחצי, הם ללא אפשרות לציטוט - נתניהו שכנע אותי ביכולות שלו. אם הוא מנהל את המדינה כפי שהציג את הדברים בפנינו, אני היום אזרח רגוע הרבה יותר.

יחד עם כל המעלות הללו, אני גם מודאג. בעיקר כחרדי. כעת אין לי שום ספק שלנתניהו לא תהא בעיה לחבור ללפיד שוב, במידה והפוליטיקה תוליך אותו לשם. הוא לא מרגיש צורך להתנצל על הממשלה הקודמת וגזרותיה, או על אימוץ הברית של בנט ולפיד במלואה, כאשר בזמן אמת הוא לא היה שם לצדנו והסתתר יפה מאחורי האילוצים הפוליטיים. זה יכול להתרחש שוב, למרות הזלזול הברור והחריג בו הוא מתייחס גם אל השניים הללו. כך בעצם הוא מתייחס לכל מי שמנסה להתמודד מולו.

בגלל שנתניהו הוא לא איש של הפרטים הקטנים - בדברים שלא באמת מעניינים אותו, אני מבין היום יותר מתמיד את הצורך שלנו בנציגים חרדים הדואגים לצרכים שלנו ויודעים לעמוד על כך מולו. בהקשר לכך אגב, הוא הזכיר והבליט שוב ושוב שניים - גפני וליצמן.

נתניהו כנראה הרזה לאחרונה. היו כמה נושאים בהם נתניהו דיבר בפאתוס כה רב, עד שכשקם מכסאו והלך אנה ואנה אחוז סערה – בצבצה חולצתו ממכנסיו. יש כמה דברים שמרתיחים אותו מאוד, כל אחד מבין שההתעלקות ומציצת הדם התקשורתית לרעייתו הוא אחד מהם, אבל התרשמתי שהוא באמת אוהב ומעריך חרדים, כבני אדם וגם כבעלי לב וחיישנים מחודדים. הוא היה נינוח, חייכן, שופע הומור, רק כאחד כזה שבטוח שאהבת החרדים מצויה בכיסו.

המזגן דווקא עבד טוב בחדר במשרד ראש הממשלה, חדר בו מתכנס גם הקבינט - ועדיין היו בנוכחים מי שהזיעו. בכלל, עניין הזיעה היה מוטיב דומיננטי באווירה. עם זאת, ולמרות התדמית המוצמדת לו תדיר, נתניהו עצמו דווקא לא הזיע. בחוץ, בהפסקה של כמה דקות (בכל אופן חרדים אנחנו ויש להתפלל מנחה, מאידך, הוא גם מכהן כראש הממשלה והגיוני שראש המוסד ואחרים צריכים להיכנס לתדרוכים ביטחוניים באמצע היום), הייתה קצת זיעה. נראה שהעובדים בלשכה התפלאו על אורכו החריג של התדרוך - נכנסנו ב-10 בבוקר ויצאנו לקראת חמש, ככה זה כשביבי מרגיש היימיש.

שיטת נתניהו המוכרת לכולנו כדחיית הקץ לפתרון, מתבררת כאסטרטגיה מושכלת. בפרט בעניינים הנוגעים לדת ומדינה ופשרותיו המתגלגלות. יש לרוה"מ משנה סדורה בעניין, אני בטוח. לא בהכל הוא שיתף אותנו, אבל הוא יודע איך לשחק עם 'איום לפיד' היטב מול החרדים. בקטע הזה, ליצמן - בגישתו הקיצונית ליש עתיד - עוזר מאוד לראש הממשלה.

הרגשתי באיזה מוטיב רוסי מרחף באווירה לאורך כל שעות התדרוך. קוראים לזה פוטין. יתכן שזה המודל של נתניהו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!