הבכירים החילונים מודים: "ילדי החיידרים יודעים לקרוא יותר טוב מהילדים החילונים"

במסגרת סדרת כתבות ב"ערוץ 10", שערך בשבוע האחרון העיתונאי עמרי מניב, על מערכת החינוך בישראל וסערת הליבה במגזר החרדי, הודו בכירים לשעבר במשרד החינוך כי החינוך החרדי מגיע להישגים גבוהים מאחרים.

בכתבה נאמר בין היתר כי "בעוד הדעה הרווחת היא כי רק באמצעות לימודי השפה העברית, המתמטיקה והאנגלית ניתן יהיה להכשיר את התלמידים לחיים הבוגרים, במערכת החינוך החרדית דווקא מתגאים בכושר הביטוי והניסוח של התלמידים, כמו גם ביכולתם לפתור שאלות הגיון מורכבות".

"משכנעים אותך שאם אתה יודע טוב מתמטיקה אז תהיה טוב בהכל, זה כבר הופרך לפני מאה שנים. לקחו מצטיינים במתמטיקה ולא הייתה להם עליונות בשום תחום אחר", טען בכתבה ד"ר יורם הרפז, מרצה לחינוך ב"בית ברל".

לדבריו, "זהו מיתוס שאנחנו צריכים מתמטיקה לחיים, 99.9 לא משתמשים בזה. אני למשל חושב שלימודי אמנות הרבה יותר חשובים מהם".

ד"ר צבי צמרת , לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, מחזק את דבריו: "למדתי סינוסים ואינטגרלים, לא נעים לומר שאני לא זוכר מזה כלום ולא יצא לי מזה כלום".

צמרת הוסיף ואמר כי "בין אלה שלומדים בעברית ובין אלה שקוראים בעברית נדמה לי שתגיע לאיכות הרבה יותר גבוהה אצל החרדים מאשר אצל הממוצע הלא חרדי". לדבריו, "תעשה לאנשים מבוגרים בחינת בגרות ותראה ש-90 אחוז מהחומר הם שכחו. לומדים 9 שנים אנגלית ובקושי יודעים משהו. ממתמטיקה לא נשאר להם כלום בראש".

ד"ר שי כנעני, בכיר לשעבר במשרד החינוך, אמר כי "החרדים, בצורת הלימוד התלמודית, לומדים לחקור דברים - להסתכל עליהם מלמעלה למטה, ימין ושמאל - לשאול ולפקפק עוד פעם ועוד פעם. מי שלמד כמו שצריך בישיבה יכול תוך זמן קצר לקחת את האנגלית והמתמטיקה ולעשות השלמות תוך זמן קצר מאוד"

יעל ויחזקאל מזרחי, חרדים והורים ל-11 ילדים, אמרו בכתבה כי כל ילדיהם למדו או לומדים במוסדות הפטור בהם אין לימודי אנגלית ומתמטיקה, אך זה לא הפריע לשני הבכורים ללכת לאקדמיה, לסיים תואר בהצטיינות ולמצוא עבודה טובה, כשהחילונים בדרך כלל עוד בטיול שאחרי הצבא.

"ילדי החיידרים, יודעים לקרוא יותר טוב מכל הילדים האחרים. הילדים שלי כבר מגיל 3 קוראים שוטף" סיפרה מזרחי. "אתה צריך ראש מאוד חריף, מאוד לוגי, בשביל ללמוד גמרא".

עוד צויין כי לימודי הליבה מגדירים מהו אותו ידע בסיסי שכל תלמיד צריך שיהיה ברשותו וכי הדבר מביא לאינפלציה של תכנים ולמערכת חינוך שמצויה במרוץ להספיק את החומר במקום ללמד כיצד ללמוד. "86% ממנהלי בתי הספר אמרו בסקר שערכה התאגדות המנהלים שכמות החומר שמשרד החינוך דורש מהם להעביר לתלמידים גדולה הרבה יותר ממספר שעות הלימוד במערכת" נאמר בכתבה.

במהלך הכתבה נערך ניסוי עם 20 ילדים חילונים שלמדו ליבה בכדי לבדוק האם העברית שלהם טובה מהחרדים והאם יש להם יכולת לפתור בעיות לוגיקה. כך למשל נשאלו התלמידים מה זה "אחז את השור בקרניו", והתשובות שהתקבלו היו: 'עצר את עצמו, או לעצור את עצמו'. כשהתלמידים נשאלו מה פרוש המילה "ציה" השיבו חלקם: "חשבנו שזה "צ'יה".

לדברי התלמידים, "הניסוי היה קשה מאוד. בבית ספר אנחנו לא פוגשים את זה. מלמדים אותנו רק בשביל המבחן".

לסיום נאמר: "האם באמת במדינה הטרגונית כמו שלנו, שכמו האוכלוסיה עצמה גם מערכת החינוך מחולקת לארבעה מגזרים שונים שלכל אחד מהם תוכנית לימודים נפרדת ובחינות בגרות אחרות, ניתן בכלל להגדיר תוכנית ליבה אחת משותפת לכולם? ומי נתן לזרם אחד לקבוע מהי הליב"ה הנכונה?".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!