מה עובר עלייך בזמן הלידה? סיכום כל השלבים • הכתבה מיועדת לנשים בלבד

הלידה מתחלקת לשלושה חלקים:
השלב הראשון - מצירים מסודרים ועד לפתיחה מלאה (כעשרה ס"מ פתיחה ו 100% מחיקה)
השלב השני - מפתיחה מליאה ועד לאחר יציאת התינוק.
השלב השלישי - מלאחר יציאת התינוק ועד ליציאת השליה וקרומיה.

השלב הראשון מתחיל ברגע שאת מזהה שאת מתחילה את התהליך:
- ירידת מים (בטפטוף או בשטף).
- דימום (ויסתי המחייב הגעה מהירה לבית החולים או רירי - המעיד בד"כ על נפילת הפקק).
- הפרעה בתנועות עובר (מצריך הגעה דחופה לבית החולים).
-צירים (מסודרים בתדירותם ובעוצמתם במשך זמן).

סביר להניח כי את השלב הראשוני תעברי כשאת עדיין בסביבה המוכרת לך. צריך לזכור שהחיים הם לא כמו בסרטים בהם האישה מקבלת את הציר הראשון וישר רצה לבית החולים.

נצלי את הזמן כדי לנוח עד כמה שניתן ולאזור כוח לשלבים הבאים של הלידה.
התיק לבית החולים כבר אמור להיות מוכן בהישג יד כדי שתוכלי לצאת ברגע הנכון.

השלב בראשון של הלידה מתחלק לשלושה חלקים:

השלב הלטנטי -
זהו שלב בו צוואר הרחם נפתח עד לרוחב של כ- 3-4 ס"מ. בשלב זה יהיו צירים סדירים ובדרך כלל כבר מורגשים בעוצמתם.

השלב האקטיבי -
זהו השלב בו צוואר הרחם נפתח עד לרוחב של כ- 8-9 ס"מ. בשלב זה הצירים הם סדירים. צפופים וחזקים. בשלב זה התקדמות הפתיחה מהירה יותר מהשלב הלטנטי.

שלב הפלטו-
זהו השלב בו צוואר הרחם נפתח ל 10 ס"מ. זהו השלב בו הצירים הם צירי לחץ.

מה קורה בגופך במהלך השלב הראשון?

כדי להבין מה קורה בגופך במהלך השלב הראשון של הלידה, כדאי לחשוב על סוודר עם צווארון גולף. בתחילת השלב הראשון הראש של התינוק מונח בכניסה לצווארון הסוודר אך הצווארון סגור ומאורך.

הצירים מופיעים בתחילת שלב הלידה הראשון הם התכווצויות של דפנות הרחם המושכות את דפנותיו כלפי מעלה (לכיוון החזה), אם נחזור לסוודר אז כאילו מושכים את הסוודר ומותחים אותו על הראש הנמצא סמוך לפתח הצווארון.

ככל שהמשיכה נמשכת אז הראש חודר לתוך צווארון הסוודר וגורם לצווארון להיפתח ולהתקצר, זה בדיוק מה שקורה לצוואר הרחם שלך, הוא נפתח יותר ויותר (עד כדי 10 ס"מ בסוף השלב הראשון) ומתקצר (לקיצור זה נהוג לקרוא "מחיקה").

בסוף השלב הראשון של הלידה תהיי עם פתיחה של צוואר לכדי 10 ס"מ, ועם מחיקה מלאה שלו.
בשלב זה את מוכנה לתחילת השלב השני של הלידה - שלב הלחיצות.
ייתכן ותחושי לחץ על פי הטבעת - סימן הוא כי ראש העובר ירד לתעלת האגן, לוחץ על המעי הגס ועל עצם הזנב (העצה), ומוכן לצאת החוצה.

השלב השני של הלידה:
שלב זה מתחיל כאשר יש פתיחה מלאה של צוואר הרחם (10 ס"מ) ומסתיים ביציאת התינוק אל אוויר העולם. לעיתים השלב הזה אורך כמה דקות ולפעמים הוא יכול להימשך כשעה-שעתיים.

בשלב זה את תידרשי ללחוץ ( בעצירת האוויר ודחיפה כלפי מטה, כמו עצירות. ואו בנשיפה קולית הדוחפת חזק כלפי מעטה) כדי לדחוף את התינוק שלך במורד תעלת הלידה, את הלחיצות מבצעים רק בזמן צירים, ובין הצירים נחים.

אם תרצי תוכלי לשלוח יד כדי להרגיש את ראשו של תינוקך, או להעמיד מראה כדי לחזות בעצמך בתינוקך יוצא.

החלק האחרון אותו עובר התינוק בדרכו החוצה הוא אזור החץ (הפרינאום). אזור זה בנוי מרקמה גמישה מאוד המתרחבת כדי לאפשר לתינוק לצאת. בבתי חולים רבים המיילדת תשמן את האזור כדי להגביר את גמישותו תוך כדי הלידה במידה והפתח לא גמיש דיו ויש חשש לקרע טבעי, (רצוי להביא שמן לפרינאום מהבית ולבקש מהמיילדת להשתמש בו).

בחלק מהמקרים יעדיפו לבצע חתך חיץ, עליו יותר קל לשלוט מאשר על קרע לא צפוי, ונזקיו פחותים הרבה יותר משל קרע לא צפוי.

תוכלי לבקש מהמיילדת לעמעם אורות לקראת צאתו של התינוק לאוויר העולם כדי שלא ייצא מהרחם למקם מואר מידי ומסנוור.

עם צאת התינוק לאוויר העולם ייחתך חבל הטבור שלו, והטיפול בו מכאן והלאה תלוי במצב העובר, וברצונך, ובמדיניות בית החולים.

זהו זה, התינוק בחוץ. ואת עוברת אל השלב השלישי של הלידה.

השלב השלישי של הלידה:
למרות שהתינוק כבר בחוץ נותרה עדיין השיליה שהזינה אותו בכל חודשי ההיריון והיא צריכה לצאת. בדרך כלל תהליך הוצאתה אורך בין כמה דקות לבין חצי שעה, עדיין תחושי התכווצויות של הרחם אך במידה הרבה יותר מועטה מהצירים.

כדי להוציא את השיליה יתכן ותצטרכי לתת עוד כמה לחיצות, ובמקרה הצורך המיילדת תעסה מעט את בטנך כדי לעזור לשלייה להיפלט החוצה. המיילדת תאחז בעדינות בחבל הטבור ועם צאת השיליה תבדוק היטב אם יצאה החוצה בשלמותה וכי לא נשארו חתיכות שלייה או קרומים ברחם. במידה ושלייה אינה שלמה ייבצעו פעולה של ניקויי רחם הנקראת - רביזיו.
זה השלב לברך ב"מזל טוב"!!!

עדיין לא הכול נגמר מבחינתך...
במידה ויהיה דימום מהרחם בגלל התנתקות השיליה מדפנותיו, תעסה מעט המיילדת את הרחם בבטנך התחתונה כדי לעזור לכלי דם להתכווץ, ובחלק מבתי החולים מקבלים זריקת פיטוצין שמטרתה לכווץ את הרחם.

המיילדת תנקה את פתח הנרתיק ותבדוק אם נוצרו קרעים בלידה, או אם בצעו חתך חיץ במהלך הלידה במכוון, זה הזמן לתפור את הקרעים/חתכים ע"י רופא, התהליך מלווה בהרדמה מקומית או תחת אלחוש האפידוראלי. את לא אמורה לחוש בתהליך התפירה שום כאב.

לאחר שהסתיימו כל ההליכים הרפואיים הנחוצים ואת תנוחי קצת, תיפרדי לשלום מחדר הלידה ותועברי לחדר ההתאוששות בדרכך למחלקת היולדות.

מזל טוב!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!