ישי

מספר שעות חלפו מאז המתקפה של הרב חיים אמסלם, בשידור ישיר, במי שפגעו בו, והנה מגיעה גם התגובה. הערב, בראיון לרדיו "קול ברמה", מגיב שר הפנים, הרב אלי ישי. למרות שהוא מקמץ במילים ובורר אותן בקפידה, אפשר להבין מתוך דבריו כמה וכמה דברים.

"אמרתי בעבר את דעתי וכל מילה מיותרת. מדובר בפגיעה בקודשי ישראל, בחילול השם. מרן מודע לכל ההתפתחויות, מודע לכל הדברים. לא מסתירים מהרב דבר, לא מסתירים ממנו דבר לכאן ולכאן. נגרם הרבה חילול השם, הרבנים יודעים היטב את כל מה שנאמר. זה עניין של דעת תורה ממש. את תגובתי המפורטת אני אתן בתוך הבית".

ובפירוש רש"י למילים: מי שאומר שממדרים אנשים בבית הרב, גורם לחילול ה'. אין דבר כזה. הרב יודע ושומע הכול, ובסופו של דבר מביע את דעתו שהיא דעת תורה. ואת שאר האמירות שלי, קרי, מה לעשות בח"כ הסורר שמסרב להחזיר את המנדט, אומר בתוך הבית פנימה, למי שצריך לשמוע זאת. לא מעל גלי האתר, ולא באופן שיפתח מחדש את מחול השדים, שאיש אינו יוצא נשכר ממנו...

במשך כמה שעות ישבתי על מכתבו של הגר"מ מאזוז, קראתי את שורותיו ואת מה שעולה מבין השורות. קראתי, וגם שוחחתי, הן עם אנשיו של הרב חיים אמסלם והן עם אנשיו של הרב אלי ישי. בסופו של תהליך, אני מביא בפניכם את ניתוח המכתב המלא והמשוקלל, תוך השתדלות אמיתית להיות כן ואובייקטיבי ככל שבן אנוש יכול לעשות זאת.

ותחילה, אפתח בהכאה על חטא. אמר הרב אמסלם, בתוך שאר דבריו היום, את המשפט הבא: "בעת האחרונה, ובעיקר בשבוע האחרון, מתנהל נגדי מסע רדיפה, מלווה בהשמצות, באיומים בחרמות, בהטעיות ובסילופים. עיקרו של המסע בתקשורת הפנים-חרדית, והוא מתנהל מול רבנים שאין להם בעולמם אלא ד' אמות של הלכה ומן הסתם אינם מעורים בפוליטיקה".

שמעתי מבין דבריו את הכאב העצום, של אדם החש פגוע, של מי שהרסו לו נסיעה לקנדה למטרה חשובה, ואת ההאשמה המכוונת: "עיקרו של המסע בתקשורת הפנים-חרדית". למרות היותי עיתונאי, כמו כל חברי העיתונאים, אני חש ברגשות האשמה. רבותי, הגזמנו. כל מספר שעות רצנו לדווח על עוד התפתחות, על עוד בדל של מכתב. איש מאתנו לא יוכל לומר כי אלי ישי, בכבודו ובעצמו, שלח אותנו לעשות זאת. כי הוא לא. הוא ממש לא התעסק בזה. אבל אנחנו, וזו המומחיות (אולי המגעילה) שלנו, חיטטנו ונברנו, הקשבנו לכל בדל של מידע שזרם מפי כל מי שחשב שעמד ליד אחד מחלונות ביתו של...או הבין משהו משיחה שהקשיב לה ביודעין או שלא ביודעין. זו המלאכה אותה אנחנו אמורים לספק לבוסים שלנו, אבל כשאנחנו שוגים ומגזימים, חובה עלינו לעצור ולומר: רבותי, טעינו, שגינו, חטאנו. עשינו עוול לאיש הזה. ואתם יודעים מה? עשינו עוול גם לישי, אותו הצגנו כאחד שרץ מעיר לעיר, מרב לרב, כדי ללקט מכתבים כאלו ואחרים. ולא היא.

בטורי מהכנסת, שפורסם כבר אתמול, ציינתי כי מעולם לא ניסה אלי ישי ליזום את הוצאתו החוצה של אמסלם מהמפלגה. כל שעשה הוא למחות על כבודו של מרן, וכשליחו הגיע לבית הגרי"מ מאזוז להציג את הכתבה שפגעה. עם המכתב שקיבל שב חזרה אל מורו ורבו, וכאן נעצר התהליך. עכשיו צריך מרן להחליט מה לעשות ואיך לנהוג.

אבל אנחנו, שחפשנו דם ואש ותמרות עשן, רצינו להאמין למי שאמרו שיש מכתב, שני במספר, ובו גיצים נגד אמסלם. רשע, רשע מרושע, ומה לא. אז זהו, שאין. ולא רק שאין, אלא שיש מכתב מתקן.

עד כאן דבר הוידוי, מכאן אעבור לניתוח המכתב אותו הציג היום הרב אמסלם במסיבת העיתונאים אותה כינס בכנסת.

ראשית, כפי שציטטתי בטורי מהכנסת, מקורבי ישי עומדים על כך שהוא מעולם לא ניסה להגיע אל ביתו של הבאבא ברוך ולהוציא מידיו מכתב כזה או אחר. "רבי ברוך שהה בחו"ל, איך יכול היה ישי לסור אל ביתו?" – הם שואלים. וכך כותב גם הגר"מ מזאוז: "פורסם בכלי התקשורת כאילו אני חתמתי על מכתב, יחד עם ה"באבא ברוך" נגד הרב חיים אמסלם שהוא רשע, ויש להתרחק ממנו. מכתב זה לא ראיתי מעולם, וכמובן לא חתמתי עליו מעולם".

בכל הנוגע לנושא הכתבה ב'מעריב', טוענים אנשיו של ישי, מסכים גם הרב מאזוז כי מדובר במאמר "שיש בו כמה משפטים בסגנון של המשכילים מהמאה הקודמת". הוא ממשיך לעמוד על כך שמדובר במאמר, "שאינו ראוי כלל לא מצד השעה ולא מצד המקום", ובהמשך אף מכנה את המאמר הזה בכינוי "עגל". "ויצא העגל הזה", הוא כותב. וזה בהחלט לא מחמיא למאמר ההוא, אותו ניסה מעריב להציג תחילה כראיון, חזר בו, אך כותבו המשיך לעמוד על כך כי כל מילה הכתובה בו מתבססת על שיחות בזמן אמת.

נכון, כותב הרב מאזוז כי הוא אינו מאשים את הרב אמסלם בתוכנה של הכתבה, וכי בהחלט "יתכן שזה בעטיו של העתונאי שסילף ועירבב חצאי אמיתות מכאן וחצאי שקרים מכאן "ויצא העגל הזה"". מקורבי ישי מבקשים לשים לב לדיוק: הרב לא קובע בבירור שהאשמה מוטלת על העיתונאי. יתירה מזו, הם טוענים, הוא מוסיף ומדגיש כי "בכל אופן יש לחזור מתוכן הדברים שם ולאו לתבוע את הכותב על הוצאת דיבה". אגב, חשוב לציין כי ממה שאני הבנתי מדברי הרב אמסלם היום הייתה בהם משום חזרה על הדברים שנאמרו בכתבה ב'מעריב'. הוא דייק יותר בפרטים, נתן להבין כי הוא מחויב לפסקי מרן ומעבר לכל: הדגיש כי הוא בעד לימוד תורה, בעד לומדי תורה.

לגבי החזרת המנדט לתנועת ש"ס, אומר הרב כי "ההחלטה מסורה בידי מרן הגר"ע יוסף שליט"א". במילים אחרות: ע הרב אמסלם לציית לאשר יורה לו מרן לעשות, ואם אכן יורה לו לפרוש מן התנועה עליו לעשות זאת, למרות הלחץ העולה מהשטח, כפי שסיפר עליו היום. חשוב לציין כי עד כה לא נקרא אמסלם לבית מרן ולא קיבל כל הוראה בכיוון של פרישה. יתירה מזו: מקורבי ישי אף טוענים כי לא זו הייתה מטרתו, וכי כל מטרתו הייתה שליחות של מרן לרב מאזוז. בשלב זה, אגב, ישי אינו מוכן להתראיין בנושא, ומקורביו מדגישים כי הוא משאיר את הויכוח לרבנים עצמם, וכי הוא אינו צד בדבר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!