הדרך למיגור האפליה לא עוברת ברישום אזורי • טור

בכל שנה, סביב מועדי הרישום והקבלה של תלמידות לסמינרים של בית יעקב, עולה מחדש הרעיון של "רישום אזורי" כפתרון לסאגה הבלתי נגמרת של אפליית הבנות הספרדיות.

בשנים האחרונות אמצה תנועת ש"ס את התביעה של יו"ר עמותת "נוער כהלכה" יואב ללום להנהגת רישום אזורי בערים החרדיות, כפתרון שורשי לבעיית האפליה. גם אריה דרעי אמר לאחרונה שזה הפתרון המועדף עליו, ותלה את אי יישומו בהתנגדות הנחרצת של "יהדות התורה" לכל שינוי במדיניות הרישום.

לכאורה מדובר ברעיון מבריק: במקום שהבנות ידפקו על דלתות בתי הספר ויהיו נתונות לקריטריונים המפלים של ועדות הקבלה, הן יתקבלו אוטומטית לסמינר במקום מגוריהם. כך יחסכו המקרים הקשים של בנות היושבות בבית משום שלא קבלו אותן למוסד חינוכי ראוי. הבנות ה"ספרדיות" וה"אשכנזיות" יפוזרו בין בתי הספר על פי הקריטריון הלא מפלה של מקום מגורים.

אך למעשה, לא רק שהרישום האזורי לא יפתור את בעיית האפליה, אלא הוא עלול לדרדר את רמת החינוך החרדי לבנות ואף לפגוע באופיו.

ביטול התחרות, רוח המוסד, דיקטטורת פקידים ושוט חסר ערך
נפתח בהיבט הכללי. כפי שהראו מחקרים רבים בבתי ספר אזוריים יש להורים השפעה מוגבלת מאד על המתרחש בבית הספר. המוסדות מתייחסים להורים הגרים באזור כקהל שבוי ואינם מייחסים חשיבות לדרישותיהם ולסדרי העדיפויות שלהם.

מאחר ואין תחרות בין בתי הספר (שהרי כל תלמיד משובץ לבית ספר באזור שלו) אין לבתי הספר שום מוטיבציה להשתפר. זאת הסיבה שברבות ממערכות החינוך בעולם הנהיגו מדיניות של פתיחת אזורי רישום. גם בישראל מתרחשת רפורמה בחינוך הממלכתי אשר מגמתה לפתוח אזורי רישום.

האם לא יהיה זה מגוחך שבשעה שמערכת החינוך הממלכתית מאמצת את העקרונות של תחרות בין מוסדות חינוך, מערכת החינוך החרדית תחזור אחורה למדיניות של אזורי רישום?

צריך גם לתת את הדעת על מה שכלל ההורים החרדים יאבדו במקרה ויונהג רישום אזורי. אם עד כה יכולים היו ההורים לבחור את בית הספר בו הם רוצים, הרי שאזורי הרישום יגבילו מאד את חופש הבחירה. למעשה הם יוכלו לבחור רק על בסיס מקום פנוי. הורים שמרנים, למשל, שגרים בשכונה הסמוכה לסמינר מודרני, יאלצו ברוב המקרים לשלוח את בתם לסמינר המודרני. האם פתרון כזה ששולל מכלל ההורים החרדים את הבחירה יכול להיחשב כראוי?

אולם לא רק שההצעה הזאת תדרדר את איכות הסמינרים ותשלול את הבחירה אלא שהיא מאיימת על האופי החרדי שלהם. העיקרון הבסיסי ביותר של מערכת החינוך החרדית היא שקבלת התלמידים למוסד איננה אוטומטית אלא מותנית בבדיקת התאמה דתית של המשפחה לרוח המוסד. אולם השיבוץ האזורי מנוגד לעיקרון הזה ומבוסס על הקבלה של כל תלמיד הגר באזור הרישום של בית הספר.

לפי העיקרון הזה גם תלמידים הבאים ממשפחות שאינן חרדיות יוכלו להתקבל לבתי הספר החרדיים דבר שעלול לשנות את אופיים. אמנם אפשר להציע שהקבלה האזורית תהיה כפופה לקריטריונים דתיים כלשהם, אך במצב הזה מי יכול לערוב שמאחורי הקריטריונים הדתיים לא תחזור עוד פעם האפליה העדתית. ואם כך מה הועילו חכמים בתקנתם?

זאת ועוד רק אדם נאיבי יכול לחשוב שהרישום האזורי יאפשר שוויון בנגישות לסמינרים היוקרתיים. למעשה, הפקיד המשבץ בעירייה יהפוך לדמות החשובה ביותר שאל פתחו משחרים כל ההורים. אליו יופנו כל הבקשות החריגות, שבמקרה של הסמינרים המבוקשים יהיו רבות מאד. לא קשה לשער שמי שייהנה מכך יהיו בעלי הקשרים והמקושרים. בהסדר של רישום אזורי אפשר גם לצפות בטווח היותר ארוך לעלייה בביקוש ובמחירים של דירות ליד הסמינרים המבוקשים ולמאמץ של קהילות הומוגניות לרכישת דירות ברחובות מסוימים כדי להבטיח לילדיהם מקום בבית הספר. כך, במקום בתי ספר נפרדים לאשכנזיות וספרדיות נקבל שכונות נפרדות לאשכנזים וספרדים כאשר לאפליה העדתית מצטרפת גם אפליה על רקע מעמדי של מי שמסוגל לרכוש את הדירות ליד הסמינר ומי שידו אינה משגת.

אמנם במבט יותר ציני אפשר לומר שאף על פי שהרישום האזורי הוא רעיון די גרוע, נראה שהוא שוט מצוין למיגור ההפליה. והמקרה של עיריית אלעד יוכיח. אם בשנת הלימודים תשע"ה הייתה בעיה קשה של הפלית תלמידות ספרדיות בסמינרים בעיר, הרי שבשנת הלימודים הנוכחית כתוצאה מהחשש שבג"ץ יורה על יישום הרישום האזורי, לא הייתה אפילו תלמידיה ספרדית אחת שנותרה ללא שיבוץ.

האם לא כדאי להשאיר את הרעיון הזה על השולחן ולו כדי להפעיל על הלחץ על הגורמים המשבצים למגר את האפליה? התשובה לדעתי שלילית. שוט הוא שוט כל עוד יש מי שנחוש להפעיל אותו. מאחר וההליך הזה יכול להרוס את החינוך החרדי מסוכן להשאיר אותו על סדר היום של קובעי המדיניות. עדיף שעמותת "נוער כהלכה" וגורמים אחרים המנהלים מלחמת קדש באפליה ימצאו מנופי לחץ אחרים שבאמצעותם יוכלו להשפיע על הגורמים המשבצים בעיריות.

מנגנון אחד שיכול לעזור הוא שבעיר שבה יידחה שיעור גדול באופן יחסי של בנות ספרדיות מהקבלה לסמינרים תופקע סמכות השיבוץ לכמה שנים מהרשות המקומית ותועבר לוועדה בלתי תלויה של משרד החינוך שתבצע את השיבוץ לטובת כלל התלמידות בעיר תוך התחשבות באמות מידה שקופות לקבלה שיציגו ראשי הסמינרים. בדרך הזאת יהיה מנוף לחץ שימנע מהעיריות לשתף פעולה עם הגורמים המפלים, אך מצד שני לא תהיה סכנה של נקיטת צעדים המסכנים את כלל החינוך החרדי ומאיימים לשפוך את התינוק עם המים.

ד"ר שובל שפט הוא חוקר מדיניות חינוך בפורום קהלת. הנכתב על דעתו בלבד

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!