כך סוגרים חשבון עם אמסלם ב'יום ליום' • הטור המלא

אל מסע ההסתה המתוקשר, המתנהל כבר שנים, כנגד הציבור החרדי ולומדי התורה, הצטרף בחודשים האחרונים שחקן חיזוק חדש ומבטיח; רהוט, שנון, מושחז, מלא להט ויומרה, בדיוק כמו שאיחלו לעצמם כלי התקשורת החילוניים בחלומם הוורוד ביותר.

העיתונאים הנרגשים והנפעמים מיהרו להסתער על האיש ולדלות מפיו כל ציוץ ואוושה קלה, תוך שהם מאמצים אותו אל לבם בחום, ומחבקים אותו בחיבוק דב המזכיר את חיבוקו הידוע של לבן הארמי.

כפי שקוראינו הנבונים בוודאי הספיקו לקלוט, פרץ השמחה וההתרגשות שאחז במערכות העיתונים ובאולפנים השונים, לא היה לכבודו של עוד מגולח זקן בעל שיער ארוך, המתהדר בעגיל באוזנו הימנית ובמכנסיים קרועות למחצה. הרי כאלו לא ממש חסר. הרכש החדש שהתיישב בשולחנם של זוללי החרדים, כמה מפתיע, נראה בעצמו כחרדי אדוק לכל דבר.

למרבה הפלא, בחר כוכב התקשורת לסגל לעצמו מראה שמרני מובהק ואף לחבוש כובע רבני לראשו, אף שאלו כבר מזה זמן, אינם עולים בקנה אחד עם חידושי האופנה המקובלים ברחוב החילוני.

ואכן, האיש הדעתן לא אכזב ומיהר לספק את הסחורה הנדרשת, בקצב שסחרר את מיטב המסיתים הסדרתיים שידענו עד כה. בעבור כמה דקות שידור וכותרת צבעונית אחת, המציגה את תמונתו בהבלטה, שלף מיודענו אמרות שפר עוקצניות והגיגים מוזרים במיוחד, השמים את הציבור החרדי ללעג ולקלס, ואת רבניו כאנשים קיצוניים והזויים, המנותקים מרחשי לב הציבור.

לעתים היו אלה ניסיונות לקעקע את יסודות ההלכה וההשקפה, ולעתים דעות כוזבות הפוגעות בכבודם של בני הישיבות ואברכי הכוללים. הצד השווה שבהם: יהירות והתנשאות אופייניים וציטוטים נבחרים מן התורה ומלשונות חז"ל. שהרי בדיוק לשם כך הוא כאן: לזכות את עם ישראל ולקדש שם שמים.

בכל הזדמנות שהתבקש להביע את דעתו, וגם כשלא התבקש, החל ידידנו לרקוד ולפזז לצליליהם של כלי התקשורת, תוך שהוא מפזר דברי חנופה והתיפיפות לכל הכיוונים וככל העולה על רוחו. "לוקחים בחור בן ארבע עשרה, שמים אותו בישיבה ומבקשים ממנו לפצח סוגיה הלכתית על שור מועד או שור תם שנגח בפרה, הוא לא מבין מה רוצים מהחיים שלו. מי זה השור ואיפה החמור? לרוב הציבור אין האינטלקט והעוצמה הלימודית לעסוק בעניינים האלה", איבחן האיש לא מכבר באחד מעיתוני סוף השבוע, והותיר אחריו תהיות רבות באשר לזהותו של אותו חמור.

"החברה הישראלית הסכימה בזמנו של בן גוריון להסדר 'תורתו אומנותו' לארבע מאות לומדי תורה", הוסיף האיש המשכיל באותה הזדמנות, "הם לא שיערו ולא חלמו שהממדים יגדלו בכמויות ובעוצמות כאלה, שאין להן כל פרופורציה. הם טוענים שהפכנו לנטל עליהם? האמת היא שהפכנו לנטל על עצמנו". מה יש לומר? דברים כדרבנות. יאיר לפיד לא היה מנסח זאת טוב יותר.

המצאה אשכנזית

יודעי דבר טוענים בתוקף, כי הדובר הרהוט שצוטט בשורות האחרונות, הנו תלמיד חכם נכבד, הבקי היטב בנבכי הש"ס ובכללי הפסיקה. בוודאי מכיר הוא את נבואתו האחרונה של מלאכי, שבה מצוה הקב"ה את עם ישראל, "זכרו תורת משה עבדי" (מלאכי ג, כב). בעלי המוסר עומדים על כך, שלא אמר הקב"ה "זכרו תורתי", אלא "זכרו תורת משה", אף שבכך ניתן פתחון פה לעוקרי הדת לטעון שהתורה אינה מן השמים. כי אם היה אומר הקב"ה "זכרו תורתי", היה נוצר מצב הרסני שבו עושה כל איש כפי הישר בעיניו, וטוען מעל כל במה אפשרית כי זהו רצון ה'.

החורבן שהיה נוצר מהשקפה שכזו, היה חמור יותר מכל דבר אחר. לפיכך דקדק הקב"ה באומרו "זכרו תורת משה עבדי", ובכך הנחיל עבורנו מסר לדורות: עלינו לקיים את התורה בדיוק כפי שגדולי ישראל האמיתיים מפרשים לנו אותה. תורה המנותקת ממושגי יסוד של "דעת תורה" ומקבלתם של גדולי ישראל, אין לה כל זכות קיום, והרי היא כתורתם של הצדוקים והביתוסים. השקפת חז"ל היא, כי מי שהולך על דעת עצמו ואינו מקבל עליו את מרותם וסמכותם של גדולי הדור, סופו לכפור בכל התורה כולה. (ראה בברכות דף סג. ובשיחות מוסר להגר"ח שמואלביץ מאמר מב).

דא עקא, יתכן שדווקא מתוקף היותו תלמיד חכם, מרשה לעצמו כבוד הרב לאורך כל הדרך, להביע עמדות עצמאיות ולקבוע מוסכמות שלא שיערום רבותינו, תוך התעלמות מוחלטת מדעותיהם של גדולי התורה וראשי הישיבות. "צורת הלימוד האוטומטית במסגרת ה'כולל' אחרי החתונה, היא המצאה אשכנזית", מגלה האיש בקיאות היסטורית, וממשיך להרביץ את משנתו: "מי שעילוי גדול, ימשיך במסלול התורני. כל האחרים ילכו לצבא ולעבודה". אולם, מה לעשות, בני התורה האמיתיים יודעים היטב, כי תורה המתנוססת בכותרות ראשיות ומככבת במהדורות החדשות, אינה תורה הנובעת בהכרח מ"אהבת תורה", אלא דווקא מאהבת הרייטינג ותאוות הפרסום.

רק לא מזמן, סיפר האיש בגאווה בלתי מוסתרת, כי קיבל שיחת טלפון מזמר ידוע, שנע בין סגנון המוזיקה המזרחי והמערבי. "אתה בדיוק החרדי שאני רוצה לשמוע", הוא אמר לו. ידידנו בחר, משום מה, שלא לשתף אותנו האם ישנם גם תלמידי חכמים ובני תורה השותפים למשאלת לבו של אותו זמר מסתורי.

אולם הדברים כבר ידועים. את התמיכה באיש המעורער, לא תמצאו בהיכלי התורה ובין כותלי בית המדרש, כי אם בקרב יושבי הקרנות ושלל התגובות באתרי התקשורת השונים. אך לא זה מה שמעניין את מי שמפטפט את עצמו לדעת על מנת לזכות בגרם של אהדה וטפיחות על השכם מבני הציבור החילוני.

דרכו, אינה דרכנו

אמנם אין להתכחש לכך, שהציבור החרדי עבר תהפוכות רבות במהלך השנים האחרונות. אכן, ישנן טענות שיש בהן מן הצדק וישנם ליקויים הטעונים תיקון. אך מי שבאמת עז רצונו לחולל שינוי לטובה, מתוך רגש של אחריות ציבורית ודאגה כנה, הרי הוא עושה זאת במסגרות המתאימות, בהגינות ובענווה, מתוך זהירות וכפיפות מוחלטת לגדולי התורה, לבל ייתן חרב בידם של אויבי הדת. איך אמר פעם מישהו? צדק בלי חכמה, הוא דבר בלתי אפשרי, וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל.

הניסיון הנואל של אותו האיש והדומים לו, לקבוע את ערכי עולם התורה ואת גבולותיו במסגרת ראיונות לתקשורת ושיחות עומק עם עיתונאים, טומן בחובו הרס וחורבן העשוי להיות בלתי הפיך. שכן אותם חסרי בינה, נועצים את ציפורניהם דווקא בתפארת עם ישראל ומקור עוצמתו, בני התורה אשר זכו להסתופף בהיכלי הישיבות הקדושות ולשקוד על דלתות התורה. במסווה של הנחלת דרך והשקפה צרופה כביכול, מחדירים אותם אנשים דברי סילוף והבל, הטעיות מכוונות וקביעות שאין להם שחר תוך גלגול עיניים לשמים והעמדת פנים צדקנית ומתחסדת כאילו דאגת הכלל בראש מעיניהם. כך, מבלי משים, נפגעת חדות ההרגשה של מיטב בנינו בדברים הנוגעים לציפור נפשו של העם היהודי מדורי דורות. קריאתם של גדולי התורה במהלך השבוע האחרון, נועדה להבהיר מעל לכל ספק: דרכו, אינה דרכנו.

אין ספק כי כלי התקשורת החילוניים, בוודאי ישמחו להמשיך ולהשתמש בשורותיו של הרכש החדש ולגרוף רייטינג על גבו. קריאתו הנחרצת לשילוב אברכי הכוללים בצבא ובעבודה, ערבה לאוזניהם יותר מכל זעקות הסטודנטים גם יחד. הוא מצדו, אינו מתכוון לזנוח את הקן התקשורתי החמים, וכבר הבטיח לחבריו ממש בימים האחרונים כי "יהיה מעניין". במקביל, פרסם הרב הנמרץ את כוונתו לפתוח תנועה פוליטית חדשה, הפונה אל "ציבור גדול ששואף לחזור למשהו שפוי", כהגדרתו, ולקדש שם שמים כמובן. ומה עם הציות לגדולי התורה? אתם בוודאי שואלים את עצמכם. מה עם "דעת תורה"? נו באמת, עזבו אתכם, כל אלו הם בכלל המצאה אשכנזית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!