עם אחד – שני סוגים של חיילים, מה קורה כשהם נפגשים?

"אמא, ראיתי חייל עם כיפה על הראש, הוא חייל צדיק, נכון?" שאל אותי בני הקטן בן ארבע וחצי. "כל החיילים צדיקים כי הם מגנים על עם ישראל. החייל מגן עם הרובה שלו כמו שאתה מגן על עם ישראל עם התפילה שלך והתורה שלך", עניתי לו.

אולי לתינוקות של בית רבן שנולדו לבעלי תשובה יותר קל להבין את התשובה הזאת. במקרה הזה -תינוק בית רבן שגדל על ברכי תלמידי חכמים גדולים ומתחנך בגן חרדי, ויחד עם זאת מתגעגע לבן הדוד שלו שמשרת בחיל הים וחוזר הביתה לעתים רחוקות.

בפעמים הנדירות שמצליח בן הדוד להגיע למפגשים משפחתיים אצל הסבתא בימי שישי בצהריים - הוא ישמע עם שאר המשפחה על הרפתקאותיו הצבאיות (ממה שמותר לספר) וכמה שעות אחר כך במהלך סעודת השבת יבקש מאביו להוריד לו מהמדף את ספר התורה הקטן האישי שלו, כדי לרקוד איתו ולשיר את השיר שלמד בגן, "תורה תורה, כמה את יקרה", ויבקש מאחיו הגדול ללמד אותו פרקי אבות.

אבל מה קורה עם שני חלקים גדולים בעם ישראל, שאחד לא מבין כלל מה המהות של הצד השני? "החילוני הטהור" שרואה בתורה עוד מקצוע, ואינו מבין מדוע בגלל לימוד המקצוע הזה, ציבור שלם לא מתגייס. מעולם לא שמע שהעולם עומד על לימוד התורה, מעולם לא נפגש עם תלמידי חכמים באופן אישי ולא חזה בכוחה של תורה ודעת תורה. הוא אינו מבין את הקורבן ומסירות הנפש של לימוד התורה והרבה פעמים בחירה בחיי מחסור וצנע כדי להישאר באוהלה של תורה.
ובן התורה? האם הוא מודע למסירות נפש של נער צעיר בן 18 שמתגייס כדי להגן על עמו בלי לדעת אם יזכה לחזור הביתה בשלום?

סביר להניח שאם יפגשו פנים מול פנים, זה יהיה רק בבקו"ם בתה"ש, בזמן שזה בא לקבל את הפטור ו/או דחיית השירות וזה בא להתגייס. הרגשות של כל צד כלפי השני אולי יהיו קשים. החילוני יראה מולו משתמט חסר מצפון, ובן התורה?

בן תורה יקר, האם תזכור את החייל שפגשת בשביל אחרי שתחזור לבית המדרש? אתה תשב שם ותלמד את תורת החיים, זו שבכוחה להגן על עם ישראל, אבל האם אתה תכוון בלימוד ובתפילות גם עליו? למרות השנאה והכעס שבהם הביט עליך, תדע לך בן תורה יקר שהוא מאוד זקוק ללימוד שלך.
הוא ייצא בקרוב למבצע צבאי, שם בסמטאות האויב, הוא ילך דרוך, מודע לסכנה ולעין לא נראית שמביטה בו באיבה, הוא אולי כבר עייף ומותש, אולי הוא מפחד אבל הוא ימשיך בעוז כי הוא יודע שעם ישראל זקוק לו. אילו רק ידע שאתה שם בבית המדרש מתפלל עליו בכל הכח שיצליח וישוב לשלום...

ומה עם החיילת, בן תורה יקר? כן, זו עם המכנסיים שמיהרת להסיט ממנה את עיניך שם בבקו"ם, אולי בגלל המכנסיים, אולי בגלל שהיא צחקה רחמנא ליצלן עם חבורה מעורבת של בנים ובנות סביבה? אתה יודע, שלמרות הכל היא בת ישראל וכל ישראל אחים ושגם היא כל כך זקוקה לך וללימוד שלך? עוד מעט תהיה לה פגישה, לא, לא, זו לא פגישת שידוך וגם לא סתם פגישה חברית. קצינת הנפגעים צריכה לחבור לשאר חברי המשלחת של קצין העיר. הם צריכים ללכת לדפוק על ביתה של אמא לחייל. אמא שאופה ומבשלת לשבת את המטעמים האהובים על בנה החייל שהיא חושבת שישוב הביתה לשבת כדי לאכול אותם יחד עם כל המשפחה. אבל עוד מעט ידפקו על ביתה את נקישת השאול, זו ממנה מפחדות כל האמהות לחיילים בצה"ל, הנקישה שאחריה באה הבשורה המרה. ליבה של קצינת הנפגעים דופק בעוז, בידיים רועדות היא הולכת לדפוק על הדלת והיא עדיין צעירה כל כך, רכה כל כך בשביל להתנסות בחוויה הנוראה הזו, החוויה של בשורת המוות, לאמא שגידלה ברחמה 9 חודשים את בנה האהוב, טיפחה וגידלה מעל 18 שנים את היהלום שלה וכעת מבשרים בפנים חמורות סבר שהוא לא ישוב עוד לעולם.

תתפלל על האמא הזאת, בן תורה יקר, תתפלל עליה בכל הכח שלך כי היא זקוקה לה כל כך. האמא שליבה מתנפץ בכאב אדיר שעוד לא נולדו המילים שיוכלו לתאר את עוצמתו. היא תרגיש שאיבדה את טעם החיים והיא רוצה לשכב לצידו של בנה, אבל עליה להילחם למען משפחתה שזקוקה שאמם תחזיק מעמד. תקדיש לה את הלימוד שלך, בבקשה בן תורה יקר, כדי שהיא תוכל להמשיך לחיות מבעד לכאב.
תתפלל על אמא אדמה ששואגת למרומים די, עד מתי אוכל להמשיך לבלוע דם וגופות של חיילים ונפגעי טרור הטבוחים על שמך? מתי תביא גואל לבני בניך?

תתפלל ותקדיש בבקשה את הלימוד שלך לכל האימהות לחיילים המשרתים שלא נרדמות בלילה מהפחד משיחת הטלפון המפחידה, שדרוכות ביום לקול דפיקה לא מזוהה על הדלת. תתפלל על חיילי צה"ל שיזכו לשוב הביתה ולהקים משפחות בישראל.


ואולי אבינו שבשמים מחכה למפגש אחר בבקו"ם. אולי הרגע ששני סוגי החיילים, חייל צה"ל וחייל השם צבקות, שניהם יבינו שהם שני חלקים של אותו שלם, המגן על עם ישראל. זה מגן בכח הזרוע וזה מגן בכח התורה, תורת החיים.
"עץ חיים היא לכל המחזיקים בה, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום..."

אולי הרגע שהם יישירו מבט ויאמרו בנועם שלום זה לזה ואולי אף ילחצו ידיים, אולי זה יהיה הרגע שכבר לא נצטרך לשמוע צפירות של אזעקות לעולם, כי מיד אחר כך נשמע תקיעת שופר, את שופרו של משיח המזמין את כל עם ישראל לעלות לרגל לבית המקדש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!