בשליחות לפיד: הסיפור האמיתי מאחורי הישיבה של בצלאל כהן

מיום כניסתי למועצת עיריית ירושלים בשליחות מורנו הגרי"ש זצוק"ל, אחד הנושאים הכאובים המונחים על שולחני הינו נושא ההקצאות ונושא התקציבים למוסדות התורה בעיר בכלל ולישיבות הקטנות בפרט, העוברות דרך מנהל אגף חינוך חרדי בירושלים.

פריחת עולם התורה הובילה להקמת עשרות ישיבות חדשות שהתפתחו בקצב מהיר, אך לאחר מספר שנים מצאו את עצמן נאבקות על קיומן הכלכלי כשעול כבד של תשלומי שכירות מוטל על כתפי ראשי הישיבות.

נושא כאוב זה של ההקצאות, זכה למאמצים רבים שהושקעו בו. על כל מגרש שהתפנה בעיר הופעלו לחצים אין ספור על מנת להפנותו לישיבה נוספת, המחכה מזה שנים רבות בתור ארוך שקצהו לא נראה באופק.

לפני תקופה, התברר שמשרד החינוך (בראשות השר דאז - שי פירון) חבר לגורמים בעיריית ירושלים שיחד הפעילו את כל כובד משקלם על מנת להביא להקצאת מגרש מבוקש בליבה של שכונה חרדית, לצד תקציב נכבד שהוקדש לבניה, לטובת מוסד צעיר שהוקם זה לא מכבר. זאת, תוך "עקיפת" מוסדות וותיקים ומוכרים הממתינים מזה כעשור ואף למעלה מכך לקבלת ההקצאה.

בירור קצר לפשר המניעים שהובילו להתערבות הבוטה העלה את המסקנה המצערת והלא מפתיעה: מדובר בישיבה שראשיה מצהירים בפה מלא על רצונם לשנות את אופיה של החברה החרדית ולהוביל קו שמנוגד בהחלט להשקפת החיים המקובלת מפי גדולי הדור. כ"פרס" על פעילות זו, הוחלט ע"י גורמים במשרד החינוך בשיתוף גורמים בעיריה, על הירתמות מלאה לסיוע לראשי המוסד לקבלת מבנה ותקציבים בשיעורים שראשי מוסדות אחרים שמעו עליהם רק בחלום.

כל זאת, תוך התערבות בוטה בענייני הפנים של הציבור החרדי בשכונות החרדיות, עקיפת המוסדות הוותיקים בעיר הממתינים מזה שנים להקצאה, ורמיסת הזכויות הבסיסיות ביותר של הציבור התורני. מיותר להכביר במילים על המניעים העומדים מאחורי החלטה זו. לא זו בלבד, אלא שמפי מתווך נדל"ן וותיק בעיר נודע לי על כך שגורם בכיר בעיריית ירושלים הצהיר בפניו על נכונותה של העיריה לשלם כל מחיר עבור מבנה לשכירות לישיבה הנ"ל שימצא בשכונה חרדית.

חברי המועצה מטעם יהדו"ת, ובתוכם כותב השורות, נזעקו ומחו במועצת העיר כנגד ההקצאה. חובה להדגיש כי המלחמה לא עסקה בהכנסת לימודי החול לישיבות, המלחמה היתה כנגד גורמים שרואים כיעד את שינוי רוח הישיבות הקדושות המסורה לנו מזה שנות דור. המלחמה היתה כנגד הגב והתמיכה שגורמים אלו זכו לקבל ממשרד החינוך והעיריה. הזעקה היתה זעקתו של הציבור החרדי בירושלים הנאנק תחת קשיי התפתחותו, ועתה נחצה קו אדום נוסף עם התערבות בוטה בענייני פנים הנוגעים לציבור החרדי בלבד, תוך צפצוף ארוך על נציגי הציבור שנבחרו באופן דמוקרטי ומייצגים באופן שוויוני והוגן את צרכי הציבור.

מובן שזעקותינו נענו בהצגת מצג שווא וסערה תקשורתית סטייל 'הקוזק הנגזל' על כך שכביכול איננו מייצגים את ציבור ההורים ששלח את בניו לאותו מוסד. ההיפך הוא הנכון, המקופחים הם רוב ההורים לתלמידי המוסדות שמחכים מזה שנים להקצאה תוך שימוש במבנים בלתי הולמים.

שבועיים לאחר מכן, כהמשך ישיר לאותו שיח תקשורתי, עלה לדיון בכנסת מה שמכונה "ביטול חוק הליב"ה". מיותר להכביר במילים במה שדשו בו כבר רבים שהסבירו ונמקו היטב מדוע גלי ההסתה שהתעוררו סביבו - געשו סביב כלום. בקצרה צריך רק לציין שמדובר בחוק הנוגע לאחוז מסוים מהסך הכולל של מערכת החינוך החרדית, ושמדובר על חוק שמעולם לא נכנס באמת לתוקף. מה עוד שהמשמעות היחידה שהיתה לאותו חוק - גם לו הוא היה נכנס לתוקף, היתה עומס נוסף של גיוס כספים על ראשי מוסדות הפטור. נו שוין.

מי שגם ככה בילה את כל חודש אלול בכיתות רגליים בניכר, יאלץ לעלות על מטוס שוב בעשרת ימי תשובה. אני מתקשה להפריז בגודל המשמעות של החוק כקריטי עבור ידיעת המתמטיקה של הילדים החרדים. הילדים אולי לא לומדים מתמטיקה, אבל המנהלים ידעו לספר לכם שבמקרה הזה מינוס ועוד מינוס - לעולם לא שווה פלוס. גם לא אחרי שהחוק עבר מן העולם.

כל זה לא מנע מאותם גורמים מתוך הציבור החרדי להצטרף למקהלת המזמרים הצבועה שהסיתה כנגד שלוחי הציבור. סיסמאות הופרחו ברשתות החברתיות, עצומה וירטואלית - תרתי משמע - הופצה עם מאות חתימות הורים מכל רחבי הארץ (!!!), מחנך מדופלם הרהיב עוז ושחט לעין כל את יסודות החינוך הישיבתי מימי וואלזין עליו הושתת עולם הישיבות מזה עשרות רבות של שנים. למרבה האירוניה, אותם קולות של גורמים שהצהירו ונלחמו בגלוי כנגד ההצבעה לנציגי יהדות התורה, נשמעו עתה כשהם פושטים טלפיהם ומייללים בקול על "חוסר יצוג הולם להורים שרוצים חינוך אחר לילדיהם".

והאמת?!

האמת היא ש'אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה'.

אילו בשלב הראשון של המאבק ניתן היה להאמין לשקר כאילו יהדות התורה עסוקה במלחמות כנגד מוסדות המלמדים לימודי חול, הרי שעצם חבירתם של מובילי המאבק הנ"ל לגורמים שהובילו את ההסתה השקרית מעידה על תחילתם כסופם. הנושא הוא לא לימודי מתמטיקה ואנגלית לילדים שהוריהם חפצים בכך. הנושא הוא אך ורק רצון עמוק ואובססיבי "לחנך" כביכול מחדש את הציבור החרדי, ו"לפתוח" אותו ל"תרבות המודרנית".

כאיש ציבור וותיק מזה כמה וכמה שנים, שהספיק לצבור קילומטראז' לא קטן בכמה וכמה תפקידים בעלי רגישות, אני מרשה לעצמי לפרגן עצה קטנה לאותם שמדמיינים שהם בתחילתו של מסע בו הם מייצגים ציבור רחב שרואה בו את שלוחיהם: אל תהיו צבועים. זה לא יעבוד. אתם לא יכולים לספר שאתם לא מנסים להילחם נגד הציבור החרדי, וכל מהותו של המוסד שהקמתם הוא רק עבור תלמידים המתקשים להשקיע את כל זמנם בלימוד תורה, בו בזמן שחיפוש קצר יעלה עשרות אמירות שהופרחו בכל הזדמנות אפשרית כנגד דרכו והשקפתו של ציבור שצועד לאור רבותיו. הן בנושא היחס לציונות, היחס לתרבות החילונית, ההשקפה התורנית בנושא לימודי חול, הצבעה בבחירות. ועוד כהנה רבות. ואני לא מדבר על אמירות חמורות ביותר שהושמעו בחדרי חדרים של משרדים ממשלתיים בנוכחות נציגי "יש עתיד" ושות. וד"ל.

לא הייתי נדרש לעניין בחריפות כה רבה אילולי המתקפה האישית נגדי כמו גם נגד נציגים נוספים, שחצתה כל גבול והגיעה כבר אל סף אלימות ממש. אינני מופתע מכך ולא נירתע. אנו נציגי הציבור, משמשים כפה עבור כל מי שיראת השם מפעמת בקרבו, ללא כל חיפוש ובירור אחר הישיבה בה הוא בחר כמקום הטוב והמתאים ביותר עבור חינוך ילדיו. אנו דואגים עבור הורי תלמידי כל המוסדות, וגם עבור מצביעינו - הורי תלמידי מוסדות הפטור... כפי שהורו לנו רבותינו.

אנו נציגיו של הציבור כולו. בשקיפות. בהוגנות. וביושר. איש לפי דרכו היחודית בעבודת השם, איש במקומו האינדבידואלי והאישי בלגיונו של מלך, איש איש ואמונתו. לאורם של רבותינו נלך וכפי שיורו לנו נעשה. אנו זמינים לכל אחד, בלשכותינו שבעיריה ובעשרות קבלות הקהל הנערכות מידי שבוע בשכונה אחרת לרווחת כלל התושבים. אל תאמינו להסתה השקרית. בואו בהמוניכם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!