טראמפ בנאום חייו: להילארי קלינטון מורשת של "מוות, הרס וחולשה"

אמש (ה') נשא דונלד טראמפ את הנאום החשוב ביותר בקריירה הפוליטית שלו – הסכמתו לשמש מועמד המפלגה הרפובליקאית בבחירות לנשיאות בנובמבר. לנאום הזה, בערב האחרון של ועידת המפלגה בקליבלנד יש פוטנציאל כביר, לטוב או לרע, כמו לכל נאומי המועמדים בוועידות המפלגות בעבר: הוא עשוי לתת דחיפה משמעותית למאמצי טראמפ לכבוש את הבית הלבן, אך הוא גם עלול לדחוק אותו לשולי ההיסטוריה כמיליארדר קפריזי שאמריקה דחתה את חיזוריו.

טראמפ הבין, שמימוש הפוטנציאל החיובי של הנאום תלוי ביכולתו להשתמש בו כמכשיר להצגת פרסונה חדשה שלו, טראמפ 2.0, משופר ומשודרג: לא עוד בעל הון שחצן וגס רוח אלא מנהיג רחום וחנון; לא פה גדול שיורה מהמותן, אלא אישיות עם חזון ומשנה סדורה; לא שונא נשים, כפי שמתנגדיו מתארים אותו, אלא דווקא קברניט שמסייע לנשים ורוצה בטובתן; לא נרקיסיסט שנותן לאגו ולזרם האסוסיאציות בתודעתו לכוון את התבטאויותיו, אלא הוגה דעות שכל משפט שיוצא מפיו בנוי לתלפיות (ולכן – טלפרומפטר); לא עוד ג'וקר אימפולסיבי, בלתי חזוי ומפחיד, אלא מורה דרך עם תכנית ברורה לנווט את אמריקה בים דמוקרטי סוער ובוגדני לעבר חוף מבטחים רפובליקאי.

מבחינה זו, הנאום אמש היה הצלחה גדולה. תשכחו מטראמפ שחשבתם שהיכרתם. מה שראיתם פעם היה להטוטן עם שטיקים להשגת המטרה – מועמדות המפלגה הרפובליקאית. עכשיו אתם מקבלים את טראמפ הרציני, טראמפ האמיתי – נשיא ארה"ב החל בינואר 2017. וכך אכן קיבלו אלפי הרפובליקאים באולם הענקי בקליוולנד את טראמפ ונאומו. התשואות האדירות, אלפי הבלונים שהוצנחו מהתקרה, הליווי המוסיקלי המרטיט, במסורת הוועידות האלה, היו ליווי הולם ללידת מנהיג לאומי חדש. או כך מקווים טראמפ, משפחתו ותומכיו.

בצד השלילה, מבחינת אלה שקיוו לבידור טראמפיסטי: הנאום הזה היה אמור להיות "מכובד" והנואם התבקש לא לתת דרור ליצריו הנרקיסיסטיים ולגוזמאות השגרתיות שלו. הוא אכן היה ממשומע. לא סטה ימינה או שמאלה מהנוסח המוכן (שהודלף כמה שעות לפני הנאום). התוצאה: נאום די משעמם, וארוך, ארוך מדי – שעה ורבע. פרשנים אומרים שזה נאום קבלת המועמדות הארוך ביותר מזה 50 שנה.

טראמפ 2.0 הציג את הצד המיטיב והרחום שלו: "ביקרתי פועלים בבתי-חרושת שפוטרו, וערים שנמחצו תחת עסקות הסחר (הבינלאומיות) הנוראיות והבלתי הוגנות שלנו. אלה הגברים והנשים שנשכחו. אנשים שעובדים קשה אך שוב אין להם קול. חיבקתי נשים בוכיות שאיבדו את ילדיהן מפני שהפוליטיקאים שלנו נתנו עדיפות לאג'נדות האישיות שלהם על פני טובת הלאום. אין לי סבלנות לעוולות. אין לי סובלנות לחוסר היכולות של הממשלה. אין לי שום אהדה למנהיגים שהכשילו את האזרחים. כאשר אנשים חפים מפשע סובלים... אינני מסוגל להתעלם".

איך אפשר לתאר מנהיג כזה? ג'רי פולוול ג'וניור, בנו של המנהיג האוונגלי הידוע, אמר לאחר הנאום שטראמפ הוא "מיליארדר עם צווארון כחול".

אך בראש ובראשונה, זה היה נאום רגוז. המסר העיקרי שלו למאזיניו היה: אתם צריכים לפחד. אינכם בטוחים לא ברחוב, לא בבית וגם מקום העבודה שלכם לא בטוח. אך אני אציל אתכם. אני אהיה המושיע. אתם צריכים אותי ואני אהיה הקול שלכם. אמריקה שהציג טראמפ היא ארץ קודרת, שנתונה במצוקה גדולה. לא "בוקר באמריקה", שתיאר תשדיר הבחירות המפורסם של רונלד רייגן ב-1984; לא מדינה "גאה יותר, חזקה יותר, טובה יותר", כדברי אותו תשדיר.

זו אמריקה ב-2016 על פי טראמפ: "הוועידה הזו מתקיימת בעיצומו של משבר באומה. ההתקפות על המשטרות שלנו, הטרור בערינו, האיום שנשקף לאורח החיים שלנו. כל פוליטיקאי שאינו מסוגל להבין את הסכנה הזו אינו ראוי להנהיג ... הממשל הנוכחי מחזיר לאחור הישגים של עשרות שנים בהורדת שיעור הפשיעה. ב-50 הערים הגדולות בארה"ב נרשמה עליה בשיעור 17% במקרי הרצח... בוושינגטון הבירה לבדה נרשמה עליה של 50% ברציחות... מספר השוטרים שנהרגו במהלך מילוי תפקידם עלה כמעט ב-50% בהשוואה לאשתקד. כמעט 180 אלף מהגרים בלתי-חוקיים, עם תיקים פליליים, שהתקבלה הוראה לגרשם מארה"ב, עדיין מסובבים ברחובותינו".

"החובה הבסיסית של כל ממשלה היא להגן על אזרחיה", הוא הוסיף. "כל ממשלה שאינה עושה זאת, אינה ראויה להנהיג". זה היה המבוא לשלושת העקרונות המקודשים שלדברי טראמפ מנחים את האג'נדה שלו: ביטחון, חוק וסדר ומקומות עבודה חדשים.

"יש לי מסר בשבילכם", רעם המיליארדר. "לפשיעה ולאלימות שמאמללים את האומה הזו יבוא קץ בקרוב. החל ב-20 בינואר 2017, החוק והסדר יושבו על כנם... אציג לפניכם את העובדות ביושר ובפשטות. שוב איננו יכולים להרשות לעצמנו תקינות פוליטית. אם אתם רוצים לשמוע ספינים תאגידיים, שקרים שנרקמו בקפידה ומיתוסים שטוותה המדיה – לכו לוועידה הדמוקרטית בשבוע הבא. בוועידה שלנו אין שקרים. אנו מכבדים את העם האמריקאי ואת האמת, ושום דבר אחר".

והאמת של טראמפ בתמצית: "אדאג לביטחון בשכונות, ביטחון לאורך הגבולות, הגנה מפני טרור. ובצד הכלכלי – אתווה רפורמות שיוסיפו מיליוני מקומות עבודה חדשים וטריליוני דולר לקופה הלאומית, טריליונים שנוכל להשתמש בהם לבנייתה מחדש של אמריקה". כפי שהוא הכריז כמה פעמים: "אני הנשיא של חוק וסדר".

זה לא יהיה מאבק קל, הכריז המיליארדר, מפני שהאינטרסים המיוחדים החזקים ביותר יצאו נגדנו . ומדוע? "האינטרסים המיוחדים האלה השחיתו את המערכת הכלכלית והפוליטית לתועלתם הבלעדית. העסקים הגדולים, המדיה האליטיסטית, התורמים הגדולים תומכים במחנה של הילארי קלינטון מפני שהם יודעים שהיא תשאיר על כנה את המערכת המושחתת הזו. הם מציפים אותה בכסף מפני שיש להם שליטה מוחלטת על כל דבר שהיא עושה. היא הבובה שלהם, והם מושכים בחוטים. לכן המסר של קלינטון הוא, שהדברים לעולם לא ישתנו. המסר שלי הוא, שהדברים ישתנו – הם צריכים להשתנות עכשיו".

כצפוי, האשמות קשות נגד קלינטון היו שזורות לארך כל הנאום. הוא דקלם שוב את הקובלנות על התנהלותה של קלינטון בפרשת הדוא"לים – השימוש בשרתים פרטיים בהיותה שרת-החוץ להעברה וקבלה של דוא"לים רשמיים, מקצתם מסווגים. "ההישג הגדול שלה הוא, שעלה בידה לחמוק מעונש על מעשי הפשע שלה". לדבריו, המורשת שלה היא "מורשת של מוות, הרס וחולשה".

הדברים האלה התקבלו בחדווה ע"י הקהל, אך טראמפ קרא תיגר על האורתודוכסיה הרפובליקאית שדגלה תמיד בגלובליזם. "אמריקה תחילה", הוא הכריז. "אמריקניזם ולא גלובליזם".

"אם אהבת את טראמפ, תאהב אותו יותר אחרי הנאום; אם שנאת את טראמפ, תשנא אותו יותר אחרי הנאום", אמר פרשן רפובליקאי אחרי הנאום.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!