על טוב, על רע ועל השקפת התורה

אני חייב להודות, שהפעם הצליח שר החינוך נפתלי בנט להפתיע אותי.

כבר מיומו הראשון בזירה הציבורית טענתי כי התורה והמצוות אינם הצד החזק שלו, אולם לא האמנתי שימצא לנכון לתקוף בתקשורת את הרבנים שתמכו בו מקרב הציונות הדתית בשל נאמנותם להלכה.

במיוחד יצא קצפו על הרב יגאל לוינשטיין מהמכינה הקדם-צבאית בעלי על כך שהעז לומר את האמת על מצעד התועבה ויוזמיו. בהיותו חסר את האומץ הנדרש על-מנת להודות לרב לוינשטיין על דבריו המקיפים, המנומקים והיסודיים, ניתן היה לצפות שלפחות ישתוק, אולם תחת זאת הוא בחר להשתלח ברב תוך הצגת השקפת עולם, אשר מחובתנו להתעכב עליה, כי היא מלמדת יותר מכל על מהותו של נפתלי בנט. הדבר גם מעלה תמיהה ביחס לאותם רבנים שתומכים בדרכו, אשר לצערנו ישנו מספר בלתי מבוטל מהם בקרב הציונות הדתית, אף כי רבים אחרים כבר התפכחו.

בנט פותח את דבריו בכך שאינו רב ואינו מתימר להיות גדול בתורה, ושאינו יודע לפרש הלכה. בכך הוא צודק לחלוטין. אולם במקום להסיק את המסקנה המתבקשת ולבטל את דעתו בפני המוסמכים להעביר את ההלכה המסורה ממשה רבנו ועד היום, הוא מאמץ השקפת עולם ליברלית המנוגדת בכל מהותה ליהדות תוך זריית חול בעיני הציבור, כאילו יש לדבריו סימוכין בדברי חז"ל.

"ההלכה נועדה לקבוע מה אסור ומה מותר" כותב בנט, ובצדק. אולם הוא ממשיך – "ההלכה לא נועדה להיות כלי מפלג ולא כלי שמסמן אנשים, זהויות או מגזרים. אי אפשר לכנות ציבור שלם בכינוי גנאי ולהסתתר מאחורי ההלכה" כותב בנט. ואני שואל, זאת מנין לו?

כותב הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג' הלכה ו' – "ואלו הן שאין להן חלק לעולם הבא אלא נכרתים ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: המינים והאפיקורוסין והכופרים בתורה והכופרים בתחיית המתים ובביאת הגואל המורדים ומחטיאי הרבים והפורשין מדרכי צבור והעושה עבירות ביד רמה בפרהסיא כיהויקים והמוסרים ומטילי אימה על הצבור שלא לשם שמים ושופכי דמים ובעלי לשון הרע והמושך ערלתו". המשך אותו פרק ברמב"ם מוקדש להגדרתם המדויקת של כל אחת מההגדרות הללו, מה שבנט מכנה "לסמן אנשים, זהויות ומגזרים", "לכנות כינויי גנאי", "להדביק תויות" וכיוצא בכך. לא מדובר, אם כן, ב"להסתתר מאחורי ההלכה", אלא זוהי ההלכה עצמה, ובנט הוא שמסתתר, לא מאחורי ההלכה, כי אם מפני ההלכה.

ממשיך המחנך הלאומי וכותב – " כון, יש איסורי תורה מפורשים. אבל לא את כל מי שעובר על איסור תורה, אנחנו מוציאים אל מחוץ למחנה. זו לא דרכנו". ובתרועת ניצחון הוא שואל את שאלת המחץ – "האם כל מחלל שבת מות יומת, כפי שכתוב בתורה?".

נפתלי בנט כנראה סבור, שבמדבר הלוהט בסיני היה למשה רבנו עודף דיו שלא היה לו מה לעשות איתו, אז הוא שירבט על הקלף "מחלליה מות יומת". ומכיון שישנם רבים המבולבלים, כדאי שנעשה סדר בדברים.

שיחנך את עצמו
יש איסורי תורה מפורשים. אפילו בנט מודה בכך. אולם הוא לא מבין שהתורה אינה תפריט לאפיית עוגות, שאפשר לקיים ואפשר לא, מומלץ לעשות אך לא ממש חייבים. אכן, לא כל מי שעובר על איסור מהתורה יוצא אל מחוץ למחנה, אך ישנן עבירות שאכן מוציאים אדם אל מחוץ למחנה, לעיתים יש מלקות ואף מיתת בית דין, ובעבירות מסוימות בלבד אין עונש כלל בידי אדם, כגון לאו שאין בו מעשה (זאת מלבד עונשים שבידי שמים). אותם אלו שהרמב"ם מנה אכן מוצאים אל מחוץ למחנה, כפי שמבואר באותו פרק בהלכות תשובה (כמובן, שאם הם שבים, אנחנו מקבלים אותם בשמחה ובאהבה, אך לעת עתה – הם בחוץ!). אכן, מצוה לאהוב כל אחד מישראל, והמאבק כיום אינו נגד אותו יחיד חולה ואומלל כי אם כנגד מצעדי השחץ ונגד המגמה להחטיא ולהפיל אחרים.

הרמב"ם קובע, כי מצוה לאהוב כל יהודי, בין צדיק ובין רשע, ובלבד שהוא נלוה אל ה' ומאמין בעיקרי הדת. אך עם זאת יש לזכור, כי ישנם גדרים וישנם אנשים שיצאו מהכלל! האם על מי שצועדים ברחובות ירושלים עיה"ק תוך פגיעה בקדושתה וברוב תושביה – האם ניתן לומר עליהם שהם נלוים אל ה'? שהם מאמינים בעיקרי הדת? הרב כהנא ותלמידיו הם האחרונים שצריך ללמד אותם מהי אהבת ישראל, אך גדרה של אהבת ישראל גם הוא נקבע על-ידי ההלכה.

אך בנט אינו מוכן להודות באמת. כסיוע לדבריו הוא מביא את דברי המשנה הידועים במסכת מכות פרק א' משנה י', לפיה סנהדרין חבלנית הייתה מוציאה אדם להורג אחת לשבעים שנה. כדאי לעיין שם בפנים – "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע [כלומר בשבע שנים] נקראת חובלנית, רבי אלעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה, רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם, רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הן מרבין שופכי דמים בישראל". וכותב הרמב"ם בפרושו – "וזה שהזכיר ממיעוט ההריגה ראוי שיתכוונו הסנהדרין לכך על ידי שיתישבו בדין וימתינו, ואם לא יכלו ונתקיימה העדות על מי שנתחייב מיתה הרי אלו הורגין ואפילו אלף איש יום אחר יום אם אירע כן והוצרכו לכך על פי הדין". והמאירי בספרו בית הבחירה (מכות ז.) כתב בביאור דברי רבן שמעון בן גמליאל – "שכמו שמצוה להשתדל בהצלת הנקי כך מצוה להשתדל בהריגת המחויב ולבער הרע וכן הלכה". כן פסק גם הרמב"ם בחיבורו בהלכות סנהדרין פרק י"ד הלכה י'. מתינות בדין? כן. לימוד זכות? בהחלט. לנסות לסייע ליחידים לשוב מדרכם – בודאי. אך אין פרוש הדבר הפקרות והפיכת התורה לפולקלור חייכני ובלתי מחייב. זה מה שעשו הרפורמים, ותוצאות האסון שהמיטו עלינו ידועות. אכן ישנם גדרים ברורים להענשת אדם – עדים כשרים (וזה לא מה שבנט חושב), התראה וכדומה. אך כאשר התנאים מתמלאים, הטלת העונש הינה מצוה של תורה. נכון הדבר, שבמדינות דמוקרטיות לא מענישים אדם על עבירות מוסר ש"אינן פוגעות בזולת", ואכן החברה המערבית עומדת בשל כך על סף פירוק, אך כאן בדיוק עומדת התורה בניגוד קוטבי לערכי אותו עולם מערבי מושחת וזועקת את האמת שנתנה בסיני.

וכאן אנו מגיעים לליבת הסוגיה, להבדל התהומי הפעור והבלתי ניתן לגישור שבין היהדות לערכי המערב, אותם מייצג נפתלי בנט על-אף הכיפה שלראשו. מו"ר הרב מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד כתב ספר בעל חשיבות עליונה בשם "אור הרעיון", ובו 39 פרקים.

רבים חושבים שהפרק החשוב ביותר מדבר על הגאולה העתידה, אחרים על מעמד הנכרי בארץ-ישראל, ויש המעדיפים את הפרק הראשון, על עול מלכות שמים. יש האוהבים את הפרק על הנקמה, ואנשי הסוד מתרכזים בפרקים על משיח בן-יוסף. אולם לטעמי, הפרק היסודי ביותר קרוי "הטוב והרע". זהו היסוד לכל ההשקפה התורנית. יש טוב בעולם, ויש רע. תכלית העולם היא נצחון הטוב והכרעת הרע. העולם המערבי כופר בעצם המושגים הללו, לדידו טוב ורע אינם ערכים מוחלטים, אלא "כל אחד והטוב שלו". על יסוד זה בנויות כל האידיאולוגיות הכפרניות, ועל יסוד זה בנויה צורת החיים המופקרת של המערב. רק מכח הכפירה במושגי הטוב והרע המוחלטים יכולה לצמוח תופעה מאוסה כמו אותו מצעד ואנשיו ונפתלי בנט, המגדיר את עצמו כראש הציונות הדתית, מאמץ את אותה השקפה אנטי-יהודית ואומר ש"כולם אהובים, את כולם אנו מכבדים ובמערכת שלנו יש מקום לכל אחד", ולא נחה דעתו, עד שגינה את אלו שמציתים קיטוב בין... ערבים ליהודים! גם ערבים לדידו שייכים לכלל ישראל.

אינני יודע אם לצחוק או לבכות. "לכבד מורכבות" קורא האיש שתמך בעינויים של נוער הגבעות. את הסימפטיה שלו הוא שומר לערבים ולסוטים. אני מציע למחנך הלאומי שיחנך קודם את עצמו, ילמד את התורה ואת השקפת עולמה, יחזור בתשובה ואחר-כך יתחיל לחנך אחרים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!