הגדלת סל התרופות תמומן ע"י מיסוי חברות הביטוח וקופות החולים

חשיפת "גלובס" בדבר ההסכמות בין משרדי הבריאות והאוצר בכל הנוגע להגבלת הפרקטיקה הפרטית של מנהלי מחלקות בבתי החולים בתמורה להגדלה משמעותית של סל התרופות כבר מעוררת סערה במערכת, אבל היא צפויה לעורר סערה גדולה עוד יותר לנוכח כמה מהפרטים שמתגלים כעת:

ל"גלובס" נודע כי הגדלת הסל, מתוספת שנתית של 300 מיליון שקל לכדי תוספת של 550 מיליון שקל, אמורה להגיע בין היתר באמצעות "היטל" שיוטל על הביטוחים המשלימים של קופות החולים ועל ביטוחי הבריאות של חברות הביטוח המסחריות.

על פי ההסכמות, המוסד לביטוח לאומי 2%-3% ממחזור ההכנסות של הגופים המבטחים, וזאת לטובת הסל הממלכתי. המשפטנים של משרדי האוצר והבריאות הכשירו את המהלך, אולם טרם התקבלה הסכמה בעניין ממשרד המשפטים. עיקר המכשול המשפטי, כך נראה, יהיה מול חברות הביטוח, שעשויות לעתור בעניין לבג"ץ.

גם אם הגבייה לא תגיע לגובה התוספת הדרושה לסל התרופות, הגידול בסל יתבצע בכל מקרה על פי המוסכם – קרי 550 מיליון שקל בשנה, וזאת במשך 5 שנים. בתמורה לגידול בסל, הסכים שר הבריאות יעקב ליצמן לוותר על דרישתו לאפשר לקופות החולים לשווק כיסוי ביטוחי לתרופות מצילות ומאריכות חיים.

גורמים שמצויים בפרטים מסבירים כי ביטוחי הבריאות ממילא צפויים להיות רווחיים יותר לאור הרפורמה בביטוחים שהפחיתה משמעותית את שכר המנתחים, ועל כן "מיסוי" המוצרים הפרטיים לטובת הסל הממלכתי הוא צעד לגיטימי ואף מתבקש לכאורה. עוד הם מדגישים כי בעלי הביטוחים, קרי הציבור, לא אמורים לשלם יותר.

על פי הערכות, משרדי הבריאות והאוצר יבקשו לוודא כי הגופים המבטחים לא יעלו את הפרמיות החודשיות בניסיון לגלגל את המהלך על הציבור.

הגבלת הפרקטיקה הפרטית
מוקדם יותר היום חשפנו כי שר האוצר משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן הגיעו להסכמה לא רק על הגדלת התוספת לסל התרופות, אלא גם על הגבלת הפרקטיקה הפרטית של מנהלי מחלקות בבתי החולים. למעשה, כריכת המהלכים זה בזה היוותה תנאי מצד משרד האוצר. על פי היוזמה, שתובא באמצעות הצעת מחליטים לממשלה, מנהלי מחלקות לא יורשו לעסוק עוד בפרקטיקה פרטית והם יהיו מחויבים רק למערכת הציבורית – זאת בתמורה לתוספות שכר שייקבעו בהמשך. על פי הצעת המחליטים, המהלך ייצא לפועל בהתאם לעבודת מטה משותפת לשני המשרדים בה ישתתפו גם נציגי ההסתדרות הרפואית. עוד נודע, כי המהלך יכלול רק מנהלי מחלקות חדשים, ולא קיימים.

גם במשרד הבריאות רצו באופן טבעי לראות נוכחות מוגברת של מנהלי מחלקות בבתי החולים הציבוריים, אבל הסתייגו שם מהדרך. במשרד ערים מאוד לתחושות הקשות שמלוות את הרופאים הבכירים בתקופה האחרונה, במיוחד אחרי כניסתה לתוקף של רפורמת הניתוחים הפרטיים. לא רק שהרפורמה הפחיתה משמעותית את שכר המנתחים משום שהיא חייבה אותם לנהל מו"מ מול חברות הביטוח וקופות החולים ולא מול המטופלים, אלא שהיא גם יצרה לשיטתם "אווירת עליהום" נגד הרופאים. לפחות בעיתוי הנוכחי, כך לפי החשש במשרד, מהלך נוסף בגזרה של הרופאים הבכירים עלול "להבעיר את השטח" ולהביא לכך שרופאים בכירים לא יירצו לקבל על עצמם את התפקיד של ניהול מחלקה.

עד היום, לנהל מחלקה יצר לרופא לא רק יוקרה ומוניטין אלא גם פוטנציאל הכנסה גבוה מאוד באמצעות הפרקטיקה הפרטית (לפחות בחלק מהמקצועות הרפואיים). כעת, אם ישללו מהמנהלים את האפשרות למצות את המוניטין לצורך הכנסה מרפואה פרטית, הם עשויים להישאר רק עם כאב הראש הניהולי. במצב דברים כזה, רק שכר גבוה מאוד של כ-100 אלף שקל בחודש עשוי לרצות את מי שנהנים היום מפרקטיקה פרטית ענפה ומהכנסה גבוהה עוד יותר, ואת זה ספק אם באוצר מוכנים לשלם. כיום, לפי נתוני האוצר וההסתדרות הרפואית, מנהל מחלקה מרוויח כ-48 אלף שקל בחודש לא כולל הכנסות נוספות.

המודל עליו הסכימו כחלון וליצמן הוא המודל האובליגטורי בו צידדו אנשי האוצר, שיחייב את מנהלי המחלקות שיתמנו בעתיד לוותר על פרקטיקה פרטית. במשרד הבריאות העדיפו מודל וולונטרי בדומה למודל ה"פול-טיימר" שעומדים להציע בקרוב לשורה של רופאים בכירים, במסגרתו הרופא יסכים לוותר על פרקטיקה פרטית ויזכה לשכר גבוה תמורת התחייבות לשעות גלובליות נוספות אחר-הצהריים.

במשרד הבריאות סבורים כי המודל הוולונטרי יקרוץ לדור הצעיר יותר בבתי החולים וכך ממילא הדברים ייעשו באופן מדורג ונכון יותר. במשרד האוצר, לעומת זאת, לא ראו מקום לוולונטריות. לשיטתם מנהל מחלקה נמצא בתפקיד בכיר גם בפן המקצועי וגם בפן החינוכי והערכי, ועל כן עליו לקבל על עצמו מחויבות מלאה למקום עבודה אחד.

כגודל הצ'ק
גם בתוך משרד האוצר היו לא מעט התנגדויות, בעיקר מצד היועצים המשפטיים של אגף הממונה על השכר. אלה יודעים כי האפשרות של הרופאים (לרבות מנהלי המחלקות) לעסוק בפרקטיקה פרטית מעוגנת בהסכם הקיבוצי עם ההסתדרות הרפואית, שייפתח שוב למו"מ רק בשנת 2020. המשמעות היא שאם המהלך לא ייעשה בהסכמה, הוא אפשרי רק בחקיקה.

הרפורמה האחרונה בניתוחים הפרטיים הוכיחה כי באוצר יודעים להוביל מהלכים קשים בחקיקה למרות התנגדות הרופאים שפנו לבג"ץ, אבל איש במשרד לא חושב שזה יהיה קל במיוחד.

על פי גורמים במערכת, בסופו של יום הצלחה של מהלך כזה תלויה בשני אנשים בלבד: משה כחלון ויעקב ליצמן. האחרון לא רצה גם את הרפורמה בביטוחים, אבל הסכים לאחר שראה את מאות המיליונים שהאוצר הבטיח להעביר. גם הפעם, כך נדמה, עוצמת הנחישות כגודל הצ'ק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!