ליצמן: לא יוחרגו 50 רופאים "כוכבים" מרפורמת הניתוחים
הדרג המקצועי במשרד הבריאות הוא שיקבע "באופן ענייני בלבד" אם יש מקום להחרגות וכמה
- ט' תמוז התשע"ו
ליצמן: צילום: הדס פרוש, פלאש 90
שלושה ימים אחרי שחשפנו עדויות של רופאים שטענו כי שר הבריאות יעקב ליצמן אותת להם שלא להצטרף להסדרים של קופות החולים במסגרת הרפורמה החדשה בניתוחים הפרטיים וכי הוא "ידאג להם אישית", נראה שליצמן נרתע מהביקורת. ל"גלובס" נודע כי ליצמן זימן אליו שלשום (ד') את ארבעת המנהלים של קופות החולים והודיע להם כי הוא נסוג מדרישתו להחריג 50 רופאים "כוכבים" מהוראות הרפורמה.
קודם לכן, נזכיר, הבהיר ליצמן לקופות שבכוונתו לנקוט בכל הצעדים כדי שיעבירו רשימות של 50 רופאים מוחרגים; שיא התהליך היה בעצירה מכוונת של תקציב התמיכות לשירותי בריאות כללית, בגובה 150 מיליון שקל.
כעת הבהיר ליצמן כי במקום זאת, הוא מטיל על מנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב לרכז עבודת מטה של הדרג המקצועי במשרד הבריאות שיקבע "באופן ענייני בלבד" האם יש מקום להחרגות וכמה. במסגרת עבודת המטה, אנשי המשרד יבדקו את רשימות המומחים בכל אחד מהביטוחים המשלימים של הקופות, הן לעניין הניתוחים והן לעניין מתן חוות דעת נוספת, ויקבעו האם ישנם מספיק מומחים בכל תחום רפואי כך שיינתן מענה טוב למבוטחים.
בכל מקרה בו יתברר שאין מענה הולם, הקופה תידרש לאפשר למבוטחיה לבחור גם ברופאים מסוימים שאינם נכללים ברשימות ההסדר, ולקבל החזר מסוים עבור הטיפול או הייעוץ שקיבלו - כפי שהיה מקובל לפני הרפורמה, במה שנקרא "מסלול החזר". ליצמן הבהיר במהלך הפגישה כי הוא "לא מחפש שמות של רופאים", אלא רק אפשרות בחירה רחבה וטובה לציבור.
על פי הערכות, הדרג המקצועי במשרד הבריאות יבקש להחריג כמה עשרות רופאים בעיקר בקופות הקטנות, בדגש על מאוחדת שכבר מצמצה ראשונה והחריגה 20 רופאים ולאומית שהודיעה מראש על כוונתה להיענות לדרישה של השר. חלק מהרופאים המוחרגים של מאוחדת מופיעים היום בהסדר של מכבי וכללית, כך שהמבוטחים שלהן ישלמו עבורם הרבה פחות. במכבי יוחרגו ככל הנראה פחות רופאים ביחס למאוחדת ולאומית, והכללית צפויה להחריג לכל היותר בודדים - שכן כבר היום היא מציגה רשימת מומחים עם השמות המוכרים בכל תחום.
מי שצפוי להימנות עם אותם מקרים בודדים מאוד הוא פרופ' יוסף קלאוזנר, מנהל המערך הכירורגי באיכילוב. קלאוזנר, בדומה לפרופ' רייסנר משערי צדק, נחשב למקרה חריג מאוד שמבצע ניתוחים מורכבים להסרת גידולים בלבלב ובכבד, שאורכים 6-8 שעות. קלאוזנר נוקב בתג מחיר של כ-130 אלף שקל לניתוח כזה שהוא מבצע באופן פרטי במדיקל סנטר (שמתוכם 50 אלף הם שכרו כמנתח), ונכון להיום שום קופת חולים לא צירפה אותו לרשימת ההסדר שלה.
על פי הערכות, כללית הייתה מוכנה לשלם לקלאוזנר עד 50 אלף שקל עבור ניתוח כזה, ועד 900 שקל עבור ייעוץ - זאת בשעה שקלאוזנר גובה כיום כ-1,700 שקל עבור ייעוץ.יותר ניתוחים בבתיה"ח הציבוריים
גורמים במשרד הבריאות אומרים כי מבדיקות יסודיות שנערכו במשרד עולה כי בכ-85% מהמקרים, הרפורמה החדשה הוזילה את ההשתתפות העצמית של המבוטחים עבור ניתוחים. במשרד מודים כי האתגר המשמעותי ביותר כעת שבלעדיו לא תהייה תכלית אמיתית לרפורמה, הוא הקצאת המשאבים לבתי החולים הציבוריים כדי שאלה יקצרו את התורים.
הרציונל מאחורי הרפורמה פשוט לכאורה: הפחתת שכר המנתחים, על ידי חיובם לנהל מו"מ מול הגופים המבטחים ולא מול המטופלים, מביאה לירידה דרמטית בהכנסה שלהם מפעילות פרטית ועשויה בהתאם להגדיל את המוטיבציה שלהם לבצע יותר ניתוחים בבתי החולים הציבוריים בשעות אחר הצהריים. ניתוחים אלה מכונים "ססיות" בשפה המקצועית והמנתחים מתוגמלים עליהם פר ניתוח, מעבר לשכרם הרגיל.
עד היום, למרבית המנתחים לא השתלם לבצע ניתוחים כאלה בבתי החולים הציבוריים משום שעבור פרוצדורות דומות הם זכו לשכר של אלפי שקלים בבתי החולים הפרטיים. כעת, לאחר שחברות הביטוח וקופות החולים הפחיתו את השכר שמשולם להם במסגרות הפרטיות, המנתחים עשויים להעדיף להישאר אחר הצהריים בבתי החולים הציבוריים. כדי לחזק את האפשרות הזו, משרדי הבריאות והאוצר מוכרחים להעביר יותר משאבים לביצוע ניתוחים כאלה וליישום מודל המכונה "פול-טיימר" - שכר גבוה של 60-100 אלף שקל לשורה של רופאים בתמורה להתחייבותם לעבוד יותר אחר הצהריים ולא לבצע כלל ניתוחים פרטיים.
אבל יש עוד דבר שמשרדי הבריאות והאוצר צריכים לעשות עכשיו, ויש כבר מי שמודה בכך א: לחבק את הרופאים שמרגישים, במידה רבה של צדק, שהם הפכו למטרות נעות. נכון, אי אפשר לחזק את הרפואה הציבורית בלי מידה של ריסון הפעילות הפרטית, אבל אווירת העלבון ששרויה היום במערכת ודאי לא תועיל למי שמבקשים לראות רפואה ציבורית איכותית ומתפקדת.
קודם לכן, נזכיר, הבהיר ליצמן לקופות שבכוונתו לנקוט בכל הצעדים כדי שיעבירו רשימות של 50 רופאים מוחרגים; שיא התהליך היה בעצירה מכוונת של תקציב התמיכות לשירותי בריאות כללית, בגובה 150 מיליון שקל.
כעת הבהיר ליצמן כי במקום זאת, הוא מטיל על מנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב לרכז עבודת מטה של הדרג המקצועי במשרד הבריאות שיקבע "באופן ענייני בלבד" האם יש מקום להחרגות וכמה. במסגרת עבודת המטה, אנשי המשרד יבדקו את רשימות המומחים בכל אחד מהביטוחים המשלימים של הקופות, הן לעניין הניתוחים והן לעניין מתן חוות דעת נוספת, ויקבעו האם ישנם מספיק מומחים בכל תחום רפואי כך שיינתן מענה טוב למבוטחים.
בכל מקרה בו יתברר שאין מענה הולם, הקופה תידרש לאפשר למבוטחיה לבחור גם ברופאים מסוימים שאינם נכללים ברשימות ההסדר, ולקבל החזר מסוים עבור הטיפול או הייעוץ שקיבלו - כפי שהיה מקובל לפני הרפורמה, במה שנקרא "מסלול החזר". ליצמן הבהיר במהלך הפגישה כי הוא "לא מחפש שמות של רופאים", אלא רק אפשרות בחירה רחבה וטובה לציבור.
על פי הערכות, הדרג המקצועי במשרד הבריאות יבקש להחריג כמה עשרות רופאים בעיקר בקופות הקטנות, בדגש על מאוחדת שכבר מצמצה ראשונה והחריגה 20 רופאים ולאומית שהודיעה מראש על כוונתה להיענות לדרישה של השר. חלק מהרופאים המוחרגים של מאוחדת מופיעים היום בהסדר של מכבי וכללית, כך שהמבוטחים שלהן ישלמו עבורם הרבה פחות. במכבי יוחרגו ככל הנראה פחות רופאים ביחס למאוחדת ולאומית, והכללית צפויה להחריג לכל היותר בודדים - שכן כבר היום היא מציגה רשימת מומחים עם השמות המוכרים בכל תחום.
מי שצפוי להימנות עם אותם מקרים בודדים מאוד הוא פרופ' יוסף קלאוזנר, מנהל המערך הכירורגי באיכילוב. קלאוזנר, בדומה לפרופ' רייסנר משערי צדק, נחשב למקרה חריג מאוד שמבצע ניתוחים מורכבים להסרת גידולים בלבלב ובכבד, שאורכים 6-8 שעות. קלאוזנר נוקב בתג מחיר של כ-130 אלף שקל לניתוח כזה שהוא מבצע באופן פרטי במדיקל סנטר (שמתוכם 50 אלף הם שכרו כמנתח), ונכון להיום שום קופת חולים לא צירפה אותו לרשימת ההסדר שלה.
על פי הערכות, כללית הייתה מוכנה לשלם לקלאוזנר עד 50 אלף שקל עבור ניתוח כזה, ועד 900 שקל עבור ייעוץ - זאת בשעה שקלאוזנר גובה כיום כ-1,700 שקל עבור ייעוץ.יותר ניתוחים בבתיה"ח הציבוריים
גורמים במשרד הבריאות אומרים כי מבדיקות יסודיות שנערכו במשרד עולה כי בכ-85% מהמקרים, הרפורמה החדשה הוזילה את ההשתתפות העצמית של המבוטחים עבור ניתוחים. במשרד מודים כי האתגר המשמעותי ביותר כעת שבלעדיו לא תהייה תכלית אמיתית לרפורמה, הוא הקצאת המשאבים לבתי החולים הציבוריים כדי שאלה יקצרו את התורים.
הרציונל מאחורי הרפורמה פשוט לכאורה: הפחתת שכר המנתחים, על ידי חיובם לנהל מו"מ מול הגופים המבטחים ולא מול המטופלים, מביאה לירידה דרמטית בהכנסה שלהם מפעילות פרטית ועשויה בהתאם להגדיל את המוטיבציה שלהם לבצע יותר ניתוחים בבתי החולים הציבוריים בשעות אחר הצהריים. ניתוחים אלה מכונים "ססיות" בשפה המקצועית והמנתחים מתוגמלים עליהם פר ניתוח, מעבר לשכרם הרגיל.
עד היום, למרבית המנתחים לא השתלם לבצע ניתוחים כאלה בבתי החולים הציבוריים משום שעבור פרוצדורות דומות הם זכו לשכר של אלפי שקלים בבתי החולים הפרטיים. כעת, לאחר שחברות הביטוח וקופות החולים הפחיתו את השכר שמשולם להם במסגרות הפרטיות, המנתחים עשויים להעדיף להישאר אחר הצהריים בבתי החולים הציבוריים. כדי לחזק את האפשרות הזו, משרדי הבריאות והאוצר מוכרחים להעביר יותר משאבים לביצוע ניתוחים כאלה וליישום מודל המכונה "פול-טיימר" - שכר גבוה של 60-100 אלף שקל לשורה של רופאים בתמורה להתחייבותם לעבוד יותר אחר הצהריים ולא לבצע כלל ניתוחים פרטיים.
אבל יש עוד דבר שמשרדי הבריאות והאוצר צריכים לעשות עכשיו, ויש כבר מי שמודה בכך א: לחבק את הרופאים שמרגישים, במידה רבה של צדק, שהם הפכו למטרות נעות. נכון, אי אפשר לחזק את הרפואה הציבורית בלי מידה של ריסון הפעילות הפרטית, אבל אווירת העלבון ששרויה היום במערכת ודאי לא תועיל למי שמבקשים לראות רפואה ציבורית איכותית ומתפקדת.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות