כ"א חשון התשפ"ה
22.11.2024

היהלומן הישראלי, הנשיא האפריקאי המודח ועסקת היהלומים

חנן אברמוביץ, החשוד בעוקץ יהלומים בשווי 65 מיליון דולר, נפגש שבועות ספורים לפני מעצרו עם נושיו וסיפר להם כי הוא מתכנן להיכנס לעסקת יהלומים שתכסה את כל חובותיו

  • כ' תמוז התשע"ו
יהלומים. צילום: נתי שוחט
יהלומים. צילום: נתי שוחט

שבועות לפני מעצרו של היהלומן חנן אברמוביץ, החשוד במה שתואר בתקשורת כ"עוקץ היהלומים הגדול" בסך של כ-65 מיליון דולר, נפגש אברמוביץ עם נושיו - יהלומנים שהפקידו בידיו סחורה בעשרות מיליוני דולרים בקונסיגנציה. לדברי הנושים, בפגישה שנערכה במארס השנה סיפר אברמוביץ, בין היתר, כי הוא מתכנן להיכנס לעסקת "יהלומי דמים", שמעורב בה כביכול שליט אפריקאי מודח, וכי באמצעות רווחי עסקה זו יחזיר את חובותיו.

לפי הגרסה שמסר אברמוביץ - שלדברי הנושים לא נשללה לחלוטין בחקירת המשטרה - לצורך העסקה באפריקה הוא התכוון להעביר כספים לידי נשיא הרפובליקה המרכז-אפריקאית לשעבר, פרנסואה בוזיזה, שסולק ב-2013 ממדינתו, וזאת באמצעות חשבונות בנק בדובאי.

אברמוביץ ניסה לשכנע את נושיו כי העסקה עומדת על סף סיום, וכי מדובר בעסקת חייו ממש - רכישה של סחורה בשווי כ-100 מיליון דולר, שמפאת היותה מוברחת ו"נגועה", נמכרה בכ-30 מיליון דולר בלבד - כביכול.

אברמוביץ ציפה, לדבריו, כי מיד לאחר השלמת העסקה הוא יכסה את כל החובות, וכי אף תיוותר בידיו יתרה גדולה. הוא אף התרברב בפני נושיו שעוד "יקראו לו חנן הגדול".

כידוע, עד היום החובות לא הושבו. ואילו חנן - הוא יצא קטן למדי. אברמוביץ מצוי לפי שעה במעצר-בית, חברותיו בפירוק, והוא עומד בפני פשיטת-רגל.

נושיו של אברמוביץ כבר היו ספקנים בשלב שבו שמעו על העסקה כביכול עם הנשיא לשעבר בוזיזה. לפיכך הם ביקשו מאברמוביץ להעלות את הדברים על הכתב. המכתב שכתב אברמוביץ בכתב-ידו באותו מועד מצוי בידי המשטרה, והגיע גם לידי "גלובס" (ראו צילום מצורף). את נוסח המכתב שהותיר אברמוביץ לנושיו נחשוף היום לראשונה.

האם הסיפור מתאר עובדות שהתרחשו במציאות - או שמא מדובר מעשייה שבדה אברמוביץ מלבו? קשה לדעת. אברמוביץ מסר מספר גרסאות סותרות לנושיו ולמשטרה בחודשים האחרונים. קיימת אפשרות שמדובר בסיפור בדוי שנועד למשוך זמן ולהרגיע את הנושים הזועמים.

ובכל זאת, הספק נותר בליבם של חלק מהנושים, החוששים כי למחלק ההונאה במשטרת מחוז תל-אביב אין כלים לברר את העובדות. גם חברות חקירות כאלה ואחרות היו מעורבות בניסיון לברר אם יש בסיס לסיפור העסקה האפריקאית. המאמצים העלו חרס.

ארץ עצובה
זו אולי קלישאה לספר על מדינה באפריקה שהיא ענייה, חולה, עלובה וחרבה ממלחמות. לעתים קרובות מדי אין ברירה אלא לעשות זאת, שכן זוהי המציאות. המקרה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית - המדינה שבראשה עמד האדם שלכאורה ביקש למכור לאברמוביץ יהלומים במחיר מציאה - הוא חמור וגרוע אפילו בקנה-המידה הירוד של היבשת. מדובר במדינה שהחיים בה, עבור רבים, פשוט אינם חיים. הפיכה רודפת הפיכה, מלחמה רודפת מלחמה - כך מדי כמה שנים מאז הקמתה ב-1960.

המשמעות של מלחמה איננה מה שמוכר לנו בישראל. אין לזלזל בקשיים של הישראלים בזמן מלחמה, כמובן, אך מלחמה במונחים של הרפובליקה המרכז-אפריקאית היא גיהנום לוהט שבעתיים מן המונח הזה במקומותינו. משמעותה, בין השאר, אונס סיטונאי של הנשים בערים הנכבשות, ביזה, הטלת מום באזרחים שנולדו לשבט של הכוח הנגדי.

כך היה, בין היתר, במסגרת הקרבות בין ברית המיליציות, ה"סלקה", שכבשה את בנגי הבירה ב-2013 וזרקה את בוזיזה מהשלטון, לבין צבא המדינה המתפרק והמילציה הנגדית, ה"אנטי-בלקה", הקרובה לבוזיזה - בחודשים שסביב אותה ההפיכה ובמספר רב של התלקחויות מאז, מדי כמה חודשים.

גם הסטטיסטיקה היבשה מראה כמה חמור מצבה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית, בכל סטנדרט. הנתונים הבאים לקוחים מתוך ה-CIA Fact Book: הרפובליקה המרכז-אפריקאית ממוקמת במקום הרביעי בצמרת הדירוג המעציב של תמותת תינוקות. 90 מכל 1,000 תינוקות - כלומר 9% מן התינוקות - לא מגיעים לגיל שנה. האדם הממוצע במדינה הזאת חי 51 שנים (כ-40% פחות מתוחלת החיים בישראל). מחצית מהגברים במדינה הזו היום - שנת 2016 - אינם יודעים קרוא וכתוב; ומעל 50% מן הילדים בגיל 4-15 נאלצים לצאת לעבוד, לרוב בעבודות פיזיות, לעתים קרובות במכרות יהלומים. כל זה כנראה לא מטריד וגם לא הטריד את אברמוביץ ונושיו. ככל הנראה גם לא את הרשויות בישראל.

בתוך כל האנדרלמוסיה - בכאוס הזה המכונה מדינה - ענף היהלומים ברפובליקה המרכז-אפריקאית ממשיך לתפקד. המכרות עוברים אמנם משליטת שליט אחד לאחר מדי כמה זמן, אך תחום הכרייה של יהלומים אחראי, לפי הערכות, לשיעור דו-ספרתי באחוזים מתוך התל"ג של המדינה (לפי נתוני ה-CIA, כריית משאבים יחד עם כריתת יערות מהווים יחד מעל 60% מהתל"ג).

הנשיא לשעבר בוזיזה עצמו היה גנרל בצבא המדינה, שעה שתפס את השלטון במסגרת הפיכה שהנהיג בשנת 2002. הוא החזיק בשלטון במדינה במשך מעל עשור, תקופה רצופת מרידות ונטולת ביטחון מבחינת רבים מהאזרחים.

במהלך התקופה נבחר בוזיזה לנשיאות בבחירות ספק-דמוקרטיות פעמיים. ב-2013, שעה שמורדי "סלקה" התקרבו אל הבירה, נמלט בוזיזה לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו עם בני משפחתו, ומשם לקמרון. לא מופרך לחשוב כי השליט הנס הקפיד לקחת עמו גם שלל נאה של יהלומים - קופה קטנה לממן את מחייתו בעתיד, אולי גם לממן את שאיפותיו הקיימות עדיין לשוב לשלטון.

"מחזיק כסף מוכן בדובאי"
"בס"ד", הקפיד אברמוביץ ירא-השמיים לכתוב בפינה הימנית העליונה של המכתב הנושא את התאריך 15 במארס 2016 - התאריך בו נפגש אברמוביץ עם נושיו. המסמך עצמו רצוף שגיאות ומעט קשה לקריאה. נביא את הציטוטים בתיקון שגיאות מינימלי, בלי להתערב בתוכן המסמך.

"סחורה דרך סרוסי (ככל הנראה אדם שלישי שזהותו לא ברורה לנושים - ג'מ'), מוצרת (כך במקור - ג'מ') עם קשר באפריקה. מביא את הסחורה מפרנסואה בוזיזה, שליט הרפובליקה המרכזית של דרום-אפריקה (כך במקור - ג'מ')... דאג שהאנשים מהארץ יזמינו ויראו את הסחורה, כרגע היא נמצאת אצלם. מחזיק כסף מוכן בדובאי בשביל מימון העסקה.

"במקרה שהעסקה לא יוצאת או יוצאת, אמור להגיע לארץ ולדאוג להעביר את הכסף, קצת מעל 30 מיליון דולר לארץ, מיד לאחר הסופ"ש שהוא מגיע לארץ. יודע שאי-אפשר להמשיך עוד בהמתנה, והסחורה או הכסף צריכים להגיע לידי. זה מה שסגרתי עם דורון (יהלומן שהיה חבר אישי של אברמוביץ וניסה לפשר בינו לבין נושיו - ג'מ'), שבסופ"ש הבא, במקרה שלא עוברת סחורה, הכסף שנמצא בדובאי יתחיל להגיע לארץ".

עסקאות יהלומים בהונג-קונג
מעט לפני המועד שבו מסר לנושיו את סיפורה של עסקת "יהלומי הדמים" - כך ידוע היום - מכר אבמרוביץ יהלומים רבים, חלק ניכר מהסחורה שנטל בקונסיגנציה, במחירים לא ריאליים. המכירה נעשתה לחברות מוכרות בהונג-קונג, שם שהה אברמוביץ במשך חודשים ספורים סביב סוף 2015 - תחילת 2016.

בעסקאות בהונג קונג שחרר אברמוביץ סחורה בדיסקאונט משמעותי - מחירים המשקפים הנחה של עד 30% על הסחורה. על כך אין חולק. אולם, חלק מהנושים סבורים כי העסקאות הללו למכירת החיסול של הסחורה לוו בעוד תשלום סודי שלא תועד במסגרת המזכרים שנרשמו עם ביצוע העסקאות.

אותם נושים מאמינים כי את סכום ההנחה (או חלקה) קיבל אברמוביץ במזומן או בחשבונות סודיים כלשהם, ושזוהי למעשה מהות ה"עוקץ" שביצע להם. מקורות שונים מסרו בימים האחרונים כי משרד המשפטים העביר לאחרונה בקשת חיקור דין לרשויות בהונג-קונג, כדי להעמיק את חקירת אותן עסקאות.

כך או כך, מימוש היהלומים במחירי הפסד לכאורה עשוי להשתלב גם באפשרות, לפיה אברמוביץ ביקש לגייס את המקורות שהיו דרושים לו - סכום של כ-30 מיליון דולר - לעסקת היהלומים הנכספת לכאורה מול הגנרל הנשיא הגולה, פרנסואה בוזיזה.

האם הייתה בכלל עסקה או שמדובר בבדיה? ואולי אברמוביץ סבר סובייקטיבית כי הוא עומד להיכנס לעסקה כזאת, אבל מישהו אחר שיטה בו, והוא עצמו נפל קורבן לעוקץ? יש אדם אחד שיודע את התשובה לכל השאלות האלה - שמו חנן אברמוביץ. העניין הוא שקצת קשה להאמין למה שהוא אומר.

עורך דינו של אברמוביץ, אורי קינן, מסר בתגובה: "מרשי הסתבך כלכלית ועשה כל שלאל ידו על מנת להשיב כספים לנושיו. אני בטוח שאם הייתה ניתנת לו שהות נוספת, הוא היה משתדל להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיו".

- האם הוא ממשיך להחזיק בגרסה הנוגעת לעסקת "יהלומי הדמים" מול פרנסואה בוזיזה?

עו"ד קינן: "מאחר שעדיין מתנהלת חקירת משטרה בעניין, לא אוכל להתייחס לשאלה".
חנן אברמוביץ' יבשת אפריקה יהלומים יהלומנים עוקץ

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}