אחי למשפחת השכול, בואו נשים את הפוליטיקה בצד

יש פלוס ויתרון בכתיבת טור במקלדת מול מסך. הדמעות לא מכתימות את הדף. כבן למשפחת השכול, אח שכול. אני מודע לכאב החידלון, מכיר מקרוב את סבל ה״חוסר״. עינויי והתחבטות הנפש! מה היה אילו?? לו היה עיכוב? לו, ולמה. הכל בדיעבד, לאחר מעשה. השנים חולפות, הכאב נשאר. לדאבון לב ולמגינת נפש, המשפחה גדלה. משפחת השכול בישראל.

דווקא מהיותי בן-וותיק במשפחה, אני מרשה לעצמי לבקר ולהעיר לחלק ממשפחתי, משפחת השכול, שבחרה בם! לא הם בה. ה״שכול״ לא נותן לנו ריהבלטציה לצעוק ולהתנפל. אין לנו מנדט על ״החוכמה״ ולא על התבונה. זכרם של יקירנו, אהובינו, אבות, ילדים, אחים, לא יתחזק! יתעצם! ויתגבר באם ״נדע״ במדויק מי אשם ולמה? באם נדיח ונעניש את ה״אשמים״, לדעתנו.

פומביות, זה לא המקום לחפש אשמים וכשלים. אויבינו מחכים לנו בכל פינה ומתחת לכל עץ ושיח בכדי להאשימנו. וועדות החקירה שמינינו בעבר, הפכו לכלי-ניגוח בידי האויבים והתקשורת הזרה, בכדי ל״הכפיש״ את מדיניותינו, מדינתינו, מנהיגיה ומשכך, אותנו.

בפועל, הנטיות הפוליטיות האישיות, של כל אחד ואחד, עפ״י שיוכו הפוליטי וההשקפתי הם שמכתיבות את התגובה האישית. בעד או נגד. ללא קשר ל״תקינות פוליטית״ והמציאות. הכל בעיני המסתכל.

לא תמצא איש ימין, בן למשפחת השכול, תושב מפעל ההתנחלויות שתוקף ומביך פומבית את רוה״מ. למרות הביקורת הקשה שיש נגדו גם שם. כנראה גם לא תמצא, אב שכול איש שמאל, שיגן פומבית על התנהלות ממשלת ימין במבצע זה או אחר.

את ביקורתי כלפי בנימין נתניהו רוה״מ. הססנותו, התנהלותו, אורחות חייו, השפעות משפחתו הקרובה על מסכת שיקוליו, איני מסתיר ובחריפות יתר. בכל במה שיש לי ויש לי. כבר ״נרמזתי״ שחבל!! שיכול היה לי להיות ״כדאי״, לו הייתי משנה טונים. איני חוסך את שבט ביקורתי, מילותי חריפות ופוגעניות. אי אפשר ל״חשוד״ בי ב״חסידות-שוטה״ או בהערצה עיוורת.

אהובי כאח לי, יורם טל. אנו מכירים שנים. התנפלותך השבוע על רוה״מ, בכנס לסיכום מבצע צוק איתן. בקול רם, בתנועות זעם ומחאה, לעיני התקשורת שהעבירה את הדברים לעולם הגלובלי כולו, הכאיבה לי מאד.

דעותיך הפוליטיות ההיסטוריות, עוד לפני האסון שפקד את משפחתך, הקרבן הענק שהקרבתם !!! ״מוכרות״ לי. החלפנו בעבר מילות ביקורת, על הנהגה, מנהיגים ופוליטיקה. לא נשכנע איש את רעהו. אך נכבד. ״נסכים״ שאיננו מסכימים אבל נעשה זאת ב״הסכמה״ לא במריבה. השימוש במדיה, בפומביות, מיותר. האויבים, המשותפים לשנינו, לכולנו, עושים בזה שימוש ציני, נורא. שלא לדעתך, דעתינו.

ברדיו ראיינו אבות שכולים מכל הקשת הפוליטית. ההשקפה הפוליטית, מכתיבה את הדעה וקובעת את הטונים. זילות נוראה לכאב, לתגובה ולדעה.

לחקור צריך, בירורים מחויבים. הסקת מסקנות נצרכת. שינויים לתועלת מבורכים. שדרוגים חוסכים חיי אדם. כל מה שניתן לשפר, צריך. אין מחיר שהינו גבוה לחסכון בדם ונפגעים.

אכן, ממשלות הוחלפו בישראל בעקבות מלחמות. אך לא ע״י ביקורת ומנדט שנוטלים לעצמם חלק מבני משפחת השכול. רק ע״י התעוררות שבאה מלמטה. מחאת הקצינים אחרי מלחמת יום כיפור. בחירות מזורזות ומוקדמות. זה כוחה של דמוקרטיה.

השימוש הציני שעשו בעולם ובאו״ם, במסקנות ועדות החקירה שכן הוקמו. היכה בנו קשות. שבר את ההרתעה, הביא מורך וריפיון ללוחמים. העובדה שעו״ד הפכו לחלק מהמערך הלוחם כעו״ד, לא כלוחמים. הינו ללא אח ורע.

אחי למשפחה שנכפתה עלינו, בואו לא נשתמש ביגון האישי והאבל הכבד, בכדי לקדם אידיאה פוליטית. אסור לנו לתת נשק תקשורתי בידי המאיימים על עצם קיומינו בארצנו. הכאב שלנו מתורגם בציניות, נגד בנינו בניין ופריחת ארצנו. בבניין ציון וירושלים ננוחם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!