"עכשיו נסי להחזיר את משחת השיניים למקום" - המסר שבניסוי

את הסיפור הבא קראתי ואיני זוכרת היכן. ניסיתי להשיג מקור ולצערי הרב איני מוצאת אותו, ובכל זאת רציתי להעביר אותו הלאה, ולכן אספר אותו על סמך זיכרון, ואשמח מאוד לדעת מקור – אם מישהו מבין הקוראים יודע ומכיר.

לפני שתתחיל תקופת לימודיה באוניברסיטה, קראה אם לבתה וערכה עמה ניסוי קצר. היא הושיבה אותה מול צלחת, נתנה לי שפופרת משפחת שיניים ביד וביקשה ממנה לרוקן את תכולת השפופרת לצלחת. הבחורה שלא הבינה להיכן חותרת אמה, עשתה כמצווה עליה, ורוקנה את משחת השיניים לצלחת שעל השולחן.

עכשיו, ביקשה האם, לאחר שהקופסה היתה ריקה – החזירי נא את משחת השיניים לשפופרת שלה, והחזירי אותה למצב הראשוני המדויק שבו היתה.

הנערה התעצבנה קצת והתחילה להסביר לאם שאין שום סיכוי להחזיר את משחת השיניים למצבה ההתחלתי, זה בלתי אפשרי לחלוטין. גם אם תצליח להכניס קצת מהמשחה דרך החור, לא הכל ייכנס ובוודאי לא ייראה כפי שנראתה המשחה במצבה החדש והשלם.

אכן כך, ידעה האם את מה שניסתה הבת להסביר לה בחוסר סבלנות בולט. את זה אני רוצה שתקחי איתך בשנת הלימודים הבאה, בה תיתקלי בהרבה אנשים ובהרבה מצבים ודעי שכל מילה שתוציאי מהפה – שקולה להוצאת המשחה ממקומה. אי אפשר להשיבה למקומה הראשוני ולהחזיר את המצב לקדמותו. ברגע שהוצאת מילה מהפה, היא תפעל את פעולתה. קחי זאת בחשבון ושקלי כל מילה ומילה.

כוחן של מילים גדול, כבד ומשמעותי. יש לנו אפשרות לבנות או להרוס, במחי משפט אחד ואפילו מילה קטנה, וכמה שלא ננסה להתנצל, להסביר, לתקן – המצב לא יוכל לחזור לעולם למראה הראשוני שלו, זה תמיד יהיה מעט חסר, או מעט עקום ומקומט. לכן נחשוב שוב לפני שנוציא מהפה כל דבר שעולה לנו על קצה הלשון, ובוודאי אם מדובר במילים של כעס, עוקצנות, ביקורת ודומיהן.

אני אישית חשבתי שמוסר ההשכל פה חזק במיוחד, ולקחתי אותו כצידה לדרך, הלוואי שאצליח להעביר אותו הלאה, ולו לאדם אחד נוסף.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!