"הרבי אמר: '"לא עשיתי די עבור ילדי מרוקו'" • האזינו
במהלך ביקורו של האדמו"ר מסאטמר בטורנטו לשם גיוס כספים עבור ילדי צרפת - סיפר הרבי על אביו שהתבטא בעבר: "'איני יודע אם לא אתן דין וחשבון שלא עשיתי מספיק עבור ילדי עולי מרוקו'. הילדים הללו הם לא אשכנזים, אבל אין כל נפקא מינא אם זה יהודי ספרדי או יהודי אשכנזי. אנחנו צריכים להציל יהודים שיהיו 'ערליכע אידן'" • האזינו
- משה ויסכרג
- י"ג תמוז התשע"ו
- 8 תגובות
הרבי מסאטמר בטורונטו (באדיבות המצלם)
במהלך ביקורו של האדמו"ר מסאטמר יחד עם ראשי הישיבות הגר"מ קוטלר והגר"ד פינשטיין בטורנטו לשם נסעו לגיוס כספים עבור ילדי צרפת - חשף האדמו"ר את השתלשלות הדברים שקדמו למסע וסיפר על ביקורו של הרב אליעזר סורוצקין במעונו.
האדמו"ר פתח בדבר חובת השעה, והחל עם סיפור: "בשנת תשכ"ח, הרבי זכותו יגן עלינו (ה'ויואל משה'), קיבל שיתוק, קשתה עליו הדיבור, בפעם הראשונה כשחזר לעצמו ואבי (ה'ברך משה') נכנס אליו לאחר ששב לביתו שאל: 'מה קורה עם הילדים?'. אבי סבר שהוא מתעניין על ילדיו שלו, 'ברוך השם' ענה אבי, והרבי שואל שוב ושוב.
"ואז שאלו אם הרבי מתכוון לילדי העלייה ממרוקו, הרבי באותם שנים סייע רבות לילדי העולים. הרבי אמר אז: 'איני יודע אם לא אתן דין וחשבון שלא עשיתי מספיק עבור ילדי העולים'. בוודאי שאנחנו צריכים לדעת מה עלינו לעשות. מה התפקיד שלנו, לתקן את מה שלא יכולנו לעשות אז ואפשר לעשות היום.
"כמדומני שאצל פרשת ילדי מרוקו", הוסיף האדמו"ר, "גם כן לא היה המדובר לסדר את העולים במוסדות במאה שערים שבירושלים או בני ברק, הענין היה להציל את הילדים משמד. החוב שלנו הוא לתקן היום מה שלא אפשרנו לעשות אצל ילדי מרוקו.
"בשל"ה הקדוש מביא בפר' חוקת שהענין של פרה אדומה הוא 'תבוא אימה ותקנח צואת בנה', שחוב עלינו תמיד לחקור אל השורש ורק אז יכולים לתקן. אז לגבי חלק הטוב השורש לעורר את כולנו לעסוק בענין זה היה כ"ק האדמו"ר מקאלוב שראינו איזה עבודה קשה הוא משקיע בענין זה, ואנחנו חייבים לו הכרת הטוב על כך. ואם הגמרא אומרת לגבי הילל הזקן שהלל מחייב עניים, אז הרבי מקאלוב מחייב את כולנו שלמרות מצבו הקשה הוא עובד עבודה קשה ומייגעת לטובת הילדים.
"כבר מלפני שנים רבות הרבי מקאלוב נסע לצרפת לעזור את היהודים שמה, ויש לו ארגון בארץ שמתעסק בזה שנים רבות, וע"י הקשר שבנו עם היהודים שמה נתוועדנו להמצב הקיים, והחורבן שהיה עם העולים החדשים".
האדמו"ר ממשיך ומפרט את השתלשלות העניינים: "בו בזמן קרא הרבי מקאלוב לאסיפה בביתו, והשתתפו שם הראשי ישיבות שליט"א ונתעוררנו ביחד לפעול נמרצות בעד הצלת הילדים. אחד מן הדברים שדובר שם היה כי הראשי ישיבות רבי מלכיאל ורבי דוד יגייסו את ר' ראובן וואלף אל הדגל להיות מעורב בזה. זה היה אחת ההחלטות החשובות מהאסיפה אז, והיום הזה שבאנו הוא פועל יוצא מהאסיפה.
"כשאנחנו דנים בפרשה כזו", המשיך האדמו"ר, "אנחנו גם צריכים לראות את שורש הענין, למנוע שלא יבוא למצב של שמד רח"ל. מדברים פה על כך שהנגידים יקחו על עצמם להתרים מוסדות, זה כבר סוף פסוק. קודם כל צריכים למנות אנשים פעילים, וכבר מינו רבות כזה שילכו לדבר אל ההורים של העולים החדשים ולהסביר להם על סכנת החינוך של ילדיהם ולא להעבירם לידי הסוכונות כמו שיש את 'לב לאחים' וכדומה.
"ראשון תרם האדמו"ר מהארדענקע סכום של חמשת אלפים דולר לחודש בשביל העסקן שנכנס לעובי הקורה, ולאחר תקופה קצרה ראו שפעיל אחד לא מספיק. ממילא כשמדברים פה מבניית מוסדות צריכים לזכור שגם יש דברים אחרים שנכלל בכך ועולה כסף רב, כמו פעילים בארץ. כמו"כ הסוכנות עושה יריד בצרפת ליהודים שם לפתות אותם לשלוח את ילדיהם לארץ, ביריד אחד הצליחו הפעילים להגיע לשם, ביריד השני כבר מנעו אותם מלהגיע משום שהסוכנות ראה איזה סערה גדולה גרמה פעולות העסקנים אצל היהודים בצרפת. וצריכים לוודא שכן יהיה אפשרות לעסקנים שלנו להשתתף שם.
"אנחנו צריכים לזכור שגם בצרפת עדיין גרים קהילות שלמות מישראל, ואנחנו צריכים להשתדל בעדם שיהיה קיום למוסדות שלהם, ויוכלו להשאר שם. אבל עכשיו הגענו בשביל היהודים שכן מגיעים ארצה להציל אותם משמד להודיע להם שהסוכנות רוצים להשמיד את הילדים שלהם, ויגיעו רק למוסדות שבסופו הם יהיו יהודים חרדים נאמנים לה', ויגדלו בני תורה אמתיים. המנהל של החינוך העצמאי היה אצלי ואמר לי שרשת החינוך העצמאי הוא לא ת"ת או חדר רגיל, זה מוסד בשביל ילדים חלשים, והמטרה שלנו צריך להיות שהילדים האלו יגיעו ברוב הימים לישיבות חרדים למהדרין".
האדמו"ר ציטט את דברי רבינו עובדיה מברטנורא שאומר כי בעקבתא דמשיחא יעלו לירושלים יהודי צרפת. "הילדים הללו", המשיך האדמו"ר, "הם לא אשכנזים, הם יוצאי ספרד. אבל לנו אין כל נפקא מינא אם זה יהודי ספרדי או יהודי אשכנזי. אנחנו צריכים להציל יהודים שיהיו 'ערליכע אידן'".
בהמשך הוסיף האדמו"ר כי "זו זכיה שמזכים את כל הנוטלים חלר להציל שבט מישראל שיוכלו לגדול נאמנים וכשרים, שיעלו לארץ הקודש ושיהיו ראוים לדור בארץ הקודש".
האדמו"ר סיים בברכה לבעל האכסניה וכל המסייעים והתורמים, ואמר כי "אף שכנראה לעולם לא נכיר ילדים אלו, אבל אם נרחם עליהם - ירחמו עלינו מן השמיים".
האדמו"ר פתח בדבר חובת השעה, והחל עם סיפור: "בשנת תשכ"ח, הרבי זכותו יגן עלינו (ה'ויואל משה'), קיבל שיתוק, קשתה עליו הדיבור, בפעם הראשונה כשחזר לעצמו ואבי (ה'ברך משה') נכנס אליו לאחר ששב לביתו שאל: 'מה קורה עם הילדים?'. אבי סבר שהוא מתעניין על ילדיו שלו, 'ברוך השם' ענה אבי, והרבי שואל שוב ושוב.
"ואז שאלו אם הרבי מתכוון לילדי העלייה ממרוקו, הרבי באותם שנים סייע רבות לילדי העולים. הרבי אמר אז: 'איני יודע אם לא אתן דין וחשבון שלא עשיתי מספיק עבור ילדי העולים'. בוודאי שאנחנו צריכים לדעת מה עלינו לעשות. מה התפקיד שלנו, לתקן את מה שלא יכולנו לעשות אז ואפשר לעשות היום.
הרבי מסאטמר מספר על החינוך העצמאי
"כמדומני שאצל פרשת ילדי מרוקו", הוסיף האדמו"ר, "גם כן לא היה המדובר לסדר את העולים במוסדות במאה שערים שבירושלים או בני ברק, הענין היה להציל את הילדים משמד. החוב שלנו הוא לתקן היום מה שלא אפשרנו לעשות אצל ילדי מרוקו.
"בשל"ה הקדוש מביא בפר' חוקת שהענין של פרה אדומה הוא 'תבוא אימה ותקנח צואת בנה', שחוב עלינו תמיד לחקור אל השורש ורק אז יכולים לתקן. אז לגבי חלק הטוב השורש לעורר את כולנו לעסוק בענין זה היה כ"ק האדמו"ר מקאלוב שראינו איזה עבודה קשה הוא משקיע בענין זה, ואנחנו חייבים לו הכרת הטוב על כך. ואם הגמרא אומרת לגבי הילל הזקן שהלל מחייב עניים, אז הרבי מקאלוב מחייב את כולנו שלמרות מצבו הקשה הוא עובד עבודה קשה ומייגעת לטובת הילדים.
"כבר מלפני שנים רבות הרבי מקאלוב נסע לצרפת לעזור את היהודים שמה, ויש לו ארגון בארץ שמתעסק בזה שנים רבות, וע"י הקשר שבנו עם היהודים שמה נתוועדנו להמצב הקיים, והחורבן שהיה עם העולים החדשים".
האדמו"ר ממשיך ומפרט את השתלשלות העניינים: "בו בזמן קרא הרבי מקאלוב לאסיפה בביתו, והשתתפו שם הראשי ישיבות שליט"א ונתעוררנו ביחד לפעול נמרצות בעד הצלת הילדים. אחד מן הדברים שדובר שם היה כי הראשי ישיבות רבי מלכיאל ורבי דוד יגייסו את ר' ראובן וואלף אל הדגל להיות מעורב בזה. זה היה אחת ההחלטות החשובות מהאסיפה אז, והיום הזה שבאנו הוא פועל יוצא מהאסיפה.
"כשאנחנו דנים בפרשה כזו", המשיך האדמו"ר, "אנחנו גם צריכים לראות את שורש הענין, למנוע שלא יבוא למצב של שמד רח"ל. מדברים פה על כך שהנגידים יקחו על עצמם להתרים מוסדות, זה כבר סוף פסוק. קודם כל צריכים למנות אנשים פעילים, וכבר מינו רבות כזה שילכו לדבר אל ההורים של העולים החדשים ולהסביר להם על סכנת החינוך של ילדיהם ולא להעבירם לידי הסוכונות כמו שיש את 'לב לאחים' וכדומה.
"ראשון תרם האדמו"ר מהארדענקע סכום של חמשת אלפים דולר לחודש בשביל העסקן שנכנס לעובי הקורה, ולאחר תקופה קצרה ראו שפעיל אחד לא מספיק. ממילא כשמדברים פה מבניית מוסדות צריכים לזכור שגם יש דברים אחרים שנכלל בכך ועולה כסף רב, כמו פעילים בארץ. כמו"כ הסוכנות עושה יריד בצרפת ליהודים שם לפתות אותם לשלוח את ילדיהם לארץ, ביריד אחד הצליחו הפעילים להגיע לשם, ביריד השני כבר מנעו אותם מלהגיע משום שהסוכנות ראה איזה סערה גדולה גרמה פעולות העסקנים אצל היהודים בצרפת. וצריכים לוודא שכן יהיה אפשרות לעסקנים שלנו להשתתף שם.
"אנחנו צריכים לזכור שגם בצרפת עדיין גרים קהילות שלמות מישראל, ואנחנו צריכים להשתדל בעדם שיהיה קיום למוסדות שלהם, ויוכלו להשאר שם. אבל עכשיו הגענו בשביל היהודים שכן מגיעים ארצה להציל אותם משמד להודיע להם שהסוכנות רוצים להשמיד את הילדים שלהם, ויגיעו רק למוסדות שבסופו הם יהיו יהודים חרדים נאמנים לה', ויגדלו בני תורה אמתיים. המנהל של החינוך העצמאי היה אצלי ואמר לי שרשת החינוך העצמאי הוא לא ת"ת או חדר רגיל, זה מוסד בשביל ילדים חלשים, והמטרה שלנו צריך להיות שהילדים האלו יגיעו ברוב הימים לישיבות חרדים למהדרין".
האדמו"ר ציטט את דברי רבינו עובדיה מברטנורא שאומר כי בעקבתא דמשיחא יעלו לירושלים יהודי צרפת. "הילדים הללו", המשיך האדמו"ר, "הם לא אשכנזים, הם יוצאי ספרד. אבל לנו אין כל נפקא מינא אם זה יהודי ספרדי או יהודי אשכנזי. אנחנו צריכים להציל יהודים שיהיו 'ערליכע אידן'".
בהמשך הוסיף האדמו"ר כי "זו זכיה שמזכים את כל הנוטלים חלר להציל שבט מישראל שיוכלו לגדול נאמנים וכשרים, שיעלו לארץ הקודש ושיהיו ראוים לדור בארץ הקודש".
האדמו"ר סיים בברכה לבעל האכסניה וכל המסייעים והתורמים, ואמר כי "אף שכנראה לעולם לא נכיר ילדים אלו, אבל אם נרחם עליהם - ירחמו עלינו מן השמיים".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות