בדרך ליומולדת, ההפתעה: "כנס לאנשי קשר ותעביר"

"אם לא נהיה שם תוך 17 דקות – לא ישמרו לנו את המקום". האיץ אלי בשמוליק, שמצידו ניסה לסחוט את דוושת הגז תוך כדי שהוא נועץ מבט מודאג במד המהירות. "אין סיכוי שאני נוסע מעל למהירות המותרת, מתנצל", גמגם.

כבר שנה שלישית שהם חוגגים ימי הולדת בליל שישי מסורתי, במקום המושלם מבחינתם. צ'ולנט, קיגל ושתייה טובה, יחד עם דברי ברכה ואיחולים – מה עוד צריך כדי לחגוג יום הולדת של חבר מתוך חבורה ותיקה ואדוקה של ארבעה חברי ילדות? את המסורת הזו של חגיגות משותפות הם החלו עוד בימי הישיבה, והקפידו עליה גם לאחר שנישאו כולם., אולם, את המקום הזה, אותו מצאו לפני שלוש שנים, הם החליטו שלא יעזבו כל כך מהר. הבעיה היחידה היא שהוא כל כך מבוקש, שאם הזמנת מקום ולא הגעת עד השעה היעודה, אתה מפספס את השולחן השמור ואז אין לדעת מתי אם בכלל יתפנה לך שולחן.

עכשיו הם בדרך, בעיכוב קל, בעיקר בגלל מוטי שלא מצא את הארנק והוא חייב אותו כי הרישיון שם והם בונים עליו שינהג בחזור, היות ומוטי הוא היחיד שלא שותה. הם היו עייפים ומותשים, אחרי מסלול ג'יפים שעשו יחד, במסגרת טיול 'בין הזמנים' הקבוע שלהם. כן, אפילו את החופשה המשפחתית השנתית הם מתכננים לאזורים קרובים ובאותם תאריכים ודואגים להיפגש, לבד וביחד, לתור את הארץ עם בני המשפחה. הם חשבו בהתחלה לדחות את החגיגה לשבוע אחרי, אך מסורת זו מסורת. הדרך מהצפון למרכז מעולם לא נראתה להם קצרה יותר. לנשים שלהם הודיעו שיעזרו לפרק את המזוודות והתיקים מחר בבוקר – לא יקרה כלום.

"אבי אתה למטה? דקה אנחנו אצלך והמרוץ ממש נגד הזמן", אלי על הקו עם החבר הרביעי. "לא מוצא את התיק שלי", ענה אבי בלחץ. "מה יש לכם היום עם תיקים וארנקים"? רתח אבי. "רד למטה, נסתדר כבר. לא צריך תיק".

איך שאבי נכנס לרכב הוא התחיל להתלונן. "אתם יודעים שאני שונא שמשלמים עליי או שאני צריך לשלם על מישהו בפעם הבאה". הם יודעים. מכירים את החבר שלהם.

"טוב שיש לך אפשרות להעביר כסף מהסלולר", אמר שמוליק ממקום מושב הנהג.

"מה זה אומר"? שאל אבי, שהיה הכי פחות מחובר טכנולוגית מבין החבורה.

"אתה תתרכז בנהיגה, אני אסביר לו", פקד אלי על שמוליק.

"אנחנו יושבים עכשיו ביחד, אוכלים, נהנים, והארנק שלך, כידוע, בבית. אתה שונא ללכת לישון כשאתה יודע שאחד מאיתנו שילם לך, אז אתה יכול לעשות העברה של כסף מזומן למי ששילם לך, והוא ימשוך אותו מכל כספומט", הסביר אלי במהירות האופיינית שלו.

"זה למעשה העברה בנקאית? לא כל אחד רוצה לקבל לחשבון הבנק שלו את ההחזר. אולי הוא צריך את זה אצלו, ובחשבון זה ייבלע לו"? הקשה אבי.

"לא, נו, זה מה שאני מנסה להסביר לך", ניסה שוב שמוליק. "אתה נכנס לאפליקציה של לאומי, מבקש מהחבר מספר זהות, שולח לו כסף והוא מקבל מלאומי הודעת טקסט עם קוד לשליפת הכסף מכל כספומט. אגב, אם אתה תקוע בלי מזומן או אשראי, וממש צריך מזומן, אתה יכול לעשות העברה כזאת גם לעצמך, ולגשת למשוך מהכספומט את הכסף..."

"יש עוד אפשרויות מדהימות, שלא ברור לי איך אתם חיים בלעדיהם", שמוליק לא יכול היה שלא להתערב, למרות שהסתכן בגערה מאלי.

"אתה יודע שאפשר להעביר באופן הזה כסף לאדם שנמצא באנשי הקשר שלך בפלאפון?" כשראה שהחברים משתתקים ותולים בו מבט, המשיך בטון למדני: "אם אין לכם את פרטי חשבון הבנק של האדם לו אתם צריכים להפקיד את הכסף, ואתם לא רוצים להתחיל לשאול אותו הרבה שאלות, כל מה שאתם צריכים זה את מספר הנייד שלו. בוחרים דרך האפליקציה אנשי קשר, נכנסים לרשימה בפלאפון שלכם, בוחרים את האיש וכותבים סכום להעברה, וזהו. האיש יקבל הודעה מהבנק וישלים להם את הפרטים החסרים ואז תקבלו הודעה על השלמת התהליך. זה מקל על החיים בצורה בלתי רגילה. במקום לסחוב חובות לא נעימים או לפחד לשכוח, אפשר בקלות להעביר כסף. באותה צורה אפשר גם לעשות העברה למוטבים קבועים, לתשלומים חוזרים מדי חודש. פשוט לא מבין איך הסתדרנו קודם. יש לכם מושג כמה זמן ועצבים זה חוסך מאנשים"?

"אין יותר מושלם מאשר 'שמועס' רציני מלמדן כמוך, על חשיבותו וערכו של הזמן, בזמן שאנחנו כל כך לחוצים להגיע בזמן" – צחק אלי. עכשיו, כשיש עוד שלוש דקות והם כבר מול המקום המיוחל, הוא יכול להיות רגוע. "חברים, יש לנו שלוש דקות לקפוץ מהרכב ולרוץ. שמוליק, תסתדר לבד עם החניה, נכון?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!