הרב נגד התלמיד • הגר"מ מאזוז פרסם מחאה

דבריו של ח"כ הרב חיים אמסלם ב'מעריב', שפורסמו בעיתון בסוף השבוע האחרון, קוממו את רבותיו בישיבת 'כסא רחמים', שהחליטו לפרסם גילוי דעת של הסתייגות מדבריו.


לכתבה שעוררה את הסערה:
• ח"כ הרב חיים אמסלם: גרמנו לשנוא את התורה


בראיון ברדיו 'קול ברמה' הקריא הרב צמח מזוז, מנהל רוחני בישיבה, גילוי דעת שכתב - ואשר אליו הצטרף אחיו, ראש הישיבה, הגאון רבי מאיר מאזוז, בכתב ידו, וכתב:

"אני מצטרף לכל האמור והמאמר שפורסם ב'מעריב' אינו ראוי כלל, לא מבחינת השעה ולא מבחינת המקום, ואת צנועים חכמה".

"קשה לי להאמין שהדברים יצאו מפי הרב אמסלם"

במקביל מצרף הרב צמח מזוז, מכתב ארוך ומפורט - המתפרסם כאן לראשונה:

"הראו לי מה שאמר ח"כ הרב חיים אמסללם הי"ו לגבי התכנית של תורה ועבודה, שהתבטא קשות כלפי תנועת ש"ס. והיות שיש חושבים מסתמא שהוא אמר כן על דעת רבני הישיבה ומרן ראש הישיבה שליט"א, ובכן, הוצרכתי לגלות בזה דעת תורה, שאין דעתם של רבותינו הגאונים כך, וכולנו מסתייגים מכל הדברי, כדלהלן.

"מר אבינו ועטרת ראשנו, הגאון האדיר, מחבר שו"ת איש מצליח זצ"ל, כתב בהקדמה לספר 'דרך ישר' והדפסנו אותה בשו"ת הנ"ל, וזה לשון קדשו: 'לאמתו של דבר אין הבדל בין שתהיה לתלמיד עם התורה, טרדא שניה של לשונות הגויים, או של מלאכה, או אחרת שתהיה, העיקר הוא" אם יהיו לתלמיד זמנים קבועים ושיעורים קצובים של איזה ענין או של לימוד שיהיה מידי יום ביום שמטריד מוחו של תינוק עם טרדת התורה, אז 'לא טוב', לא ישיג את התורה שנקראת 'טוב'.

"ועודנה מצלצלת באוזני אותה אנחה שוברת, ששמעתיה מפי מו"ר ועט"ר זצ"ל (רבי רחמים חי חויתה הכהן) זה כחמש עשרה שנה... בזה"ל. היו לי תלמידים גדולים שנפתחו עיניהם בפוסקים, והתחילו ללמוד ולסדר פסקים ותשובות דוגמתכם, אמנם אהה! ספו תמו בעקבות התנועות והעתונות, אשר טפחתי ורביתי וכו' בעוה"ר, וה' ירחם עכ"ל. (ע"כ מתוך ההקדמה).

"זכורני לפני כארבעים ושמונה שנים, כשפתח אמה"ג זצ"ל את הישיבה 'כסא רחמים' ומינה אותי כר"מ בישיבה, ושילם לי משכורת 60 דינר. שאלתיו: אבא! אתה חי בדוחק בפנסיה זעומה של 30 דינר מפני שאינך רוצה ליהנות מהתורה, ולמה אני אהנה מהתורה ואקבל משכורת? ענני, יש חסידות ויש הלכה! אני סוף סוף יכול לחיות מהפנסיה הזאת, אתה אין לך גם פנסיה כזאת, וכדי לחיות אתה צריך ללכת לעבוד. וכיום, אם תצא לעבוד לא תוכל לעמוד בנסיונות ועלול ליפול, עדיף שלא תעשה חסידות ותקיים ההלכה...עכל"ק. ואם הדברים הללו נאמרו לפני כיובל שנים, לפני כל הנסיונות החדשים, היום על אחת כמה וכמה!".

"מורנו הרב הגאון החסיד רבי בוגיד סעדון זצ"ל (נ"ע לפני כחמש שנים בגיל 90) הרב הראשי של ג'רבא, לפני כשלושים שנה נפגש עם מופת הדור מרן הגרע"י שיבדלח"א, ומרן אמר לו: תעלה לארצנו הקדושה עם כל העדה! למה להתמהמה? ענה לו, הרב יודע שלא כל אחד מסוגל לשבת וללמוד כל היום. בג'רבא – גם מי שאינו לומד בישיבה, יוכל להמשיך להישאר יהודי. בארץ – מי שאינו
יושב ולומד בישיבה, קשה לו להשאר ולהיות יהודי...מרן שמע ונאנח (כל זה שמעתי מפיו של רבי בוגיד זצ"ל).

"אין אנו חושבים שיש מצוה לחיות בדלות ובעניות, ואין אנו חושבים שבשביל הפרנסה נזרוק את התורה והמצוות ח"ו, אלא יש לנצל את שנות הבחרות לעלייה בתורה וביראת שמים כמה שיד אנוש מגעת, ולהתחתן וללמוד מספר שנים. ובאותם שנים שלאחר החתונה, אפשר להתפרנס מכתיבת סת"ם שעתיים שלש בערב, או לתת שיעורי תורה עוד, ואחרי זה יתייעץ עם רבותיו לאיזה קורס ללכת ללמוד ויתפרנס בכבוד ויקבע עתים לתורה, וזה וזה יתקיים בידו.

"לגבי 'השבבניקים' שאינם מסוגלים לשבת וללמוד לצערנו, והם נפלטים לרחוב ומגיעים מאד מאד רחוק רח"ל, לפני כעשרים וחמש שנה דברתי עם מרן הראשל"צ כיום הרב עמאר שליט"א, ואתי היה גיסי, איש חיל רב פעלים, רבי אליהו ענקרי הי"ו. מה נראה לו אם נפתח ישיבה כזאת שיהיו בה צוות גדול וחזק שיתן להם שיעורים קצרים עם הפסקות, ושיחות מוסר, עם לימוד מקצועות למיניהם, ונציל את חייהם מרדת שחת?

"הרב עמאר התלהב מזה ומסר שטר של מאה דולר ליד גיסי, ואמר לו: הנה התרומה הראשונה, עשה והצלח! למעשה, היות שלא מצאתי האיש 'המשוגע לדבר ' שיתמסר לזה בכל כוחו, ואני עסוק בישיבה, הדבר לא יצא לפועל אך הדבר הזה לע"ד ניתן לביצוע. ומה שניתן להציל, יש להשתדל להציל.

"בסיום דברי, קשה לי להאמין שהדברים יצאו מפי הרב אמסלם, כפי שנכתב בעיתון, שהרי הוא עצמו למד בכולל כמה שנים טובות אחרי נישואיו! והחזיק תקופה ממושכת כולל אברכים בהר-נוף ע"ש מר אביו הצדיק רבי דוד זצ"ל. ועוד דברים עדינים כאלה למה לדון בהם על גבי העתון, ובמיוחד עתון חילוני?!

"האם לתת חרב בידם להרגנו?! הדברים צריכים להיות נידונים בהתאסף ראשי עם, עם מחשבה ברורה שאלקים נצב בעדת ה' שינחנו בדרך הנכונה. לצערי הרבה פעמים הפוליטיקה מעוותת הרבה דברים שיכולים להיות מאד טובים. ולזכות מהם לדורות עולם בזה ובבא".

את תגובתו של הרב חיים אמסלם לא ניתן היה לקבל, שכן הוא נמצא בימים אלו בקהילות ישראל בחו"ל. אולם נזכיר, כי כבר ביום שישי הגיב הרב באמרו, כי דבריו הוצאו מהקשרם, "מעולם לא נתתי ראיון לכתב שלום ירושלמי ממעריב, ומה שנכתב במאמר בסוף השבוע היה על דעתו האישית של הכתב וכפרשנות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!