כח של אישה - מסע בעקבות 3 נשים צדקניות יוצאות לוב

בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל ובזכות נשים צדקניות עתידים להיגאל - ואנחנו כל כך זקוקים לגאולה. בתקופה בה ירושלים עיר הקודש בושה ונכלמת, גועה בבכי לבורא עולם שיחון עליה ועל בניה, שתיבנה סוף סוף על תילה, בתקופה בה הורים קוברים ילדים, מחלוקות כה רבות בעם ובשלטון, תקופה בה כבר אין את הכבוד הראוי ללומדי התורה ושומריה, אנו מחכים ומייחלים, אולי הפעם בתום שלושת השבועות, ניגאל ונעלה לרגל כולנו באהבת חברים לבית המקדש.
לכל דור ודור יש את הנשים הצדקניות שלו שמוסרות נפש על עמן ומולדתן.

את יום חמישי האחרון ביליתי באגף הנשים של המוזיאון ליהדות לוב באור יהודה. הרגשתי צורך להתרפק על העבר, להתחבר לכוחן של נשים שמסרו נפש למען עם ישראל והכל בצניעות ובדרך התורה והקדושה.

הנשים שעשו הכל מאהבה, נזכרות היום באהבה. באגף שנותן כבוד לכל ההיסטוריה הנשית של הקהילה, מתנוססות תמונותיהן של שלושת המנהיגות הנשיות העיקריות בתקופה האחרונה, לצד קורות חייהן. מובאת תמונתה של הראשונה בהן.

יסדה את "חברת נשים" בטריפולי, בשנת 1941, כדי לסייע לנפגעי מלחמת העולם השניה - והמשיכה לפעול גם אחרי. ארגנה תרומות נזקקים, להכנסת כלה, הכנסה בעול מצוות, תמכה בתינוקות של בית רבן, בתלמודי תורה, פיקחה על מקוואות הטהרה וכשרות המזון לחולים היהודים בבתי החולים.

עסקה גם בפעילות ציבורית לפני פרוץ מלחה"ע השניה כשסייעה ליהודים שעלו ארצה בשנות ה-30. בשנת 1937 כשעלתה ארצה להשיא את בתה, הבריחה כספים לנזקקים בתחילת דרכם עם עלייתם לארץ ובבניית בית הכנסת אוהל רחל ברמת גן. כששבה ללוב, המשיכה במתן סיוע ליהודים מלוב הנמצאים בארץ, ובכלל זה קניית ספרי תורה.
זכתה לעלות ולהתיישב בא"י.

נפטרה ביום כ"א אב תשכ"ו, ונקברה בהר המנוחות בירושלים.

ממייסדות "חברת נשים" ב- 1941 לצדה של רחל נעים ז"ל וממשיכת דרכה.

זמן קצר לפני עלייתה ארצה, ערכה בבית העלמין היהודי בטריפולי אזכרה לחללי מלחמת השחרור - עם הנפת דגל הלאום ושירת התקווה בהשתתפות רבנים, ראשי קהילות, אנשי מחלקת העלייה וקהל רב.
עם פתיחת העלייה ב- 1949 עלתה ארצה באוניה איטלקית, שמרה על כשרות המזון באוניה ושמרה במסירות נפש על גופתו של רבי כמוס בראנץ ז"ל, שנפטר תוך כדי ההפלגה, מחשש שיזרקוהו לים.
דאגה להסכמת השלטונות להכנסת הגופה ארצה ולקירורה עד לעגינה וקבורת המנוח.

סייעה באיסוף תרומות לנזקקים ובסיוע לבתי כנסת. ארגנה עלייה לרגל בקרב עם של בני הקהילה לקבר דוד המלך. בכל עלייה לציון, הוכנס ספר תורה ונערך טכס בר מצווה למספר נערים נזקקים. עם שחרור ירושלים העתיקה "העלייה לרגל" עברה לכותל המערבי.

בשל פעילותה הוענק לה תואר אם השנה לשנת תשכ"ח והוענק לה אות יקירת העדה מטעם הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב.
נפטרה בכ"ח אב תשמ"א ונקברה בירושלים. על שמה נקרא גן ציבורי בבת ים.

לצידה של רג'ינה מיימון, המשיכה גם בארץ איסוף תרומות לעלמות ונערים נזקקים ובסיוע בניית בתי כנסת לעדה. עלתה ארצה בשנת 1934. נטלה חלק במפעלי התנדבות שונים בישוב בארץ. לאחר קום המדינה, עם הקמת "חברת נשים יוצאות לוב", היתה בין המתנדבות הראשונות בהיותה יו"ר החברה ב- 1985.

כממשיכת דרכה של רג'ינה מיימון המנוחה הקדישה עצמה לסיוע לילדים נזקקים, בהכנסתם בעול מצוות וכלות צעירות בדרך לחופה.

כיוון שהיתה חשוכת ילדים, תרמה מהונה ואונה למענם.
ב-1993 קיבלה אות יקירת העדה מטעם הארגון העולמי של יוצאי לוב.
נפטרה בי' אדר ב' תשס"ג.

שזכותן יחד עם שאר צדקניות עמנו תגן בעדנו בימים קשים אלו, שתתפללנה עלינו שנזכה לראותן במהרה בימינו בבית המקדש בירושלים השלימה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!