ש"ס מציגה: ראיונות, מכתבים והכחשות

זה אולי לא קרע ממשי, אבל אין ספק כי מאז יום שישי, עת פורסמה ב'מעריב' כתבתו של שלום ירושלמי על ח"כ הרב חיים אמסלם - התנועה שחרטה על דגלה 'החזרת עטרה ליושנה' רוחשת וגועשת.

לפני מספר חודשים הוזמן אמסלם למה שהוגדר כבירור פנימי עם אנשי התנועה. ה'אזהרה האחרונה' נאמרה באוזניו. המסר היה ברור: "בינתיים אתה נשאר אצלנו בבית, אך אם תפר שוב את הכללים, הדרך החוצה קצרה מאד".

האם מה שהוצג בידי 'מעריב' כראיון אכן היה הפרת כללים? תלוי את מי שואלים.

אמסלם, מצידו, למרות שהותו בקנדה הרחוקה, מיהר להגיב אצלנו באומרו כי מעולם לא נתן לכתב ירושלמי ראיון וכי הדברים המופיעים בכתבת סוף השבוע אינם אלא פרשנות פוליטית של הכתב, ונכתבו על אחריותו (של ירושלמי) בלבד.

מן הצד השני, ניצבים גורמים שונים בתנועת ש"ס הטוענים: אמסלם חצה כל קו אדום.

אנשיו של אמסלם משוכנעים שמי שהביא את הכתבה בפני הגר"מ מאזוז, ראש ישיבת 'כסא רחמים', הם אנשיו של אלי ישי, הרואים באמסלם מוקד כוח שעלול לפרוץ לכיוונים בלתי רצויים, אולי אפילו לרוץ בתנועה נפרדת לקראת הבחירות הבאות.

"עצם העובדה שיש מי שמזכיר את השם שלו יחד עם השם של אריה דרעי, הופכת אותו למטיל אימה בסביבתו של ישי".

כשאני מזכיר להם שמקורבי דרעי שללו מכל וכל הליכה משותפת עם אמסלם למפלגה כלשהי, הם מתעקשים ואומרים ש"בפוליטיקה הכל אפשרי, ותמיד צריך לחשוש מכל אפשרות". לדעתם, הפחד הזה הוא שהניע את אנשי ישי במלחמתם האחרונה.

לכך יש לצרף את התזוזה הקלה שחלה בעמדת אנשי הרב מאזוז.

בעוד שבראיון לרדיו 'קול ברמה' קרא הרב צמח מאזוז, מנהל הישיבה, את דברי אחיו, ראש הישיבה רבי מאיר מאזוז, בבטחה ובקול ברור, דקות לאחר מכן כבר נשמע כמתנצל.

לדבריו, לא הביאו בפניו את הכחשתו של אמסלם לכך שנתן ראיון ל'מעריב'. והשאלה המתבקשת: הגורמים שטרחו להביא בפני הרבנים את ה'ראיון', מדוע לא טרחו לספר על ההכחשה שבאה בעקבותיו?

לצאת לעבוד? תשאלו את ר' חיים בריסקע'ר

כך או כך, אין לשכוח כי הרב מאיר מאזוז נחשב, מאז ומתמיד, לרבו ומורו של אמסלם, ואפילו לפטרונו הפוליטי.

רק בתחילת השבוע כתב על ספרו של הרב אמסלם את הדברים הבאים: "ראה ראיתי את הקונטרס 'גדול הנהנה מיגיעו' שחיבר ידידי וחביבי הרה"ג ר' חיים אמסלם שליט"א, שאסף מאמרים בשבח הנהנה מיגיעו וקובע עתים לתורה... ומה טוב לכל ראשי הישיבות לדאוג לתלמידים מגיל 16 ומעלה ללמוד משהו לפרנסתם, אם חזנות, אם דרשה בצבור, אם שחיטה, אם מילה, אם ספרות סת"ם וכדומה: שלא יצטרכו אח"כ לבריות... ובפרט בדורנו זה בעוה"ב (ע"ע הפגנות הסטודנטים), או לחזר על הפתחים ולצבוא על דלתות המכוניות, וכבר המליצו תורתו של דואג (לפרנסתו) אינה אלא מן השפה ולחוץ'... ומי שחננו ה' בעושר ונכסים או שתומכים בו גבירים, מה"נ שילמד כל היום".

"שוך נהגו רוב חכמי ספרד שלא מצאו פרנסה באלג'יר מהרפואה והוכרחו להשתמש ברבנות...ורוב חכמי ג'רבא גם כששימשו בדיינות עסקו לפרנסתם בצורפות או במסחר...וכן באשכנז נהגו לפרנס אברך חמש שנים אחר נישואיו ע"ח חותנו, ואח"כ מחפש לו פרנסה. והרב חיי אדם היה סוחר, והגר"ח מבריסק אמר אם היה לי בית חרושת לסודה, לא הייתי מקבל רבנות... השיטה שהאשה תפרנס את הבעל לא היתה ידועה לחז"ל, רק ליחידי סגולה ממש...ונוסח הכתובה מזון ומפרנס וכו' יוכיח. וכיון שהחק מרשה לאברכים מגיל 23 ומעלה ללמוד 45 שעות בשבוע ולעסוק לפרנסתם כמה שעותת, עדיף כך משתתבזה התורה בעיני לומדיה ח"ו ויחזרו על משרד הדתות לבקש קצבת רעב".

אין ספק שהמכתב מדבר בעד עצמו ומוכיח על תמיכה הגורפת של הרב מאזוז בח"כ אמסלם.

איך כל זה מסתדר עם המכתב אותו פרסמנו אתמול? נהרא נהרא ופשטיה.

ומה חושב מנכ"ל ש"ס על אברכים?

בתוך כך, צועד מעריב, בצעדים בטוחים, אל היעד הבא: השר לשירותי דת ומנכ"ל ש"ס, יעקב מרגי.

בגוף הידיעה מביא יצחק טסלר, כתב אתר NRG מבית 'מעריב', את דבריו של השר, אמש בכנס שדרות שהפך ל'כנס על חרדים'. "השר הודה כי קיצוץ קצבאות הילדים ב-2003 תרם ליציאת גברים חרדים לעבודה".

האם הודאתו אומרת כי הוא תומך בקיצוץ? ממש לא כך הבנו אנו את הדברים.

גם יועץ התקשורת של השר, אלון נוריאל, מיהר להגיב בגוף הידיעה, כי "השר מרגי לא טען שיש לקצץ בקצבאות". והוא צודק. גם אנחנו לא מצאנו אמירה שכזו.

ובכל זאת, מבלי להתבלבל בעובדות, הוסיף כתב 'מעריב' את המשפטים הבאים, הצובעים את התמונה בצבעים שונים לגמרי.

שימו לב למשפט הראשון: "השר לשירותי דת, יעקב מרגי, הדהים אתמול את הציבור החרדי".

איך יודע הכתב על כך שהוא הדהים את הציבור החרדי? ובכן, למען הגילוי הנאות, אותי לא הדהים לקרוא את המשפט העצוב לפיו מודה השר כי קיצוץ הקצבאות הוציא בלית ברירה אברכים רבים לעבודה. הוא מודה בכך, זה לא שהוא מעודד זאת או משבח זאת.

המשפט השני: "ראוי להזכיר כי בימים אלו מנהלת ש"ס יחד עם יהדות התורה מאבק עיקש בניסיון לחוקק את חוק האברכים והצהרה שכזו עלולה לחבל במאמץ החרדי להגדיל, או לפחות למנוע הקטנה של התמיכה באברכים חרדים".

על סמך מה קובע זאת הכתב הנכבד? מן הסתם, על פי המשפט הבא של השר: "יש פתיחות במגזר החרדי, גם כשהיא לא מיוחצנת". בהמשך מודה מרגי כי הוא היה רוצה האצה של השתלבות החרדים בשוק העבודה, אך מדגיש כי "זה חייב לעבור באיזי". קיצוץ קצבאות האברכים, לכל הדעות, הוא לא פעולה של "באיזי".

מה באמת חושב השר מרגי על יציאת אברכים לעבודה? עד לרגע כתיבת הידיעה לא הצלחנו לקבל את תגובתו. מה שברור הוא, שהוא בעד חוק האברכים, נגד כל פגיעה בעולם התורה, ונגד כל 'קיצוץ מחנך' של קצץ והולך את האברך בכוח אל מחוץ לכותלי בית המדרש.

בתקווה שאיש לא יביא לשולחנו של הגר"ע יוסף את גזיר הידיעה, למען לא יוזנק אל מערכת 'בחדרי' מכתב נוסף מבית מנהיג רוחני מש"ס - והפעם נגד השר לשירותי דת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!