חשיפה: התרסקות במספר החרדים המתגייסים לשירות לאומי

פרסום ראשון: אכזבה בשירות הלאומי אזרחי ממספר המתנדבים החרדים שהתגייסו בשנה האחרונה. לפי הנתונים הרשמיים שמתפרסמים לראשונה ב'בחדרי חרדים' מתוך מסמך שהגיש מנהל השירות לממשלה, עולה כי רק 728 חרדים התחילו לשרת בשירות לאומי-אזרחי בשנת הגיוס הנוכחית - רחוק מאוד מהיעד שהוצב בהחלטת הממשלה של 1800 מתגייסים.

לבחדרי חרדים הגיע מכתבו של השר הממונה, אורי אריאל, למ"מ מזכיר הממשלה, אריה זוהר, אודות מספר המשרתים שהחלו את שירותם בשנת הגיוס לפי החוק, ובו הוא מודיע כי החרדים לא עומדים ביעדים.

במסמך של מנהלת שירות האזרחי שהגיע לידי בחדרי חרדים כתוב כי "יחד עם ההצלחות בשילוב המגזר החרדי, תוך התאמת השירות לצרכיהם הייחודיים, צריך להבין שעדיין ישנם קשיים מהותיים בהרחבת מספר המשרתים באופן כללי וזאת מכמה סיבות.

"ראשית, אין אפשרות לצאת בקמפיין רחב וגלוי, בגלל החשש מהתנגדות הקיצונים, מה שגורם לחוסר מודעות בתוך החברה החרדית, הן לקיומה של אופציית השירות הלאומי-אזרחי והן ליתרונותיו והטבותיו בסוף השירות. כמו כן, חלק מההנהגה החרדית אינה מתלהבת מרעיון השירות הלאומי-אזרחי ולכל היותר מביעה את דעתה ע"י הסכמה שבשתיקה".

"בנוסף לכך, ישנה תדמית בעייתית של המשרתים החרדים בשירות הלאומי-אזרחי בעיני חלק משמעותי מהחברה החרדית", ממשיך המכתב ומתייחס לתופעות כמו החרד"קים. "קיצוניים בחברה החרדית תוקפים את השירות ואת המשרתים ומאיימים עליהם כי יתקשו למצוא שידוך, ינודו מהקהילות, ילדיהם יוצאו ממערכת החינוך החרדית ועוד. רק לפני ימים ספורים התקיימו הפגנות מתחת לביתו של אחד מרכזי השירות האזרחי באשדוד, לצד שלטים עם שמו ושם משפחתו שנתלו ברחבי האזור. הוא כעת שוקל כבר לעזוב את עבודתו בשירות האזרחי בעקבות זאת".

"מעבר לכל אלו ובאופן ספציפי ישנן סיבות הנובעות מתנאי השירות ע"פ החוק החדש, הסיבות לאי-עמידה ביעדי הגיוס:
הגיל המינימלי להצטרפות לשירות הלאומי-אזרחי הוא 21.
מתן פטור לאוכלוסיות נרחבות בגילאים הרלוונטיים לשירות: פטור גורף למי שהיה מעל גיל 22 ביום תחולת החוק. בגילאי 18-22 ישנה אפשרות לדחיית שירות עד גיל 24 ואז ניתן לקבל פטור.
אין אפשרות לקבל מלגת "כולל" בשילוב עם מסלול שירות של 30 ש"ש.
דמי הכלכלה נמוכים באופן משמעותי משכר החיילים: רווק בשרות לאומי-אזרחי- 400 ₪ (לעומת 800 ₪ בצבא). נשוי +ילד בשירות לאומי-אזרחי- 1780 ₪ (לעומת 5,400 ₪ בצבא).
חוסר כדאיות כלכלית לצאת לשירות: לומד בכולל מקבל יותר ממשרת בשירות לאומי-אזרחי. (מלגת כולל מלאה מהמדינה: כ-830 ₪ ובנוסף עוד כ-700-1200 ₪ מהכולל).
מעמד הכולל בו למד המשרת: כניסתו של משרת לשירות הלאומי-אזרחי מורידה אותו ממניין הכולל לקבלת מלגה, כך שנפגע תשלום המלגה לשאר הרשומים בכולל אם יפחת מספרם מ-15 לומדים".

ההמלצות: שכר גבוה ושילוב במשרדי ממשלה
בתאריך 9 לפברואר 2016 התכנס לראשונה צוות בראשות מנכ"ל משרד הביטחון ובהשתתפות מנכ"לית משרד החינוך, משנה למנכ"ל משרד הכלכלה והמשנה ליועמ"ש (ייעוץ), מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, רכז תעסוקה באגף תקציבים באוצר ונציגיהם. בעקבות החלטת ממשלה הוטל על הצוות לגבש תכנית רב שנתית הכוללת אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס.

להלן המלצות הרשות להגברת ההצטרפות לשירות הלאומי-אזרחי לצורך עמידה ביעדי הגיוס, כפי שהועלו במסגרת הצוות בראשות מנכ"ל משהב"ט:

הורדת הגיל המינימלי לכניסה לשירות אזרחי.
רווקים מגיל 19 במסלול הביטחוני בלבד.
נשואים מגיל 19 במסלול הביטחוני והציבורי בלבד.
העלאת הגיל המקסימלי לכניסה לשירות אזרחי לגיל 35.
שינוי מבחני התמיכה של משרד החינוך ל'כולל'.
משרת במסלול של 30 ש"ש הלומד ב'כולל' יקבל 75% ממלגת 'כולל'.
משרת במסלול של 20 ש"ש הלומד ב'כולל' יקבל 100% מלגת 'כולל'.
תגמול נוסף לכוללים אשר יאפשרו מסלול משולב: חצי יום כולל, חצי יום שירות אזרחי-חברתי.
העלאת דמי הכלכלה לרווקים (כיום מקבל כ-400 ₪ בלבד).
העלאת דמי הכלכלה לנשואים.

המלצות נוספות להגברת ההצטרפות לשירות האזרחי לצורך עמידה ביעדי הגיוס:
עידוד ממשלתי לקירוב האוכלוסייה לשירות במשרדי ממשלה: יצירת אופק תעסוקתי למשרתים במסלול הציבורי במשרדים בהם שירתו. יצירת מדרג נוסף לדמי כלכלה למשרתים בשירות הציבורי (תוספת של 25%). תיעדוף בקבלה לעבודה בשירות המדינה.

יצירת מסלולים מיוחדים להכשרה לתעסוקה בתקופת השירות ולא על חשבון שעות השירות:
יצירת כיתות ייעודיות למשרתי שירות אזרחי ללימוד קורסים כגון: אנגלית, יישומי מחשב, כישורים רכים, בשיתוף משרד הכלכלה. מסלולים משולבים עם אקדמיה, בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה. ברבעון האחרון לשירות: הכשרות מקצועיות ולימודים אקדמיים על חשבון חלק משעות השירות.

המכתב ממשיך ומפרט: "יצוין כי אלו היו המלצות הרשות, אך לצערנו לא קיבל הצוות את ההמלצות העיקריות שיש בכוחן להגדיל משמעותית את שיעור המצטרפים לשירות הלאומי-אזרחי. על כן, כאשר שר הביטחון ביקש את אישור השר הממונה במסגרת גיבוש הצעת המחליטים לממשלה, הסתייג השר מהמלצות הצוות. עד כה, לא הוגשה הצעת המחליטים לממשלה.

"אנו סבורים, כפי שהסברנו כבר בשלבי חקיקת החוק, כי אם לא יתקבלו המלצות הרשות ובפרט בנושאים של העלאת דמי הכלכלה למשרתים ושינוי הגילאים המוגדרים לכניסה לשירות, לא צפוי שינוי בקצב המצטרפים לשירות הלאומי-אזרחי ועל כן לא צפויה עמידה ביעדים שנקבעו, גם בהמשך. לצערנו, אז לא התקבלה עמדתנו. אנו מקווים כי לאור הנתונים שהוצגו לממשלה תתקבל כעת עמדה זו, המחייבת את שינוי התנאים כמפורט לעיל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!