פרעות תרפ"ט: נחשף מכתב בקשת העזרה של הרב קוק

לקראת ציון ט' באב, הארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית חושף את מכתבו של הרב קוק, הכתוב בכתב ידו, לבקשת עזרה מהקהילות היהודיות בעיצומן של פרעות תרפ"ט.

השלטון הבריטי אִפשר ליהודים לבקר בכותל המערבי, אך קבע הגבלות רבות על המתפללים. בצום ט' באב של שנת תרפ"ט הגיעו מתפללים יהודים אל הכותל, וגם יהודים שבאו להפגין נגד ההגבלות של הבריטים. הערבים התנגדו להפגנה היהודית ביום הצום, ושרפו למחרת ספרי תפילה יהודיים. בהמשך אף החלו במהומות בירושלים וברחבי הארץ. הפרעות שערכו הערבים ביהודים גבו קורבנות רבים ונזק אדיר וכונו לאחר מכן "פרעות תרפ"ט".

בין התעודות השמורות בארכיון הציוני המרכזי בירושלים נמצא מכתב שכתב הרב קוק בעקבות פרעות תרפ"ט וקורא לעזרה מיהדות העולם. המכתב הופיע בארכיון של העיתונאי שלום בן-ברוך (שווארץ), שניהל באותה תקופה את הסוכנות הטלגרפית הארץ ישראלית (JTA / סט"א) וערך גם את הפלשתיין בולטין (לימים הג'רוזלם פוסט). במהלך ימי הפרעות סט"א הייתה צינור מרכזי להעברת ידיעות על ההתרחשויות בארץ ישראל. הרב קוק העביר לשלום בן-ברוך בקשת עזרה מכל הקהילות היהודיות, הכתובה בכתב ידו, בעיצומן של הפרעות. הפתק ממחיש היטב את גודל המצוקה שחשו בארץ ישראל לנוכח האירועים.

בבקשת העזרה של הרב קוק נכתב: "לכל היהדות. כל היהדות הארצישראלית בסכנה. הצילו בכל הדרכים שאתם יכולים להצילנו במהירות היותר אפשרית ולד' הישועה". על החתום: הרב הראשי קוק.

בארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית, שמורים תיקים ומסמכים המתעדים את תולדות המפעל הציוני ברחבי העולם, את העלייה לארץ ישראל במהלך השנים, את התרחבות ההתיישבות ואת הקמת מדינת ישראל. בארכיון מצויים יותר מ-90 מיליון מסמכים, תצלומים, כרזות, מפות, עיתונים וכתבי עת, ספרים, פריטים מוזיאליים ופריטים קוליים. כל אלה משקפים את המניעים, את הקשיים ואת ההישגים של התנועה הציונית.

צילומים: הארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!