מהפכה בבחירות: הצבעה בקלפי לפי בחירה
תם עידן שינוע בחורי הישיבות להצביע בעיר מגוריהם? הצעת חוק קובעת כי כל אזרח יוכל להצביע בקלפי שיבחר
- עקיבא ווייס
- י"ט תמוז התשע"ו
- 6 תגובות
בחור ישיבה מצביע. צילום ארכיון: יונתן זינדל - פלאש 90
מהפך בבחירות לכנסת - אזרח יוכל להצביע בכל קלפי ברחבי הארץ: אזרח יוכל לבחור את מיקום הקלפי בו יצביע בבחירות לכנסת, ובלבד שיודיע על כך לרשות האוכלוסין עד 74 יום לפני יום הבחירות, כך קובעות שתי הצעות חוק, שאושרו לקריאה ראשונה מטעם ועדת החוקה.
חוק הבחירות לכנסת קובע, כי כל אזרח רשאי לממש את זכותו להצביע בבחירות לכנסת סמוך למקום מגוריו על פי כתובתו במרשם האוכלוסין. הצעת החוק החדשה קובעת, כי כל אזרח יוכל להחליט היכן הוא מצביע.
מנהלת ועדת הבחירות המרכזית עו"ד אורלי עדס אמרה כי הצעת החוק, הינה יוזמה של ועדת הבחירות שאושרה במליאת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. ההצעה נובעת מהפקת לקחים שנלמדו במערכת הבחירות האחרונה. ההצעה תיתן מענה לכלל האוכלוסייה, בעיקר לדיירי דיור מוגן, סטודנטים, בחורי ישיבה ואוכלוסיות נוספות.
היועצת המשפטית של הוועדה אמרה שההצעה נועדה להנגיש את הבחירות ולאפשר לקהלים גדולים יותר להשתתף בבחירות. היועמ"ש ביקשה שהמרשם המיוחד לצרכי בחירות יהיה חסוי, כדי למנוע שימוש לרעה כגון בקשת זכאות למקום חניה מרשות מקומית שאינה מקום מגורי האזרח.
ח"כ אוסמה סעדי שתמך בהצעה, הביע חשש שאזרחים לא ישנו את כתובתם, על מנת שלא יאבדו את זכאותם להטבה במס הכנסה. כתוצאה מהחשש, התווסף להצעת החוק קביעה מפורשת, שכתובת ההצבעה לא תגרע מכל זכות המגיעה לאזרח עפ"י כל דין.
ח"כ מירב מיכאלי הציעה שהצבעה בבחירות תהיה ממוחשבת, וכך כל אזרח יוכל להצביע בכל מקום שליבו חפץ. נציגת רשות האוכלוסין עו"ד אודליה אדרי השיבה לחשש והציעה שהוספת הכתובת לבחירות, תחייב נוכחות של האזרח במרשם האוכלוסין או שזו תיעשה באמצעות האינטרנט. אולם רק לבעלי תעודה חכמה. מאחר וברשותם סיסמת הזדהות.
בעניין תוקף הכתובת לצורך הבחירות, יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הציע שהכתובת שבה יבקש האזרח להצביע, תהיה רק למערכת בחירות אחת. וכי ההוראה תפקע מייד לאחר הבחירות. מאחר ומרבית האוכלוסייה שתבקש להצביע במקום שונה ממקום מגוריהם, לא מתגוררת בכתובת זו דרך קבע, אלא שמגוריהם שם הינה זמנית נוכח מקום לימודים וכדומה, הוועדה הכריעה כהצעת יו"ר הוועדה שהכתובת תהיה תקפה רק למערכת הבחירות הסמוכה להודעת האזרח. עקב החשש מניצול לרעה של הצבעה בקלפי נגישה, כפי שאכן קרה בבחירות האחרונות, הצעת החוק קובעת כי בעלי מוגבלות יוכלו להצביע בכל קלפי שתמוקם באותו יישוב בו האדם עם המוגבלות מופיע במרשם האוכלוסין.
עו"ד הבר מנציבות לאנשים עם מוגבלות התנגד להצעה, עקב חוסר בקלפיות ובתחבורה נגישה. היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית עו"ד דין ליבנה אמר כי במערכת הבחירות האחרונות הוכפל מספר הקלפיות הנגישות ובבחירות הבאות, יפתחו קלפיות נגישות נוספות.
עוד קובעת הצעת החוק, כי חברי ועדת הבחירות המרכזית וכן עובדי מערכת הבחירות יוכלו להצביע בקלפי הסמוך למקום עבודתם בבחירות.
בתוך כך, הוועדה אישרה לקריאה ראשונה תיקון לחוק המפלגות. החוק הנוכחי קובע כי מתמודד בבחירות מקדימות שסיים את ההתמודדות בגרעון, יוכל לכסות את הגירעון באמצעות תרומה. עפ"י הפרשנות, סכום התרומה יגרע מהתרומות שהתורם יוכל לתרום לאותו מועמד בבחירות הבאות. אולם בשל החשש מפני אי שוויון בין המועמדים, מוצע כי התרומה לכיסוי הגרעון, לא תקוזז מהתרומות המותרות בבחירות הבאות. בנוסף, בוטלה האכיפה הפלילית בגין עבירה זו. האכיפה תהיה במסגרת דו"ח מבקר המדינה.
חוק הבחירות לכנסת קובע, כי כל אזרח רשאי לממש את זכותו להצביע בבחירות לכנסת סמוך למקום מגוריו על פי כתובתו במרשם האוכלוסין. הצעת החוק החדשה קובעת, כי כל אזרח יוכל להחליט היכן הוא מצביע.
מנהלת ועדת הבחירות המרכזית עו"ד אורלי עדס אמרה כי הצעת החוק, הינה יוזמה של ועדת הבחירות שאושרה במליאת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. ההצעה נובעת מהפקת לקחים שנלמדו במערכת הבחירות האחרונה. ההצעה תיתן מענה לכלל האוכלוסייה, בעיקר לדיירי דיור מוגן, סטודנטים, בחורי ישיבה ואוכלוסיות נוספות.
היועצת המשפטית של הוועדה אמרה שההצעה נועדה להנגיש את הבחירות ולאפשר לקהלים גדולים יותר להשתתף בבחירות. היועמ"ש ביקשה שהמרשם המיוחד לצרכי בחירות יהיה חסוי, כדי למנוע שימוש לרעה כגון בקשת זכאות למקום חניה מרשות מקומית שאינה מקום מגורי האזרח.
ח"כ אוסמה סעדי שתמך בהצעה, הביע חשש שאזרחים לא ישנו את כתובתם, על מנת שלא יאבדו את זכאותם להטבה במס הכנסה. כתוצאה מהחשש, התווסף להצעת החוק קביעה מפורשת, שכתובת ההצבעה לא תגרע מכל זכות המגיעה לאזרח עפ"י כל דין.
ח"כ מירב מיכאלי הציעה שהצבעה בבחירות תהיה ממוחשבת, וכך כל אזרח יוכל להצביע בכל מקום שליבו חפץ. נציגת רשות האוכלוסין עו"ד אודליה אדרי השיבה לחשש והציעה שהוספת הכתובת לבחירות, תחייב נוכחות של האזרח במרשם האוכלוסין או שזו תיעשה באמצעות האינטרנט. אולם רק לבעלי תעודה חכמה. מאחר וברשותם סיסמת הזדהות.
בעניין תוקף הכתובת לצורך הבחירות, יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הציע שהכתובת שבה יבקש האזרח להצביע, תהיה רק למערכת בחירות אחת. וכי ההוראה תפקע מייד לאחר הבחירות. מאחר ומרבית האוכלוסייה שתבקש להצביע במקום שונה ממקום מגוריהם, לא מתגוררת בכתובת זו דרך קבע, אלא שמגוריהם שם הינה זמנית נוכח מקום לימודים וכדומה, הוועדה הכריעה כהצעת יו"ר הוועדה שהכתובת תהיה תקפה רק למערכת הבחירות הסמוכה להודעת האזרח. עקב החשש מניצול לרעה של הצבעה בקלפי נגישה, כפי שאכן קרה בבחירות האחרונות, הצעת החוק קובעת כי בעלי מוגבלות יוכלו להצביע בכל קלפי שתמוקם באותו יישוב בו האדם עם המוגבלות מופיע במרשם האוכלוסין.
עו"ד הבר מנציבות לאנשים עם מוגבלות התנגד להצעה, עקב חוסר בקלפיות ובתחבורה נגישה. היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית עו"ד דין ליבנה אמר כי במערכת הבחירות האחרונות הוכפל מספר הקלפיות הנגישות ובבחירות הבאות, יפתחו קלפיות נגישות נוספות.
עוד קובעת הצעת החוק, כי חברי ועדת הבחירות המרכזית וכן עובדי מערכת הבחירות יוכלו להצביע בקלפי הסמוך למקום עבודתם בבחירות.
בתוך כך, הוועדה אישרה לקריאה ראשונה תיקון לחוק המפלגות. החוק הנוכחי קובע כי מתמודד בבחירות מקדימות שסיים את ההתמודדות בגרעון, יוכל לכסות את הגירעון באמצעות תרומה. עפ"י הפרשנות, סכום התרומה יגרע מהתרומות שהתורם יוכל לתרום לאותו מועמד בבחירות הבאות. אולם בשל החשש מפני אי שוויון בין המועמדים, מוצע כי התרומה לכיסוי הגרעון, לא תקוזז מהתרומות המותרות בבחירות הבאות. בנוסף, בוטלה האכיפה הפלילית בגין עבירה זו. האכיפה תהיה במסגרת דו"ח מבקר המדינה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות