פרשת קצב: מסתמן החלטת ועדת השחרורים בסוף החודש

וועדת השחרורים תפרסם את החלטתה בנוגע לשחרורו של הנשיא לשעבר, משה קצב, בסוף החודש וזאת לאחר יותר מ-7 שעות של דיונים.

קצב מרצה כזכור עונש מאסר של 7 שנים בגין הרשעתו בביצוע עבירות חמורות בתקופה שבה כיהן כשר התיירות והנשיא.

ועדת השחרורים דחתה לפני כ-3 חודשים את בקשתו של קצב לשחרור מוקדם, תוך שקבעה כי קצב מתנהל בכוחניות, עסוק בעיקר בעצמו ואינו מביע חרטה.

ואולם לאחרונה, בעקבות ערעור שהגיש קצב, החזיר בית המשפט המחוזי מרכז את הדיון לוועדת השחרורים, וזאת לאור חוות-דעת חדשה של הרשות לשיקום האסיר, שלפיה ניתן לערוך לקצב שיקום מחוץ לכותלי בית הסוהר.

לאחרונה גברו הקולות הקוראים לשחרור מוקדם של קצב. בין היתר פרסם העיתונאי רביב דרוקר מאמר הקורא לשחרור הנשיא לשעבר. מנגד, ארגוני נשים, נבחרות ציבור כמו שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון וכן הנשים שנפגעו מקצב מתנגדות נמרצות לשחרורו המוקדם של הנשיא לשעבר, שמסרב לקחת אחריות על מעשיו.

ב-7 בדצמבר 2011 ננעלו שערי הברזל הכבדים של כלא מעשיהו מאחורי נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שהחל לרצות עונש של 7 שנות מאסר בשל הרשעתו. ב-6 באפריל 2016, 4 שנים ו-120 יום אחרי שהחל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו, דחתה ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר בכלא מעשיהו את בקשתו של קצב לשחרור מוקדם ולניכוי שליש מתקופת מאסרו.

בראש ועדת השחרורים שדחתה את בקשתו של קצב ישב השופט בדימוס משה מיכליס, שכיהן בבתי משפט השלום והמחוזי בבאר-שבע. שתי חברות הוועדה הנוספות הן הקרימינולוגית חנה גורדון והפסיכותרפיסטית חניתה לאופר-פישר, שהיא עובדת סוציאלית במקצועה.

"בפנינו אסיר המכחיש את העבירות שביצע, שממשיך וטוען לחפותו למרות פסקי הדין בעניינו וממשיך להיות עסוק בהוכחת חפותו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדבריו בפנינו, כאילו ולא היה כלל הליך משפטי, והוא ממשיך אותו גם היום. מדובר במי שלא עבר כל טיפול סביב העבירות שביצע, למעט אותן מסגרות חינוכיות", העבירו חברי הוועדה ביקורת על התנהגות קצב.

לדבריהם, "בהופעתו של קצב בפני הוועדה ומתוך דבריו התרשמה הוועדה כי האסיר תופס עצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו, בצרכיו, בהפסדיו ובמחיר שהוא ומשפחתו שילמו בלבד. גם לאור שאלות הוועדה לא הביע האסיר חרטה ו/או אמפתיה כלפי נפגעות העבירה...".

הוועדה כתב כי "זכותו של אסיר לדבוק בחפותו ולהמשיך להאמין שהינו חף מפשע. אולם, מצב זה מונע מהאסיר שבפנינו, כל אפשרות להתחלה של הפנמה ומכאן התחלה של טיפול".

הוועדה ציינה בהחלטתה כי בתי המשפט קבעו מפורשות כי העבירות שבהן הורשע קצב הן חמורות וציינו את חומרת הפגיעה בקורבנות והפגיעה בנפשן. "נפגעות העבירה הביעו עמדתן לשלילה בפני הוועדה, גורמי הטיפול הביעו את עמדתן בחוות-הדעת השונות, לדעת חברי הוועדה לא יהיה בכוחה של תוכנית השיקום הפרטית (שהציע קצב. ח"מ) למנוע המשך התנהלות לקויה, עיסוק אובססיבי בחפותו ואולי גם המשך פגיעה בנפגעות העבירה, ולא יהא בה למנוע את אותו סיכון שנקבע בחוות-הדעת כלפי נשים".

בערעור של קצב, שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז, הוא טען בין היתר כי "החלטה לדחות בקשה של אסיר לשחרור מוקדם בשל הכחשתו פוגעת בזכות יסוד של האסיר לדבוק בחפותו (אף אם הורשע בבית המשפט) ומפלה את האסיר לרעה ביחס לאסירים אחרים שהכחישו את ביצוע העבירה ושוחררו על-תנאי".

קצב טען כי "לבד מן העובדה שמדובר בדרישה שאיננה מעוגנת בחוק, דרישה שכזו עלולה לגרום לאסירים שניהלו משפט הוכחות וערערו על הרשעתם לבית המשפט העליון, להודות בביצוע עבירה כדי להשיג רווח משני כדוגמת חופשה או שחרור מוקדם".

כאמור, ב-5 ביולי הורה בית המשפט המחוזי מרכז לוועדת השחרורים לדון שוב בקיצור מאסרו של קצב. זאת, בשל חוות-דעת חדשה שהציגה הרשות לשיקום האסיר, ולפיה קצב יוכל לעבור תהליך שיקום גם מחוץ לכותלי בית הכלא - זאת בניגוד לחוות-דעתה הקודמת.

חוות-הדעת החדשה מגבירה את סיכוייו של קצב להשתחרר מהכלא בקרוב, בתום שני שלישים מתקופת מאסרו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!