"נפגעתי מאבי" - בעלה בבית הכנסת והיא כתבה לו את הקינה האישית שלה
על אלה ועם אלה אני בוכיה: כולם מדברים על נפגעות ונפגעים - אף אחד לא מדבר על בני הזוג שלהם • קינה של נפגעת עבירה אחת על אלה שלא מדברים עליהם • מתוך עמוד הפייסבוק "מן המיצר"
- שיפי חריטן
- ט' אב התשע"ו
- 12 תגובות
ליל תשעה באב, בעלה הלך לבית הכנסת, לומר קינות והיא נשארה בבית לכתוב לו את הקינה האישית שלה.
היא שלחה לנו אותה כדי שעוד מקוננות ומקוננים יוכלו להזדהות וביקשה שנפרסם, כי מגיע לו, ההוא שם בבית הכנסת ועוד מאות ואלפים כמותו:
"אני נפגעתי.
מאבא שלי.
היום יש לזה כינוי ׳שורדת׳.
אבל היום אני לא רוצה לדבר על עצמי.
אני רוצה להזכיר את המתנה שקיבלתי.
כי הקב״ה תמיד נותן סטירה בלחי אחת, ובשניה לטיפה.
אישי היקר.
תודה לך.
על עצם קבלתי עם המורכבות שלי.
על התמיכה הרבה שאני מקבלת ממך.
על הכתף והיד המלטפת.
על האוזן הקשבת.
על המילים הנכונות.
על השתיקות.
על לילות שאתה מתעורר אחרי שהיה לי חלום או סיוט כזה או אחר.
על כך שיש ימים שאתה לגמרי מבטל את עצמך, ורואה רק אותי.
ורוצה בטובתי .
אחרי שנים רבות של לבד...כ״כ לבד. אתה ממלא ומשלים פערים של חוסר בכל כך הרבה ׳יש׳ בכל כך הרבה!!!!
וזה לא רק אתה.
הקב״ה שלח עוד כמה מלאכים כאלה לכאן, לעולם!
אתם כלפי חוץ הכי רגילים שיש.
אבל בפנים מתמודדים עם כל כך הרבה כאב.
כאב של אהבת הנעורים שלכם. וכאב שלכם.
לא תכננתם שכך זה יראה...
רציתם איש/ה שיותר מתפקדים.
אבל במקום זה אתם אלו שעושים את הכביסות, הגיהוץ...
בישולים, וארגונים...
שהות ארוכה אחה״צ עם הילדים.
אתם לפעמים גם עובדים בעוד עבודה שם בחוץ.
וגם בבית...
אתם משמשים כיועצים ופסיכולוגים.
ולא מקבלים על כך תמורה.
לעיתים, כמו במקרה שלי.
אתם עוד צריכים לכבד את הצד שפגע באהבת הנעורים...
ובכזאת אצילות וגדלות אתם עושים את זה.
אז היום רציתי לשים אותנו בצד... אנחנו מטפלים בעצמנו מספיק ולפעמים מידי...
אבל אתם, אתם גיבורי הסיפור האמיתיים נמצאים בצד לא תמיד מזכירים אתכם.
לא תמיד מודים לכם.
גם לא תמיד מתנצלים בפניכם.
תודה לכם!
שאתם שם בשבילנו...
נותנים...
ונותנים, ללא גבול ובלי שום תנאים.
אוזן קשבת.
יד מלטפת.
חיבוק חזק חזק.
קבלה והכלה!
שעות לא שעות...
וימים לא ימים...
תודה לכם!!!!!
וסליחה...
על פעמים שאנחנו מרימים עליכם את הקול...
מזלזלים....
לא נותנים שום חום ואהבה בחזרה.
אין לנו היכולת לתת לכם חיי זוגיות תקינים.
על אף שאנחנו מטפלים בעצמנו...החיים שלנו הם לא חיים.
ובקשר של גורל גם אתם שם...בלי חיים.
אני מבטיחה בשמי ובשם כל ה׳שורדים׳ נעשה הכל בשביל להחזיר לכם את החיים!
ויבוא יום והלוואי וזה יהיה בקרוב.
שתבוא הגאולה הכללית של עם הסגולה.
תבוא יחד איתה הגאולה הפרטית של השורדים.
וכמו שהיום אתם המסייעים, איתנו ללא שום תנאי!
ככה הגאולה תהיה משותפת לנו.
אתם תעמדו בשורה הראשונה.
אני בטוחה!
יהיה לכם מקום מיוחד!
אי אפשר אחרת.
מגיע לכם!"
בתקווה לגאולה פרטית וכללית וליציאה מן המיצר הזה, בלב שלם, אמן.
מתוך עמוד הפייסבוק "מן המיצר".,
היא שלחה לנו אותה כדי שעוד מקוננות ומקוננים יוכלו להזדהות וביקשה שנפרסם, כי מגיע לו, ההוא שם בבית הכנסת ועוד מאות ואלפים כמותו:
"אני נפגעתי.
מאבא שלי.
היום יש לזה כינוי ׳שורדת׳.
אבל היום אני לא רוצה לדבר על עצמי.
אני רוצה להזכיר את המתנה שקיבלתי.
כי הקב״ה תמיד נותן סטירה בלחי אחת, ובשניה לטיפה.
אישי היקר.
תודה לך.
על עצם קבלתי עם המורכבות שלי.
על התמיכה הרבה שאני מקבלת ממך.
על הכתף והיד המלטפת.
על האוזן הקשבת.
על המילים הנכונות.
על השתיקות.
על לילות שאתה מתעורר אחרי שהיה לי חלום או סיוט כזה או אחר.
על כך שיש ימים שאתה לגמרי מבטל את עצמך, ורואה רק אותי.
ורוצה בטובתי .
אחרי שנים רבות של לבד...כ״כ לבד. אתה ממלא ומשלים פערים של חוסר בכל כך הרבה ׳יש׳ בכל כך הרבה!!!!
וזה לא רק אתה.
הקב״ה שלח עוד כמה מלאכים כאלה לכאן, לעולם!
אתם כלפי חוץ הכי רגילים שיש.
אבל בפנים מתמודדים עם כל כך הרבה כאב.
כאב של אהבת הנעורים שלכם. וכאב שלכם.
לא תכננתם שכך זה יראה...
רציתם איש/ה שיותר מתפקדים.
אבל במקום זה אתם אלו שעושים את הכביסות, הגיהוץ...
בישולים, וארגונים...
שהות ארוכה אחה״צ עם הילדים.
אתם לפעמים גם עובדים בעוד עבודה שם בחוץ.
וגם בבית...
אתם משמשים כיועצים ופסיכולוגים.
ולא מקבלים על כך תמורה.
לעיתים, כמו במקרה שלי.
אתם עוד צריכים לכבד את הצד שפגע באהבת הנעורים...
ובכזאת אצילות וגדלות אתם עושים את זה.
אז היום רציתי לשים אותנו בצד... אנחנו מטפלים בעצמנו מספיק ולפעמים מידי...
אבל אתם, אתם גיבורי הסיפור האמיתיים נמצאים בצד לא תמיד מזכירים אתכם.
לא תמיד מודים לכם.
גם לא תמיד מתנצלים בפניכם.
תודה לכם!
שאתם שם בשבילנו...
נותנים...
ונותנים, ללא גבול ובלי שום תנאים.
אוזן קשבת.
יד מלטפת.
חיבוק חזק חזק.
קבלה והכלה!
שעות לא שעות...
וימים לא ימים...
תודה לכם!!!!!
וסליחה...
על פעמים שאנחנו מרימים עליכם את הקול...
מזלזלים....
לא נותנים שום חום ואהבה בחזרה.
אין לנו היכולת לתת לכם חיי זוגיות תקינים.
על אף שאנחנו מטפלים בעצמנו...החיים שלנו הם לא חיים.
ובקשר של גורל גם אתם שם...בלי חיים.
אני מבטיחה בשמי ובשם כל ה׳שורדים׳ נעשה הכל בשביל להחזיר לכם את החיים!
ויבוא יום והלוואי וזה יהיה בקרוב.
שתבוא הגאולה הכללית של עם הסגולה.
תבוא יחד איתה הגאולה הפרטית של השורדים.
וכמו שהיום אתם המסייעים, איתנו ללא שום תנאי!
ככה הגאולה תהיה משותפת לנו.
אתם תעמדו בשורה הראשונה.
אני בטוחה!
יהיה לכם מקום מיוחד!
אי אפשר אחרת.
מגיע לכם!"
בתקווה לגאולה פרטית וכללית וליציאה מן המיצר הזה, בלב שלם, אמן.
מתוך עמוד הפייסבוק "מן המיצר".,
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 12 תגובות