חורבן בתי המקדש מפאת חורבן הלבבות

כתוב בפרשת דברים פרק א (ט) וָאמַר אֲלֵכֶם בּעֵת הַהִוא לֵאמר לא אוּכַל לְבַדּי שׂאֵת אֶתְכֶם: (י) יְקוָק אֱלהֵיכֶם הִרְבּה אֶתְכֶם וְהִנּכֶם הַיּוֹם כּכוֹכְבֵי הַשּמַיִם לָרב: (יא) יְקוָק אֱלהֵי אֲבוֹתֵכֶם יסֵף עֲלֵיכֶם כּכֶם אֶלֶף פּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כּאֲשׁר דּבּר לָכֶם: (יב) אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טָרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם:

א} שואלים המפרשים שמשה סותר את דבריו מצד אחד אומר איכה אשא לבדי טרחכם וכו' שהרי השם הרבה אתכם, ומצד שני מסיים יוסף השם עליכם ככם אלף פעמים הרי יהיה עוד יותר קשה?

הנה לצערנו מוסכמות החברה שהצלחת האדם תלויה בזה שהוא חי לעצמו ודואג לעצמו מעין לשון הלל הזקן אם אין אני לי מי לי ולזאת האדם מפתח את יכולותיו וכישוריו בעסקים ודאגת מעמדו בחברה כך שכל שאיפתו ומגמתו של האדם כיצד לממש את שאיפותיו לבנות את מגדליו ולשדרג את חייו בכל התחומים, כמובן שהדבר גורם בדרך כלל לשנאת הזולת כאשר הוא מתחרה איתו וקונקרנט שלו, או עכ"פ אם חושש שמפריע לו בדרכו לממש את תוכניותיו, ואף גם זאת מסוגל לפעמים לרמוס ולפגוע או להשפיל את הזולת על מנת להתרומם מכך, ויש אשר מרשים לעצמם לגזול ולעשוק לרמות את השני כאשר בדרך זו הוא מצליח להרבות הונו וממונו, ועל ידי זה אין ספק שיש שנאת אחים ומחלוקת בין החברה, אולם התורה מלמדת אותנו ההפך הגמור שסוד הצלחת האדם בחייו הפרטיים וכן של הכלל הוא דווקא כאשר איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, ובראש מעיינו כיצד יכול להטיב גם לזולת ולא רק דאגת עצמו לנגד עיניו, וכמאמר הפסוק במעשה הכרובים ופניהם איש אל אחיו ולא אל הבית, ורק כך מתעצמת ההצלחה של הפרט והכלל בכל תחומי החיים הכלכלה והביטחון השלום והאחדות כאשר נביא בזה מאמרי חז"ל בהמשך, ודווקא בתקופה זו שאנו נמצאים בערב ט"ב יום הנצחת חורבנות בתי המקדש שזה נגרם בגלל חורבן הלבבות ושנאת חינם חובה עלינו לעשות חושבים ולהתעורר כיצד לתקן פגם חברתי זה אשר מאפיל על הצלחת עמנו ונמשך החורבן עד שנאמר כל דור שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו, ביאורו שאם היינו ראויים שלא יחרב בימינו אם כן היה צריך להיבנות, ואם לא נבנה אם היה בנוי היה נחרב בימינו.

ובזה נבא לביאור הפסוקים שמשה רבנו אומר עם ישראל יש להם שני מצבים שבו התברכו פעם כעפר וכחול הים ופעם ככוכבי השמים לרוב, וכתבו המפרשים ההבדל הוא במצב החברתי של עם ישראל כאשר יש אהבה ואחווה בין עם ישראל הרי מחוברים וסמוכים אחד לחברו כגרגרי החול וכל תזוזת גרגיר של חול גם חברו זז ממקומו כי נרגש מהנעשה אצל חברו, לעומת ככוכבים הרי כל אחד כוכב בפני עצמו ומאיר לעצמו כלומר במצב של פירוד מחלוקת ושנאה כי כל אחד חיי את החיים שלו לעצמו, ולכן אמר משה רבנו (ט) וָאֹמַ֣ר אֲלֵכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר לֹא־אוּכַ֥ל לְבַדִּ֖י שְׂאֵ֥ת אֶתְכֶֽם: (י) יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶ֖ם הִרְבָּ֣ה אֶתְכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הַיּ֔וֹם כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב: (יב) אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טָרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם: כוונתו בזה היות ואתם מתנהגים ככוכבים וכל אחד חיי לעצמו הרי הדבר גורר בעכבותיו טרחכם ומשאכם וריבכם, ולא שייך להנהיג עם מפורד, לעומת זה אומר להם משה (יא) יְקֹוָ֞ק אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם: כוונתו אם יברך אותכם כאשר דיבר לכם שתהיו כעפר הארץ וכחול הים והחברה תהיה מלוכדת ומאוחדת ודאגת הזולת בראש מעניינו של כל אחד הרי גם אם יוסיף עליכם ככם אלף פעמים אין בעיה להנהיג אתכם. ואף גם זאת ההצלחה תאיר לכם כמבואר בחז"ל כדלקמן.

ומעין זה מתבאר עוד במסכת בבא בתרא דף צט ע"א כיצד הן עומדין? רבי יוחנן ור' אלעזר, חד אמר פניהם איש אל אחיו, וחד אמר פניהם לבית. ולמ"ד פניהם איש אל אחיו, הא כתיב [דברי הימים ב' ג'] ופניהם לבית, לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. והכוונה בזה כאשר יש אחדות וכל אחד פניו אל אחיו ודאגת הזולת בראש מעייניו מתקיים בכרובים פניהם איש אל אחיו, וכאשר כל אחד דאגת עצמו בראש מעייניו הוא בבחינת פניהם אל הבית נגד רצון השם.

וגם בזה תלוי ההגדרה של בני ישראל אם כבנים אם כעבדים כמבואר בגמרא במסכת בבא בתרא דף י ע"א תניא היה רבי מאיר אומר, יש לו לבעל הדין להשיבך ולומר לך אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסן? אמור לו כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם. וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם? א"ל כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם. א"ל [אדרבה,] זו שמחייבתן לגיהנם אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא כועס עליו? ואתם קרוין עבדים, שנאמר [ויקרא כ"ה] כי לי בני ישראל עבדים אמר לו ר"ע אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא דורון משגר לו? ואנן קרוין בנים, דכתיב [דברים י"ד] בנים אתם לה' אלהיכם. אמר לו אתם קרוים בנים וקרוין עבדים, בזמן שאתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין בנים, ובזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין עבדים, ועכשיו אין אתם עושים רצונו של מקום אמר לו, הרי הוא אומר [ישעיהו נח] הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית, אימתי עניים מרודים תביא בית? האידנא, וקאמר הלא פרוס לרעב לחמך ע"כ. מתבאר שבכדי שאדם יוכל לעשות צדקה וחסד עם חברו תלוי באחדות של בני ישראל ועל ידי זה נחשבים כבנים והקב"ה שמח במעשיו, אבל אם יש מחלוקת ושנאה נקראים עבדים ואז כאשר עושים חסד עם העבד נקראים מורדים במלכות.

עוד מתבאר בחז"ל שהצלחת בני ישראל תלויה בזה כמבואר בגמרא במסכת ברכות דף לה ע"ב רבי חנינא בר פפא רמי כתיב [הושע ב'] ולקחתי דגני בעתו וגו', וכתיב [דברים י"א] ואספת דגנך וגו' לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. וכו' אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים, שנאמר [ישעיהו ס"א] ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'. ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר [דברים י"א] ואספת דגנך, ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן, שנאמר [דברים כ"ח] ועבדת את אויבך וגו' ע"כ. מבואר שהתורה מבטיחה הצלחה בעסקים כאשר יש אחדות הלבבות וכל הכלכלה משגשגת ופורחת ולכולם יש פרנסה ויכול לנהל עסקים ולהעסיק עובדים זרים שיעשו את כל המלאכות הקשות, אך כשיש פירוד הלבבות העסקים מתמוטטים ואין אפשרות להעסיק עובדים ונאלצים לעשות בעצמן את כל העבודות הקשות.

עוד מתבאר שעי"ז בני ישראל נשמרים במסכת סוכה דף כט ע"א תנו רבנן בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל, מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה. לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח, במערב סימן רע ליושבי מערב, באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו. פניו דומין לדם חרב בא לעולם, לשק חיצי רעב באין לעולם, לזו ולזו חרב וחיצי רעב באין לעולם. לקה בכניסתו פורענות שוהה לבוא, ביציאתו ממהרת לבא. ויש אומרין חילוף הדברים. ואין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלהיה לוקה עמה, שנאמר [שמות יב] ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים. ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו, שנאמר [ירמיהו י] כה אמר ה' אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה, גויים יחתו, ואין ישראל יחתו ע"כ.

וכן מתבאר במסכת כתובות דף סו ע"ב ת"ר מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים, והיו תלמידיו מהלכין אחריו. ראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים, כיון שראתה אותו נתעטפה בשערה ועמדה לפניו, אמרה לו רבי, פרנסני אמר לה בתי, מי את? אמרה לו בת נקדימון בן גוריון אני. אמר לה: בתי, ממון של בית אביך היכן הלך? אמרה לו רבי, לא כדין מתלין מתלא בירושלים מלח ממון חסר? ואמרי לה חסד. ושל בית חמיך היכן הוא? אמרה לו בא זה ואיבד את זה. אמרה לו רבי, זכור אתה כשחתמת על כתובתי? אמר להן לתלמידיו זכור אני כשחתמתי על כתובתה של זו, והייתי קורא בה אלף אלפים דינרי זהב מבית אביה חוץ משל חמיה. בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר אשריכם ישראל, בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה, ולא ביד אומה שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה. ונקדימון בן גוריון לא עבד צדקה? והתניא אמרו עליו על נקדימון בן גוריון, כשהיה יוצא מביתו לבית המדרש, כלי מילת היו מציעין תחתיו, ובאין עניים ומקפלין אותן מאחריו איבעית אימא לכבודו הוא דעבד. ואיבעית אימא כדבעי ליה למיעבד לא עבד, כדאמרי אינשי לפום גמלא שיחנא ע"כ.

מתבאר מפורש בחז"ל שהביטחון תלוי באחדות העם. כיון שהנהגת אומות העולם כלפי עם ישראל נגזר ותלוי במצבן של עם ישראל אם כולם מאוחדים ואוהבים הרי נופלת אימה ופחד על אומות העולם, וכאשר ראיתי במו עיני במלחמת ששת הימים אשר היה אחדות ואהבה בכלל ישראל עד שאני זוכר אם הלכתי ברחוב וכן אחרים היו תיכף עוצרים רכבים לידך ושואלים מעצמן אולי אפשר להציע לך טרמפ לאן אתה צריך, או כאשר נסעתי באוטובוס היו אנשים מכבדים אחד בפני השני להציע לשבת לכל אדם מבוגר או נכבד או אשה בלי לבקש וכן על זה הדרך לא היה הבדל בין עדה או דת או השקפה או דרך כולם האירו פנים אחד לחברו, ויותר מכך באמצע המלחמה זה היה בתקופה אשר למדתי בישיבת חב"ד לוד עצר רכב צבאי ליד הבחורים וירד מתוכו מפקד בדרגת אלוף ואמר לנו עוד לפני שפורסם המצב של המלחמה שתדעו שניצחנו והכל בזכות התורה שלכם, ולאחר המלחמה הייתי הולך בעיר העתיקה וכן בחברון או אפילו בשוק של עזה כל הערבים היו מכבדים ומפחדים מכל יהודי גם נער, אולם כשיש פירוד לבבות אין פחד לאומות העולם מאיתנו ואדרבא הכל הפוך אנחנו מפחדים מהם והם לא מפחדים מאיתנו כמו שעיננו רואות מי יעיז היום להסתובב בעזה או בישובים הערביים ואילו הם מסתובבים היכן שרוצים בלי שום פחד אוי לעיניים שכך רואות, הרי שכל הביטחון של האומה אינו תלוי בגודל הנשק והפצצות שיש למדינה אלא הכל תלוי בלבבות של עם ישראל.

מלבד כל המעלות אשר אמרנו שתלוי באהבת ישראל עוד יתבאר בדרגת אוהב ישראל, מסופר כי רש"י בסוף ימיו התענה הרבה תעניות לדעת על יד מי יהיה מקומו בגן עדן, עד שנגלה לו מהשמים כי שכנו יהיה גביר עשיר ששמו אברהם מספרד בעיר ברצלונה, החליט שהוא חייב לנסוע לשם לתהות על קנקנו של שכנו בגן עדן למרות כל התנגדות משפחתו למונעו בגלל חולשתו לא שמע ואכן נסע, כאשר נשמע הדבר על גדול הדור שמגיע היית שמחה וצהלה בברצלונה וכולם באו להקביל פניו בתופים ובמחולות למקום לינתו, בנתיים החל להתעניין האם מכירים את הגביר אברהם כמובן שהיה מוכר לכל וסיפרו על רוב עושרו ומגוריו בארמון מפואר, אך רש"י שאל מה עם היראת שמים שלו והתחמקו מלהשיב, כמובן הבין שכנראה אינו הגון והדבר גם לו צער, בנתיים בא גם אותו גביר אברהם עם כלל העיר להקביל פניו וכאשר הגיע אמרו לרש"י שעל גביר זה מדובר, תיכף קראו רש"י לשוחח עימו באופן כללי בכדי לתהות על קנקנו, והנה בעודם משוחחים התפרצה אשה לאכסניה בבכיות בקול רם, שאל אותה רש"י מדוע היא בוכה והשיבה כי היא אלמנה ויש לה בת שבגרה והגיעה לפרקה ומצאו חתן אחד מבחורי הישיבה ונעשו אירוסין, אולם לפתע עזב את השידוך והלך התארס עם בת העשיר בגלל שהובטח לו הרבה כסף ולי אין כסף לתת, וכעת הם עומדים להתחתן, שאל רש"י מי הוא העשיר הזה, והשיבה שזה הגביר שנמצא אצלו כעת, רש"י הזדעזע איך יתכן לעשוק את כבשת הרש, אך גם הגביר הגיב ואמר כי לא ידע כלל שהיה אותו בחור מאורס ובכל מקרה אין לך מה לדאוג אני יסדר הכל. אח"כ שאל רש"י כיצד אתה מתכונן לעזור לה, השיב הגביר אני יסדר את כל העניינים בע"ה ואף אני מזמין את הרב בעוד יומיים לחתונה, בנתיים הלך הגביר לביתו וסיפר את הדברים ולכן שכנע את ביתו לוותר על השידוך ושכנע את החתן לחזור לארוסתו הקודמת והוא מבטיח לו את כל הנדוניה שהבטיח עבור ביתו לתת לו ולא יחסר לו דבר, לאחר ששכנע אותם הזמין את האלמנה וביתה ותיכף הכניסו את הבת והחליפו לה בגדי כלה ואף את האמא והכניסו אותה לחופה במקום ביתו, ורש"י בא להשתתף בחתונה בכדי לדעת כיצד יפתור את הבעיה וכאשר ראה עד כמה יש לו אהבת הבריות ובעל חסד כזה גדול אמר עכשיו הוא רגוע ומבין למה זכה להיות שכנו בגן עדן. הראת לדעת עד כמה אהבת הבריות גדולה והחסד בעיני השי"ת ועשיר שכל ימיו אמנם היו בעסקים ואף לא מוכר לציבור גדלותו מגיע לגן עדן להיות שכן של גדול הדור ההוא רש"י עם כל גדולת תורתו, ומזה ישכיל האדם חביבות הקב"ה לאדם שיש לו אהבת ישראל ומרבה להטיב עם הזולת ועל ידי זה מתברך בכל מעשה ידיו.

עלה בידנו להשכיל ולהבין עד כמה בני אדם טועים בחושבם שהצלחתם תלויה בדאגה האנוכית למרות שהדבר כרוך בפירוד הלבבות ושנאת אחים, כי התורה מלמדת אותנו ההפך הגמור וסוד הצלחת הכלל והפרט הן בכלכלה והן בביטחון והן בגדולת האדם תלוי באהבת כלל ישראל ואחדותו ודאגת הזולת בראש מעניינו כי איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק ורק בדרך זה נזכה שהקב"ה יחיש את גאולתנו ויבנה את בית מקדשנו כאשר יהי תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים במהרה בימינו כי לא נחרב אלא בעבור חורבן הלבבות ויבנה בזכות אחדות הלבבות אמן ואמן.

בידידות ואהבה
הצב"י מרדכי מלכא ס"ט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!