מיכאל שליסל ל'בחדרי': "המשטרה עשתה עלי סיבוב יח"צני"

"המשטרה עשתה עלי סיבוב של יחסי ציבור", כך אומר מיכאל שליסל בראיון מיוחד ל'בחדרי חרדים' מביתו שבמודיעין עילית.

מיכאל שליסל השתחרר היום (א') ממעצר בית, לאחר שנעצר ביום רביעי בשעה 6:00 בבוקר בעקבות שיחת טלפון שקיים עם אחיו ישי, מי שרצח את שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה לפני כשנה ופצע שישה בני אדם נוספים.

בשיחת הטלפון שנערכה בין השניים, ביקש ישי מאחיו מיכאל, לפעול נגד מששתפי המצעד, אולם אחיו השיב ואמר כי הוא "בר פלוגתא" שלו בעניין. חוקרי המשטרה שהקשיבו לשיחה היו בטוחים כי הכוונה לפלוגה לוחמת נגד מששתפי המצעד, ולא הבינו שמיכאל חולק על אחיו בעניין זה. מיכאל הובא בפני שופט ומעצרו הוארך ביומיים. ביום שישי הוא שוחרר למעצר בית עד היום.

בראיון מיוחד ל'בחדרי חרדים' הוא מספר על השתלשלות הדברים מרגע שיחת הטלפון ועד לסיום מעצר הבית.



"ביום שלישי לפני כעשרה ימים שוחחתי בטלפון עם אחי ישי שנמצא בכלא. אנחנו מקיימים שיחות מידי פעם, וגם השיחה הזו הייתה עוד שיחה מן המניין. במהלך השיחה עלה נושא המצעד, וישי שאל אותי אם אני מתכוון להשתתף בעצרת תפילה שעומדת להתקיים בירושלים, נגד קיום המצעד. ישי הוסיף ואמר כי המצעד שמתקיים בירושלים הוא דבר גרוע וצריך למנוע אותו בכל דרך. עניתי לו", משחזר מיכאל, "כי אני בר פלוגתא שלך בעניין".

"כל מי שלמד גמרא פעם בחייו, יודע שמשמעות המונח בר פלוגתא, הוא בעל מחלוקת, כלומר, לא שותף לדעתך. במשטרה לא הבינו ויתכן מאוד שהם לא רצו להבין את המשמעות של דבריי. הם מבחינתם הסיקו כי אני שותף לדעתו של ישי בעניין הדרך למנוע את המצעד וראו בי פוטנציאל חמור העלול כביכול לסכן את שלום הציבור. למעשה, המשטרה השתמשה בשיחה הזאת כעלה תאנה לקיום מעצר, וההוכחה - גם אחים נוספים שלי כולל אמא נעצרו, למרות שלא שוחחו בכלל עם ישי".

המשטרה החליטה לעצור את בני משפחת שליסל וביום רביעי ביצעה את החלטתה בשעה מוקדמת מאוד בבוקר, כדי לתפוס את בני המשפחה בביתם. "בשעה 6:00 אשתי מעירה אותי מהשינה ואומרת לי 'יש דפיקות בדלת והאנשים שם מזדהים כשוטרים'. קמתי בבהלכה מהמיטה, פתחתי את הדלת והשוטרים שעמדו בפתח הבית שאלו אותי אם אני מיכאל, וביקשו שאתלווה אליהם".

"הבנתי שאין לי ברירה והתארגנתי תוך מספר דקות, כשבמשך כל זמן ההתארגנות אחד השוטרים נצמד אלי ופיקח על מעשי. השוטרים אף הוסיפו כי עליהם לערוך חיפוש בבית אך לא הרחיבו בעניין. הם אף סירבו לבקשתי להמתין מספר דקות על מנת שאוכל להתפלל תפילת שחרית, והבטיחו לי שיאפשרו לי בהמשך להתפלל, מה שהתברר כמו כל שאר ההבטחות - כהבטחת שווא.

"כשהגעתי למקום נלקחתי לחקירה בה נשאלתי על שיחת הטלפון שקיימתי עם ישי ושאלות נוספות שקשורות לאורח חיי ודעותיי אודות המצעד. הסברתי לחוקר במילים פשוטות כי המונח 'בר פלוגתא' איננו הזדהות אלא להיפך, אני חולק על אחי ישי ולא מסכים עם מה שעשה".

מיכאל שליסל הובא לבית משפט השלום בירושלים שם השופט האריך את מעצרו ביומיים ובסיומם שוחרר למעצר בית ביום שישי. "זו הייתה חוויה קשה, כל החקירה וההתייצבות בבית המשפט, אני לא מבין למה המשטרה הייתה צריכה לנהוג כך. אמא שלי היא אישה מעל גיל 60 ואיננה בקו הבריאות, היא לקחה את זה בצורה מאוד קשה".

"אני מאוד מקווה שהמשטרה לא תפתח בכל שנה לפני המצעד 'נוהל שליסל' ותעצור את בני המשפחה שאינם קשורים ואינם מזדהים עם מה שעשה ישי".

התמליל המלא
ש. הרב מיכאל שליסל, צהריים טובים.
ת. צהריים מצוינים.
ש. אנחנו יושבים פה, במרפסת של הבית שלך, אחרי שבוע חריג בחייך, נאמר זאת כך.
ת. חריג, מפתיע ומצער.
ש. ספר לי מה היה.
ת. הכול מתחיל בעצם מיום שישי שבוע שעבר, כשישי התקשר, ואמר שחורה לו מאד העניין של המצעד בירושלים, והוא מרגיש שזה חילול ה' נורא, והדבר היחיד שהוא יכול לעשות במצבו הנוכחי זה לבוא ולקרוא לאחים להשתתף בעצרת תפילה שתתקיים בירושלים בבית הכנסת "היזדים". שאלתי אותו בציניות "אתה רוצה גם שאני אשתמש באלימות?", אז הוא ענה "לא, אני התכוונתי שתבוא לעצרת התפילה". התחלתי לשוחח אתו בנושא ושאלתי אותו למה הוא חושב שהמצעד זה הדבר הכי נורא וחמור, למה דווקא בזה הוא ראה את עצמו כזה פטריוט ולמחות? התחלתי להתגלגל עם זה - אם כדאי בכלל להתלהם, אני לא נגד התלהמות בשום דבר. ישי הסביר את עצמו, ואמרתי לו "תראה, אתה מבין שאני פה ה'בר פלוגתא' שלך בעניין. לא אמרתי 'אני לא מסכים', אלא אמרתי אני ה'בר פלוגתא'.

ש. שזה, מי שלמד גמרא יודע, שזה בעל המחלוקת.
ת. ברור, מי שהוא מייצג המחלוקת. אני חולק עליו, לא שאני מסכים אתו. המשטרה כמובן צותתה לשיחה, ואני ידעתי את זה בזמן השיחה, רק ש11 שנים עברו, ואף פעם לא היו הפתעות, אז לא שיערתי את הפאניקה בה נמצא מפקד המחוז שהוא יהיה חייב להוכיח שהמשטרה כעת עושה את כל מה שלא עשתה ב-11 שנים האחרונות, והפעם זה הופך להיות משהו חריג. מאוחר יותר שמעתי משאר האחים שהמשטרה ביקרה אצלם, אז הבנתי שהפעם המשטרה תבוא, אבל חשבתי שהעניין יתברר מיד אחרי שהם יאזינו לתמליל של השיחה, והם יראו שאני 'בר פלוגתא' שלו ומתנגד לאלימות ואני לא מסכים אתו. בכל אופן, המשטרה כאילו לא מבינה, או שהיא באמת לא מבינה מה זה "בר פלוגתא".
ש. או לא רוצה להבין?
ת. כנראה שהמשטרה לא רוצה להבין, כי יש להם אינטרס שמשפחת שליסל תצטייר כאויבי השלטון והעם.
ש. במשטרה משרתים גם שוטרים דתיים וחרדים, שהם, מן הסתם, מבינים את משמעות המונח "בר פלוגתא".
ת. אז אולי הם באמת לא רצו להבין. תראה, היה להם אינטרס לעשות טררם, לצלם ולהראות את משפחת שליסל. אנחנו עשרה אחים, אחד מאתנו עשה מה שעשה, וכולנו ישר נחשבים "משפחת שליסל". המשטרה יצאה בהודעה "משפחת שליסל עצורה, משפחת שליסל בידינו", אין עוד חרדים מסוכנים, אין עוד גורמים פליליים במדינה. ישבתי במעצר בגלל אותה שיחת טלפון, בה הוא אמר במפורש שהוא לא קורא לנהוג באלימות, וגם אני כמובן אמרתי שאני נגד אלימות. המבין יבין איפה הצדק נמצא, ואיפה המשטרה נמצאת.

ש. כשמסתיימת השיחה אתה משער שהיא תגרום לאיזה שהוא בלגן או שאתה אומר לעצמך 'זו עודד שיחה שגרתית עם אח שלי'?
ת. לא, כשהסתיימה השיחה הרגשתי שזו עוד שיחה שגרתית. לא היה משהו חריג, רק אחרי שראינו שהמשטרה מתחילה לפעול נגד משפחת שליסל המורחבת, הבנתי שהמשטרה בעקבותיי, והיא תטען שהשיחה הייתה פלילית, או משהו כזה.
ש. עושה רושם שהשיחה הייתה רק טריגר, כי עובדה שגם שאר בני המשפחה נעצרו.
ת. בדיוק, הם השתמשו בשיחה הזו כעילה, כביכול, שיש פה משהו מעבר.
ש. אני מבין שעצרו גם את אמא שלך.
ת. נכון, וזה למרות שהם יודעים שכל בני משפחת שליסל מתנגדים למעשה שלו פה אחד.

ש. בוא נחזור אחורה. בין הפעם הראשונה, לפני כעשור, ועד לפעם השנייה, בשנה שעברה - דברתם אתו על העניין? הנושא עלה בשיחות המשפחתיות?
ת. לא דיברנו הרבה. בשיחות המעטות שהיו לנו הוא הבין שאנחנו לא בעד המעשה, ואנחנו לא אוחזים כמוהו. אבל בגלל שאני חושב שמדובר במעשה של טירוף, אני לא הולך להתווכח אתו עשר פעמים על כל דבר, הוא בשלו ואני בשלי. אין לי עניין לומר לו בכל מפגש "שמע, ישי, אני לא מסכים אתך".

ש. יש מצד המשפחה איזו שהיא מחשבה, או רצון לחשוב, שהוא נתקף בהתקף פסיכוטי כל שהוא, ועשה את מה שעשה, אבל בדיונים בבית המשפט נוכחנו לראות שהוא יודע, צלול ומכוון מטרה. האם זה היה יותר קשה, או פחות קשה, לקבל את אח שלכם בתדמית החדשה שלו?
ת. אני לא יודע אם מדובר בהתקף פסיכוטי. תראה, צריך לחלק את הפעם הראשונה והפעם השנייה. בפעם הראשונה, אני חושב, וכפי שכבר התברר במשטרה, הוא היה בסערת רגשות נוראה, ומישהו דחף לו סכין ליד. זה לא שהוא קנה את הסכין, וזה לא שהוא התארגן מראש עם הסכין. בחור צעיר דחף לו סכין ליד, ושיסה אותו - 'לך תפר את הסדר', או משהו כזה.
ש. גם הפגיעות בפעם הראשונה היו פחות קשות.
ת. אכן. ואז הוא נכנס לסוג של טירוף, דיבוק. לא יודע לומר אם זה התקף פסיכוטי. הוא הרגיש שצריך לעצור את המצעד הזה בכל מחיר. זה הוא, וזה באמת טירוף, וזה מצער מאד שהוא כזה.

ש. מן הסתם, כאח, אתה הכרת אותו בגיל צעיר יותר. ראית בו איזו שהיא קנאות חריגה שבלטה בו יותר מכל ילד או נער אחר בגילו.
ת. ממש לא. אנחנו היינו בשוק מוחלט כשזה קרה. זה לא מתאים לו, זה לא אופייני לו, וזה לא אופייני למשפחה. בחיים שלנו אנחנו לא משפחה קנאית. כפי שאמרתי לך מקודם, אני חשוב שבפעם הראשונה הוא היה בסערת רגשות נוראה, ומכאן הסיפור המשיך להתגלגל והוא נכנס לזה, באופן נפשי, בצורה חזקה מאד, ספציפית נגד הנושא הזה - המצעד בירושלים.
ש. אחרי הפעם הראשונה הוא נתפס, נשפט, ריצה את ענשו, שוחרר, ושוב תקף - והפעם בצורה חמורה הרבה יותר.
ת. קודם כל, אני רוצה לומר לך שבפעם הראשונה שדיברתי אתו על מה שקרה, זה היה ביום חמישי האחרון כשישבנו יחד בתא המעצר, ולשמחתי התברר לי שהוא בכלל לא התכוון לפגוע חמורות. הוא אמר לי דווקא הפוך - "בניתי על הפעם הקודמת, שזה היה פגיעות קלות, שהפצועים שוחררו תוך יומיים מבית החולים. רציתי רק לשבש להם את הסדר הציבורי". הוא גם היה מזועזע מהפציעה החמורה של שירה בנקי שהובילה למותה. הוא אמר לי שהוא התפלל עליה. כולנו היינו מזועזעים וגם הוא היה מזועזע, הוא לא התכוון.

ש. איך למעשה מתגלגלת כל הסאגה הזו, כשהשוטרים הגיעו לבית שלך ביום רביעי?
ת. בשעה 6 בבוקר נשמעות פתאום דפיקות בדלת. אשתי קמה לשאול מי זה, ואומרים לה "משטרה". היא באה אלי בבהלה "מיכאל, מיכאל, משטרה". ניגשתי לדלת כשאני עם פיג'מה, פתחתי אותה, ואומרים לי - "מיכאל, אנחנו מהמשטרה, אנחנו צריכים לבצע חיפוש בבית". מאותו שלב נצמד אלי שוטר, ולא נותן לי לזוז לשום מקום לבד, לא לשירותים, לא להתלבש. הכול אני צריך לעשות יחד אתו. לאחר שהם ביצעו את החיפוש בבית, הם אמרו לי שאני צריך להתלוות אליהם. התחננתי אליהם שיתנו לי להתפלל תפילת שחרית, והם לא הסכימו בשום אופן - וודאי לא לצאת לבית כנסת, וגם לא בבית. אמרו לי "יתנו לך להתפלל בתחנת המשטרה", "יתנו לך בהמשך", מה שהתברר בהמשך כהבטחות סרק, ולא הגעתי לזמן תפילה בצורה מסודרת. מכאן ואילך נסענו לירושלים, ולמזלי החוקרים לא הגיעו עדיין.
הבלשים, שהיו אצלינו, הגיעו בשעה 6 ושלפו את כל בני משפחת שליסל מהמיטות, כך שנותר לי זמן להתפלל. בהמשך הגיע החוקר והתחיל לתשאל אותי על השיחה האחרונה, ובכלל- אם יש לי שיחות עם אחי ישי או לא, כמה זמן אנחנו מדברים, על מה דיברנו בפעם האחרונה, האם דיברתם על אלימות או לא. בהמשך החקירה הגענו למונח "בר פלוגתא", מה הוא, מי הוא ולמה. ראיתי שהוא לא מבין מימינו ומשמאלו מה זה "בר פלוגתא", אז הייתי צריך להסביר לו שכשאני חולק על מישהו אני אומר לו שאני "בר פלוגתא" שלו. אני משוכנע שההסבר שכנע אותם, אבל הם החליטו כנראה להציג את זה כאילו יש להם איזה שהוא חשד, ולשים אותי במעצר לפחות לכמה ימים, כדי שיהיה אפשר להציג לתקשורת שאחד מהאחים נמצא במעצר בזמן המצעד, וכל שאר האחים גם נעצרו.

ש. סיטואציה מוזרה עבורך: אתה מגיע לבית המשפט עם אזיקים על הידיים, מסביב שוטרים ואנשי תקשורת, זה לא משהו שאתה מכיר מחיי היום יום שלך, פה בקרית ספר.
ת. ממש לא. זו חוויה משפילה. מקווה שזה לא יחזור על עצמו. אני רוצה לספר לך קוריוז, איפה המשטרה נמצאת: אח נוסף שלי נעצר, וגם בשבילו המפגש הזה מתרחש בפעם הראשונה - כאילו הוא נחשד בפלילים, וממנו לקחו טביעות אצבעות. אז הוא אמר להם: "או, עכשיו יהיה לכם לכל החיים את טביעות האצבעות שלי". אז הם אמרו לו "לא, שנה הבאה תבוא וניקח ממך שוב". אתה מבין איפה אנחנו צועדים.
ש. האם, לדעתך, המשטרה תהפוך את זה לנוהל קבוע - כל שנה לפני המצעד בקיץ תוזמן משפחת שליסל לתשאול / חקירה או כל עליה אחרת שתמנע ממנה להיות בחוץ בזמן המצעד?
ת. אני מקווה שלא, אבל הנה סיפרתי לך את הסיפור הזה שמוכיח לנו כבר עכשיו שהמטרה, משפחת שליסל, מסומנת על הקיר: הם - הם מפרי הסדר הציבורי, ולא אחרים, כביכול.

ש. מה חשבת לעצמך כששמעת שאמא שלך גם נלקחה?
ת. אחרי שראיתי שכל האחים נלקחו, הבנתי שכולם עצורים. אבל כשאמא נלקחה, זה דבר שמבחינתי מאד קשה לקבל. קשה לה עם זה שאחי במעצר, וההתעללות הזו בכל המשפחה - היא לוקחת את זה מאד קשה, עד כדי נזק בריאותי חמור, וחבל שהמשטרה לא לוקחת את זה בחשבון. היא אישה כבר לא צעירה, עברה את גיל ה-60, וזה גרם לה לנזק בריאותי חמור - כל המעצרים הללו. אנחנו משפחה נקייה, משפחה ללא עבר, משפחה של אברכים - פתאום חשודים כאחרוני הפושעים הפליליים. מטד מאד קשה לה, וזה חבל.
ש. הרב מיכאל שליסל, תודה רבה על הראיון הזה.
ת. תודה רבה לך. נקווה שניפגש רק בשמחות ולא בנסיבות כואבות כאלה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!